האם ישראל יכולה להיות Nation” Cleantech” כפי שראש הממשלה הכריז בנאומו בגלזגו בועידת COP26? או שמדובר במאמץ קבוצתי כחלק מ-"Cleantech Team of Countries"? אלו ושאלות רבות נוספות עולות כשמנסים להשוות בין העולם העסקי של ההייטק הישראלי לבין העולם העסקי של הקלינטק הישראלי. האתגרים העומדים בפני הקלינטק שונים מהותית מאתגרי עולם ההייטק. לדוגמה, בעוד שחברות העוסקות בסייבר גדלות במהירות, הצמיחה של חברות קלינטק איטית יותר, זמן הגעתם לשוק של מוצרי הקלינטק ארוך יותר והן נתקלות במכשולים רבים יותר. לכן, קשה יותר לסטארטאפ בתחום הקלינטק להתחרות על כספי המשקיעים לעומת סטארטאפ בתחום הסייבר.
לאור הצורך בידע מדעי ובניסיון לפיתוח טכנולוגיות קלינטק חדשות בשונה מפיתוח אפליקציה לנייד או הקמה של פורטל למסחר אינטרנטי, יחד עם השאיפה להפוך ל"יוניקורן" במהירות, החדשנות בשוק הקלינטק אינה מושכת צעירים באותה המידה שההייטק מושך אליו והדבר מקשה על השגת כח אדם בנוסף לקושי בגיוס השקעות.
על כן, צוות "ארגז החול הירוק" של ראש ממשלת ישראל, כפי שקרא לו בנאומו בגלזגו, יהיה חייב לחשוב על פתרונות הוליסטיים ארוכי טווח המתחילים בחינוך (לדוגמא, תמיכה בשיעורי מדעים), אספקת אמצעים והזדמנויות לחברות הזנק בתחום הקלינטק, ויצירת מכרזים מיוחדים לתשתיות קלינטק ציבוריות. אולם, ההצלחה של הפתרונות המוצעים תדרוש שיתוף פעולה בין מדינות כדי לספק מימון, הזדמנויות, רגולציה מהירה ושווקים גדולים.
בעוד שביקוש למוצרי הייטק וטכנולוגיות הנו כלל-עולמי וחוצה מגזרים, בכלל זה המגזר הציבורי, העסקי והפרטי, הרי שהביקוש למוצרי קלינטק מגיע בעיקר מממשלות ומתעשיה, כאשר אלו מחויבים על ידי רגולציה או על ידי שחקנים תעשייתיים חזקים השואפים לדירוג קיימות (ESG) גבוה כדי להתחרות בשווקי ההון. אולם, ממשלות ותעשיינים אינם מעוניינים להשקיע בטכנולוגיות חדשות ויקרות העלולות להיכשל או לכל הפחות, לא לעמוד בציפיות, במיוחד כאשר התרומה הכלכלית שלהן נמוכה או לא קיימת. לכן, המטרה צריכה להיות פיתוח של שווקים חדשים ותמריצים חדשים למוצרי קלינטק, לדוגמא אספקת בטחונות לשימוש ביתי באנרגיה סולארית.
תמריץ לחברות המבקשות לגייס מימון בשווקי ההון או המחפשות הלוואות זולות יותר, יכול להיות הענקת דירוג קיימות (ESG) גבוה לחברות המשקיעות בטכנולוגיות חדשות ומשופרות לעומת השקעה בטכנולוגיות הטובות ביותר, אך הקיימות.
כך במגזר הפרטי, אולם המגזר הציבורי חייב להשתנות כדי לאפשר לטכנולוגיות קלינטק לשמש רשויות ציבוריות. רשויות מקומיות, תאגידי מים ורשויות אחרות הנדרשות לתשתיות נקיות, נמנעות מבחירה בפתרונות חדשניים מטעמים רבים, ביניהם: הסיכונים הטמונים בטכנולוגיות חדשות לעומת טכנולוגיות קיימות ומוכחות, אין היסטוריה או בטוחות לאספקת חלקים ושירותים לאורך זמן וחוסר יכולת להתחרות במחיר המוצע על ידי קבלנים חוזרים.
לכן, רשות המורכבת ממדענים, מהנדסים ומומחים בתחומים רלוונטיים, יכולה לסייע לועדות מכרזים לפרסם מכרזים פשוטים המטילים פחות סיכונים על הקבלנים, לסייע בהערכה של טכנולוגיות קלינטק חדשניות, לספק פתרונות ממשלתיים משלימים לטכנולוגיות קלינטק (לדוגמה, שירותי תחזוקה ושירותים ארוכי טווח על ידי תמרוץ שיתופי פעולה בין סטארטאפים בתחום הקלינטק וקבלנים מבוססים או על ידי הסכמי שירותים ארוכי טווח), וליצור מודלים כלכליים שיתנו דגש רב יותר לאיכות על פני מחיר – כל אלה עשוים לתמוך בהשתתפותם של סטארטאפים חדשניים במכרזים בידיעה שיש להם סיכוי אמיתי לזכות, וכך למשוך קרנות השקעה ובנקים לספק מימון לסטארטאפים בתחום הקלינטק.
מכורח הנסיבות, הלחץ להורדת מחירים דורש תמיכה ממשלתית, ידע וניסיון כדי לתמרץ קרנות וסטארטאפים להשקיע בטכנולוגיות נקיות בנות-קיימא המסוגלות להתחרות בטכנולוגיות הקיימות על ידי שיטות מכרז חדשות ולא רק על ידי מענקי ההשקעה הקיימים ממשרדי הממשלה השונים, בכלל זה רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות וכיו"ב, באמצעות מנגנוני תמיכה לטווח ארוך שיתמרצו שיתוף פעולה בין ממשלות, קרנות, קבלנים גדולים וחברות הזנק.
לבסוף, לחברינו הדנים האם השקעות צריכות להתבצע בהתאמה והקלה על נזקי ההתחממות הגלובאלית או בטכנולוגיות חדשניות לעצירתה או מניעתה נאמר כי עלינו להשקיע בשניהם ובדחיפות, כיוון שהתוצאות מכות בנו במהירות באופן שהקטנת הנזק בלבד אינה מספיקה לאוכלוסיה הגדלה במהירות אם רצונה לשרוד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת איכות הסביבה, קיימות וקלינטק במשרדנו,
עו"ד מרב ניב גבע בטלפון: 03-6074821 ובדוא"ל: meravn@gkh-law.com