Updates regarding the usage of surveillance cameras in the workplace:
עדכונים בעניין פרסומי הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר, רמו”ט): הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה הנחיה בעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה וכן טיוטת הנחייה בנושא פרשנות ויישום הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין העברת בעלות במאגר מידע
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה:
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה הנחייה בעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה, אשר מתווספת להנחיה בנושא שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן מיום 21.10.2012.
המסגרת תחתיה נוסחה הנחיה זו, הותוותה כבר בשנת 2011 בבית הדין לעבודה (ע”ע 90/08 איסקוב נ’ מדינת ישראל ואח’) לפיה עובד זכאי למרחב פרטיות המלווה אותו גם במקום עבודתו, בלא קשר לזכות הקניין של המעסיק במקום העבודה ובציוד המעסיק בו העובד עושה שימוש.
ההנחיה החדשה קובעת כי התקנת מצלמות במקום העבודה כפופה לדרישות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. התקנת מצלמות במקום העבודה עשויה להיות לגיטימית בנסיבות מסוימות (למשל, לשם שמירה על בטחון, אבטחת חומרים רגישים ורכוש, ואף ככלי לפיקוח על משמעת העובדים ואיכות השירות). עם זאת, נקבע כי השימוש חייב להיות מידתי ומוגבל למטרות ספציפיות, תוך הודעה לעובדים וקבלת הסכמתם, וזאת בשים לב לפערי הכוחות המובנים השוררים בין מעסיק לעובד. ההנחיה מונה מיקומים בהם לגיטימי להתקין מצלמות מעקב ומיקומים בהם אין להתקין מצלמות מעקב, אלא אם המטרה חיונית ביותר וניתן להצדיקה (לדוגמא, חדרו של העובד או אזור מנוחה).
שימו לב כי כל חריגה מהנחיות אלו (למשל שימוש מוגזם בטכנולוגיות מעקב) מעמידה את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות ובחשיפה לתביעות אזרחיות בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות. על כן, ככל שמצלמות אבטחה מותקנות בארגונכם, אנו ממליצים לוודא כי אלו מופעלות בהתאם להנחיה האמורה, ותחת מדיניות פרטיות ברורה ומפורטת, אשר תוצג לעובדים, בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן.
פרשנות ויישום הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין העברת בעלות במאגר מידע:
רשות הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחייה בנושא העברת בעלות במאגרי מידע מישות משפטית אחת לאחרת, במקרים כמו מכירת מאגר המידע, מיזוג חברות, מכירת החברה או כינוס נכסים. לפי הטיוטה, אם תנאי השמירה, מטרות השימוש, אופן השימוש ותנאי העברת המידע לא משתנים עם שינוי הבעלות, ככל הנראה ניתן יהיה להסתפק בעדכון נושאי המידע בדבר העברת הבעלות ופרטי הקשר של מקבל המאגר (מומלץ לעשות זאת הן באמצעות משלוח הודעה אישית והן בפרסום פומבי) כדי לאפשר לנושאי המידע להחליט אם להמשיך בהתקשרות עם מקבל המאגר או להפסיק את ההתקשרות עמו (מנגנון ה- OPT OUT).
מנגד, במקרים בהם צפויים שינויים במטרות המאגר על-ידי מקבל המאגר או שינויים מהותיים לגבי אופן השימוש במידע הנעבר או כאשר מאפייני מקבל המאגר שונים מהותית מאלה של בעל המאגר המעביר (למשל, כאשר מאפייני מקבל המאגר חורגים משמעותית מציפיותיו המוקדמות של נושא המידע), וזאת גם אם אין שינוי במטרות השימוש במאגר (לדוגמא כשמעביר המאגר הוא ישראלי ומקבל המאגר הוא תושב זר), העברת המאגר למקבל המאגר מחייבת קבלת הסכמה מוקדמת ומפורשת מצד נושאי המידע (למשל במתכונת של OPT IN).
שימו לב כי בהתאם לטיוטת ההנחיה, יש לדווח לרשם מאגרי המידע על העברת בעלות במאגר מידע על ידי מעביר המאגר וכן על ידי מקבל המאגר.
***
לפרטים נוספים בעניין זה ובנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני, בטלפון 03-6074580 או בדוא”ל ellat@gkh-law.com
