Publications

Securities Update | January 2017

January 2017

2016 Annual Report- Legislation updates and the ISA (Israeli Securities Authority) stances (Hebrew):

הדוח התקופתי לשנת 2016 – עדכוני חקיקה ועמדות רשות ניירות ערך

במהלך שנת 2016 בוצעו מספר עדכוני חקיקה ופורסמו מספר ניירות עמדה של רשות ניירות ערך המשפיעים על הגילויים שיש לתת בדוח השנתי לשנת 2016. להלן תובא סקירה תמציתית של העדכונים המרכזיים בנושא.

חלק א’ – עדכוני חקיקה

1. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש”ל-1970 (“תקנות הדוחות“)

1.1 תיקון מספר 4 לתקנות הדוחות קובע שתאגיד שטרם חלפו חמש שנים מעת שנעשה תאגיד מדווח ואשר  בשלוש השנים שקדמו למועד הדוח לא הורשע בעל שליטה בו בעבירה לפי חוק ניירות ערך, התשכ”ח- 1968 ולא נאסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית לפי סעיפים 226 ו-226א לחוק החברות, התשנ”ט-1999, אינו נדרש לצרף לדוח השנתי דוח של רואה החשבון המבקר הכולל את חוות דעתו בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי[1].

1.2 תיקון מספר 5 לתקנות הדוחות עיגן את חובות הדיווח והגילוי בנוגע להצגה מחדש של דוחות כספיים בגין טעות מהותית.

1.3 במסגרת תיקון מספר 5 לתקנות הדוחות נקבע, בין היתר, כי אין עוד צורך לתת גילוי בדוח התקופתי להוגנות וסבירות התגמול שניתן לבעלי עניין ולנושאי משרה בתאגיד (לפי תקנה 21 לתקנות הדוחות) ולהליך אישור הדוחות הכספיים על ידי הדירקטוריון[2].

1.4 במסגרת תיקון מספר 6 לתקנות הדוחות עודכנו הקריטריונים לסיווג תאגיד כ- “תאגיד קטן”, הזכאי להקלות בדיווח, כדלהלן: (א) אם במועד הקובע שווי המניות או יחידות ההשתתפות שלו בבורסה היה נמוך מ-300 מיליון ש”ח; ובנוסף – (ב) הוא אינו נכלל באחד ממדדי המניות המובילים של הבורסה הנגזרים משווי שוק של התאגידים הנכללים בהם[3].

1.5 במסגרת תיקון מספר 6 לתקנות הדוחות נקבעה, חובת גילוי בדוח הדירקטוריון השנתי, בנוגע לביצוע תכנית שבה הוצעו ניירות ערך לציבור תוך כדי המסחר בבורסה (ATM) לפי פרק ג’1 לתקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), תשס”ז – 2007 . [4]

2. תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת”א טק-עילית), התשע”ו-2016 (“תקנות טק-עילית“)
בחודש אפריל 2016 הותקנו תקנות טק-עילית, הקובעות הקלות הן ביחס לחובת הדיווח והן ביחס לעריכת הדוחות הכספיים, עבור תאגידים אשר מניותיהם כלולות במדד ת”א טק-עילית[5],[6].

3. תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ”ט-1969 (“תקנות פרטי תשקיף“)
תיקון מספר 2 לתקנות פרטי תשקיף קובע שתאגיד שטרם חלפו חמש שנים מעת שנעשה תאגיד מדווח ואשר בשלוש השנים שקדמו למועד הדוח לא הורשע בעל שליטה בו בעבירה לפי חוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968 ולא נאסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית לפי סעיפים 226 ו-226א לחוק החברות, התשנ”ט-1999, רשאי לכלול בדוח התקופתי גילוי של תיאור התאגיד ועסקיו לתקופה של שנתיים בלבד (שנת הדיווח והשנה שלפניה) במקום שלוש שנים, ובלבד שייתן גילוי על קיצור התקופה כאמור. על אף האמור לעיל, תיאור התאגיד ועסקיו יובא לתקופה ארוכה יותר אם הדבר חשוב להצגה נאותה של עסקי התאגיד[7].

חלק ב’ – עמדות ופרסומי רשות ניירות ערך (“הרשות”)

4. הבהרה לעמדה משפטית מספר 105-23 בדבר פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי: שאלות ותשובות
בדצמבר 2010 פורסמה על ידי הרשות עמדה משפטית מספר 105-23, בדבר פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי. בפברואר 2011 פורסמה הבהרה לעמדה זו הכוללת שאלות ותשובות בנושא. במהלך השנים בוצעו עדכונים להבהרה במקביל לעדכוני העמדה המשפטית עצמה, האחרון שבהם בוצע בחודש דצמבר 2016 ובו עודכנו חלק מהסעיפים בעמדה המשפטית וכן נוספה התייחסות הרשות לשאלות בעניין: (א) מהותיות הערכת שווי ארעית שניתנה בעת איחוד עסקים שהטיפול החשבונאי בו לא הסתיים עד תום תקופת הדיווח בה אירע; ו- (ב) מהותיות הערכת שווי של נכס משועבד ששימשה בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדוחות התאגיד[8].

5. החלטה מספר 99-4 בעניין קווים מנחים לבחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים ועמדה משפטית 105-24 בדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים
בעקבות תיקון מספר 5 לתקנות הדוחות ועיגון חובות הדיווח החלות על תאגיד אשר גילה טעות מהותית בדוחותיו הכספיים (ראו לעיל), ביצעה הרשות (בחודש דצמבר 2016) התאמות בעמדתה המשפטית המתייחסת לנושא זה בדגש על המקרים בהם יוכל תאגיד לתקן טעות מהותית בדוחות הכספיים בדרך של תיקון מספרי השוואה אשר ייכללו בדוחות הכספיים לתקופה השוטפת, וזאת חלף פרסום מחדש של הדוחות הכוללים את הטעות המהותית[9].
במקביל לפרסום עדכון זה, פרסמה הרשות קובץ שאלות ותשובות המשקף את עמדתה במספר מקרים בהם נדונו שאלות בעניין בחינת המהותיות של טעות ואופן תיקון דוחות כספיים בגין טעות מהותית[10].

6. עמדת סגל 103-29 בנושא ממצאים בקשר עם נאותות הגילוי בדבר בטוחות ו/או שעבודים שניתנו ע”י תאגידים מדווחים להבטחת פירעון תעודות התחייבות
בחודש נובמבר 2016, סגל הרשות עדכן את עמדתו בנוגע לגילוי הנדרש ביחס לשעבוד הניתן להבטחת פירעונן של תעודות התחייבות, הן במועד הנפקת תעודות ההתחייבות והן במסגרת דיווחיו השוטפים של התאגיד המנפיק (ובכלל זה הדוחות הרבעוניים והתקופתיים). העדכון כולל בין היתר, התייחסות למקרים בהם ניתן לצרף תמצית נתונים כספיים חלף דוחות כספיים של חברה מוחזקת שמניותיה משועבדות או של תאגיד שבבעלותו הנכס המשועבד שאינו התאגיד המנפיק וכן מקרים בהם ישנה חובה לצרף הערכת שווי בגין נכס ספציפי משועבד[11].

7. עמדה משפטית 101-21: שאלות ותשובות – מדיניות תגמול
בחודש אוקטובר 2016 הרשות פרסמה מסמך שאלות ותשובות בקשר עם מדיניות תגמול, אופן יישומה והגילוי הנדרש בעניינה. העמדה מפרטת, בין היתר, אימתי יש לתת גילוי אודות יעדי התגמול שנקבעו לנושאי משרה מסוימים בחברה. כך למשל, בחברה בה נקבע שוועדת התגמול מוסמכת לקבוע יעדי תגמול למנכ”ל, אזי על החברה לכלול גילוי על עיקרי היעדים שנקבעו בפועל לאותו מנכ”ל על ידי ועדת התגמול לשנה החולפת וזאת במסגרת הגילוי הנדרש בדוח התקופתי בהתאם לתקנה 21 לתקנות הדוחות. כמו כן, צוין כי הרשות לא תתערב אם חברה תימנע מלפרט את היעד עצמו (למעט אם מדובר בבעל השליטה), אם על בסיסו שולמו פחות משלוש משכורות או אם יש בגילוי היעד כדי לפגוע בחברה באופן ממשי[12].

8. דוח יחידת הביקורת – ריכוז ממצאים בנושא גילוי בדבר תגמולים לבעלי עניין ונושאי משרה בכירה בהתאם לתקנה 21 לתקנות הדוחות
בחודש יוני 2016 פרסמה הרשות דוח המפרט מספר סוגיות אשר עלו במסגרת הביקורות שבוצעו ביחס להיבטי הגילוי והמדידה לפי תקנה 21 לתקנות הדוחות (תגמול לבעלי עניין ונושאי משרה בכירה). מטרת הדוח היא לשקף בפני ציבור התאגידים המדווחים את עמדות הרשות בכל הנוגע לשלמות הגילוי, נאותות מדידת הסכומים המוצגים בדוח התקופתי, הגילוי הנדרש בהתאם לתוספת השישית לתקנה 21 לתקנות הדוחות[13] וההבחנה בין קריטריונים מדידים לבין קריטריונים שאינם מדידים אשר מענק על פיהם ייחשב כמענק בשיקול דעת.

9. עמדה משפטית 105-32: דוחות כספיים כמידע פנים ודיווח נתונים כספיים חלקיים
המדובר בעמדת הרשות נוכח פניות של תאגידים שביקשו ליישב בין הגישה לפיה המידע הכלול בדוח כספי בטרם פרסומו עשוי להיחשב כמידע פנים לבין הצורך של תאגידים לבצע גיוסי הון ו/או חוב גם בתקופות שלפני פרסום דוחות כספיים. במסגרת נייר העמדה הרשות מציינת, כי הגישה לפיה המידע הכלול בדוח הכספי בסמוך לפרסומו הנו בגדר מידע פנים, היא חזקה בלבד וכי לא כל מידע כאמור מהווה מידע פנים, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו בשים לב למידע הכלול בטיוטת הדוחות הכספיים ולמכלול המידע הרלוונטי בקשר לחברה. בהתאם, מקום בו חברה מעוניינת לבצע הצעה של ניירות ערך לציבור עליה לכלול במסמך ההצעה כל מידע שעשוי להיות חשוב למשקיע הסביר ובכלל זה עליה לבחון האם לתת גילוי למידע שיש בידה בנוגע לדוחות הכספיים. בנוסף נקבע, כי דרך המלך לפרסום מידע כספי כאמור הינה פרסום של הדוחות הכספיים המלאים או לחלופין פרסום של דוח מקדים לדוח הכספי בהתאם לעמדת סגל הרשות 105-26. יחד עם זאת, לעמדת סגל הרשות אין מניעה בדין לפרסום מידע כספי שאינו עולה כדי דוחות כספיים מלאים או דיווח כספי מקדים ובלבד שלא יהיה בדיווח כאמור בכדי להטעות את ציבור המשקיעים[14].

10. אירוע אשראי בר דיווח – שאלה ותשובה שפורסמו באתר הרשות
בפני הרשות הובאה שאלה, כדלהלן: חברה התקשרה בהסכם הלוואה מהותי עם מלווה לפיו היא נדרשת לעמוד באמות מידה פיננסיות שונות אשר עמידתה בהן תיבחן על בסיס חצי שנתי. השאלה היא האם החברה נדרשת לפרסם תחשיב המתייחס למידת עמידתה באמות המידה האמורות מידי רבעון (במסגרת דוח הדירקטוריון) [15]. לעמדת הרשות, בהתאם לעמדת סגל משפטית מספר 104-15 [16], ככל שחברה התקשרה בהסכם הלוואה מהותי עם מלווה לפיו היא נדרשת לעמוד באמות מידה פיננסיות שונות אשר לא נבחנות בכל רבעון, אלא, לדוגמא, באופן חצי שנתי, אין היא מחויבת לפרסם תחשיב בדבר מידת עמידתה באמות מידה פיננסיות בכל רבעון, אלא במועדים שבהן היא נבדקת על ידי המלווה. כלומר במקרה דנן התחשיב יפורסם מדי חצי שנה, במועדים הנקובים בהסכם עם המלווה.

____________

[1] פורסם באפריל 2016. לתיקון מספר 4 לתקנות הדוחות המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הוא בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

[2] פורסם במאי 2016. לתיקון מספר 5 לתקנות הדוחות

[3] טרם תיקון מספר 6, קבעו תקנות הדוחות כי “תאגיד קטן” הוא מי ששווי מניותיו ו/או יחידות ההשתתפות שלו נמוך מ-300 מיליון ש”ח כאמור וכן אינו נסחר במדד ת”א 100 או במדד ת”א יתר 50.

[4] פורסם ביולי 2016. לתיקון מספר 6 לתקנות הדוחות .

תשומת ליבכם כי בקובץ ישנה טעות, ובכותרתו נכתב “תיקון מספר 5” במקום “תיקון מספר 6”.

[5] לרבות תאגיד שקיבל אישור עקרוני מהבורסה ולפיו הוא ייכלל במדד ת”א טק-עילית לאחר רישומו למסחר.

[6] לתקנות טק-עילית

[7] פורסם באפריל 2016. לתיקון מספר 2 לתקנות פרטי תשקיף

[8] לעמדה המלאה

[9] התיקון בוצע בדצמבר 2016. לעמדה המלאה

[10] לקובץ השאלות והתשובות

[11] לעמדה המלאה

[12] פורסם באוקטובר 2016. לעמדה המלאה

[13] פורסם ביוני 2016. לדוח המלא

[14] פורסם באפריל 2016. לעמדה המלאה

[15] פורסם ביולי 2016. לקריאת השאלה והתשובה באתר הרשות

[16] פורסם באוקטובר 2011. לעמדה המלאה

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות ל:
עו”ד בן ליפץ, שותף במחלקת ניירות ערך, בטלפון 03-6074535 ו/או במייל benl@gkh-law.com או לעו”ד עדי קופמן אפשטיין, בטלפון 03-6074410 ו/או במייל adiko@gkh-law.com או לעוה”ד המלווה אתכם באופן שוטף

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.