בית הדין הארצי
זכות המעסיק להשתמש בתוצרי מצלמות מעקב שהוצבו
במרחבי העסק בידיעת העובדים בהליך נגד עובד גוברת על פרטיותו
אם חד-הורית בת 65 שהועסקה על-ידי חברה מעל 22 שנה עד לפיטוריה בגין ביצוע עבירות חמורות הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בו נדחתה תביעתה, בין היתר, בגין פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע.
בית הדין דחה את טענת העובדת לאי-כשרות תצלומים ממגרש החניה שהוגשו כראיות להוכחה שהעובדת הגיעה למגרש החניה ויצאה ממנו כעבור כמה דקות. בהליך נגד העובדת, עשתה המעסיקה שימוש במצלמות גלויות שהיו פזורות במקומות שונים בחצריה ובמגרש החניה וזאת, לאור החשדות שעלו כנגד העובדת לדיווחי נוכחות כוזבים באופן שיטתי ובמשך תקופה. בית הדין קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי בנסיבות העניין אין פגם בהצגתם מאחר שמדובר במצלמות במרחב הציבורי שהותקנו בידיעת העובדים. החברה עמדה בחובת היידוע לעובדים בכך שפרסמה נוהל מפורש לעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה. בית הדין קבע כי הראיות שהוגשו בהליך עמדו באמות המידה הנורמטיביות המתחייבות של סבירות, מידתיות והגינות ונעשו לתכליות לגיטימיות וראויות. בית הדין לא מצא הצדקה להתערב בפסיקתו של בית הדין האזורי אשר בחן לפני ולפנים את העדויות שנשמעו בפניו ואת המסמכים הרבים שהוגשו בהליך שהתנהל מעל חמש שנים ודחה את הערעור. העובדת חויבה לשלם הוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח.
ע"ע (ארצי) 1680-10-22, גליה כהן – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, (פורסם בנבו 8.3.2023)
בפני כבוד הנשיאה ורדה וירט-לינה, כבוד השופטת חני אופק גנדלר, כבוד השופט אילן סופר, נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא ויצמן, נציגת ציבור (עובדים) גברת שרה זילברשטיין-היפש
בית הדין האזורי
על עובד המחפש עבודה אחרת אין חובה חוקית
לעדכן את המעביד מעבר להודעה מוקדמת רגילה
עורכת דין שעבדה במשרד עורכי דין במשך כ-8 שנים הודיעה על התפטרותה כחודש לפני תום תקופת חופשת לידה וחל"ת ותבעה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות לאור לידתה אשר הצריכה ממנה למצוא עבודה אחרת בתנאים נוחים יותר למען הטיפול בבנה. נגד העובדת הוגשה תביעה שכנגד לפיצויים בטענה שהעובדת התנהלה בחוסר תום לב בכך שלא יידעה את המעסיק בדבר כוונתה לעבור למקום עבודה אחר ולא לחזור למשרד בתום החופשה והחל"ת.
בית הדין קיבל את תביעת העובדת בחלקה ופסק כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שהוכיחה כי תנאי העבודה בעבודה האחרת היו נוחים עבורה באופן משמעותי כאם לתינוק מאשר במשרד. בנוסף, העובדת פעלה כדין ומסרה הודעה מוקדמת בת חודש על התפטרותה. התביעה שכנגד של המעסיק נדחתה ונפסק כי על העובדת אין חובה חוקית ליידע את המעסיק כי היא מחפשת מקום עבודה אחר ואי יידוע המעסיק לא מצדיק פיצוי, מה גם שהמעסיק לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כתוצאה מהתפטרות העובדת. בית הדין פסק לעובדת כ- 97,000 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, הפרשות לגמל והיעדר הודעה לעובד בצירוף 14,000 ש"ח בגין הוצאות שכ"ט עו"ד.
סע"ש (ת"א) 46451-05-19, אודליה אליאסי-לוי – אסף לאור (פורסם בנבו 21.5.2023)
בפני כב' השופטת הדס יהלום, נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית עזר
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com