Since the introduction of the “Spam Law” in 2008, many lawsuits were filed, including class actions, due to advertising materials that were sent with disregard to the requirements of the law.
Below is a reminder and important information on the act, that will help you avoid exposure to such claims (Hebrew):
תזכורת בעניין עמידה בדרישות חוק הספאם
מאז שנת 2008, בה נכנס לתוקף חוק הספאם, האוסר על משלוח פרסומות מסחריות ללא אישור הנמען, אנו עדים למקרים רבים בהם מוגשות לבתי המשפט תביעות, לרבות תובענות ייצוגיות, בגין שליחת דואר פרסומי כנגד חברות, גדולות כקטנות, תופעה שאך מתעצמת בשנים האחרונות ואשר במקרים רבים ניתן היה למנוע אותה יחסית בקלות באמצעות מילוי דרישות החוק.
מאז נכנס לתוקף בשנת 2008 תיקון לסעיף 30 לחוק התקשורת, התשס”ח–2008 (“חוק הספאם“) האוסר על משלוח דברי פרסומת (קרי, מסרים המופצים באופן מסחרי, שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת) בדואר אלקטרוני, בפקס, בהודעות מסר קצר (לרבות SMS) או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ללא אישור הנמען, אנו עדים לגל של תביעות המוגשות לבתי המשפט מדי שנה מכוחו, כמו גם לאינספור דרישות לפיצוי בגין הפרתו אשר מיושבות מחוץ לכותלי בית המשפט. בעת האחרונה התופעה מתגברת, שעה שהציבור נעשה מודע לכלים המשפטיים העומדים לרשותו (לרבות דרישה לפיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק).
הפרשנות הליברלית שנתנו בתי המשפט במהלך השנים לחוק הספאם, הפסיקות הרבות בהן הוענקו לתובעים פיצויים בגובה של אלפי שקלים והאפשרות להגשת תובענה ייצוגית, מעודדות מחד הגשת תביעות נוספות, ומנגד מפעילות לחץ להיכנע למכתבי דרישה, קטנוניים ככל שיהיו, על מנת להימנע מהצורך להגיע לבתי משפט על מנת ליישב את הסכסוך. יתר על כן, במקרים רבים גופים בעלי אינטרס מסחרי עומדים לרשות הציבור ומסייעים בהגשת תביעות וניסוח מכתבי דרישה, בין אם נגרם נזק אמיתי למקבל הדואר הפרסומי ובין אם לאו, לעתים תוך שימוש לרעה בכלים שהחוק מעמיד לרשות הציבור, ופעמים רבות אף ב”שיטת מצליח”.
יחד עם זאת, ניתן להימנע מחשיפות אלו באמצעות עמידה בדרישות החוק, וזאת באמצעות הטמעת שיטות עבודה ושימוש בכלים פשוטים בעת שליחת דואר פרסומי, הכוללים בין היתר, התאמת הדרך שבה מאשרים משתמשי הקצה את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של החברה לדרישות החוק ועמידה בדרישות צורניות של ההודעה הנשלחת (לרבות הדרישה להוסיף את המילה “פרסומת” בכותרת (subject line) של דואר אלקטרוני הכולל מסר פרסומי).
נזכיר כי בישראל לא די במתן אפשרות הסרה מרשימת הדיוור לאחר שליחת דבר הפרסומת. חוק הספאם קובע כי יש לקבל הסכמה מפורשת מראש ובכתב של המשתמשים לשגר אליהם דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני, בפקס, הודעות מסר קצר (לרבות SMS) או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי. בנוסף, יש לאפשר לנמענים להודיע לחברה על סירובם לקבל בעתיד דברי פרסומת נוספים.
אנו עומדים לרשותכם ונשמח לייעץ בכל הנוגע לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של השירותים המקוונים שלכם, לרבות ההתייחסות הדרושה בקשר למשלוח הודעות פרסומיות ללקוחותיכם, ככל שרלוונטי.
* * *
לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני, בטלפון 03-6074580 או בדוא”ל ellat@gkh-law.com
