בית הדין האזורי
נדחתה תביעת דירקטורית בחברה משפחתית להכרה כעובדת
בעלת מניות ודירקטורית בחברה משפחתית שלה ושל בעלה שעוסקת בשירותי גרירה הגישה נגד החברה תביעה כעובדת שכירה לתשלום של כ-300,000 ₪ עבור שכר מולן, פיצויי הלנה, פיצוי פיטורים, פיצויים בגין אי הפרשות לפנסיה חובה ועוד. התביעה נדחתה ובית הדין פסק בתמצית:
- נקודת המוצא המשפטית בפסיקה היא כי חבר בתאגיד ובעיקר חבר הממלא תפקיד של מנהל, איננו בגדר עובד, אלא ממלא את תפקידו מכוח החברות בחברה.
- לשם הוכחה שבעל המניות בחברה או דירקטור פעיל הוא במקביל לכובעו כחבר או כבן משפחה הוא פועל בכובע נפרד של עובד אותנטי שלה, יש להוכיח קיום חוזה עבודה או החלטת דירקטוריון על העסקת הדירקטור או בן המשפחה כעובד.
- האבחנה בקיום שתי מערכות יחסים מקבילות בתאגיד מחייבת החמרה כאשר מדובר לא בחברה רגילה אלה בחברת מעטים משפחתית, שמייסדיה הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (בני זוג או ידועים בציבור).
- קירבה משפחתית אמנם אינה שוללת קיום יחסי עבודה אך היא מטילה על בן משפחה הטוען למעמד של עובד נטל הוכחה קפדני שמדובר ביחסי עבודה אותנטים.
- במקרה הנדון התובעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת על העדרו של הסכם עבודה. היא לא ידעה לתת פירוט על תנאי העסקתה כעובדת ועל שעות עבודתה. שכרה של התובעת לא שיקף את היקף עבודתה, והיא קיבלה לחשבון הבנק שלה סכומים שונים מעבר למגיע לה לטענתה כשכר עבודה. לתובעת לא נערכו רישומי נוכחות, לא שולמו לה דמי הבראה, צבירת ימי מחלה, חופשה והפקדות לפנסיה. זאת, מבלי שהתובעת התלוננה, וסממנים נוספים, כמו העדר פיקוח, התנהלות כבעלים ועוד.
התביעה נדחתה. לאור זהות בעלי הדין כבני משפחה לא נפסקו הוצאות.
בפני כבוד השופט נוהאד חסן
בית הדין האזורי
מעסיק שלא הפקיד לפיקדון עובד זר חויב לשלם לו פיצוי
שווה ערך לפי דוקטרינת "הביצוע בקרוב"
התובע, עובד זר מסתנן מאריתריאה, הועסק כשנתיים באתר בניה. התובע קבל שכר במזומן ללא תלוש שכר ולאחר שפוטר, שלא כדין, הגיש תביעה על סך של כ-85,000 ₪ בגין פיצוי פיטורים, הפרשי פנסיה, הודעה מוקדמת וזכויות נוספות מכוח הדין וצו ההרחבה בענף הבניין. התביעה התקבלה ובית הדין פסק בתמצית כך:
- העובד עבד באתר בניה על-ידי מעסיקה העוסקת בבניה ולכן על יחסי העבודה וזכויות העובד חל צו ההרחבה בענף הבניין.
- בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד, נטל ההוכחה לעניין שכרו ותקופת עבודתו של התובע מוטל על המעסיקה. היא לא הרימה את הנטל לסתור את עדותו של התובע בעניין זה, ולכן מתקבלת גרסתו של התובע לעניין תקופת העסקתו ושכרו היומי.
- בגין הפרשות ופנסיה עתר העובד לתשלום חלף הפקדות לפיקדון עובדים זרים לפי החוק או לפי צווי ההרחבה.
- בהתאם לסעיף 1יא1(א) לחוק עובדים זרים, על מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו לפיקדון עובדים זרים סכום השווה ל-16% משכר עבודתו של העובד בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון.
- העובד הזר זכאי לקבל את כספי הפיקדון במועד עזיבתו את ישראל. לעניין זה נפסק כי תשלומי המעסיק לפיקדון עובדים זרים באים על חשבון ההפרשות לפנסיה ולפיצויים.
- ההסדר הפיקדון לעובד זר נועד לקדם ארבע תכליות עיקריות: יצירת תמריץ כלכלי ליציאת מסתננים מישראל, הבטחת זכויותיהם הסוציאליות, מתן נקודת פתיחה חיובית בצאתם מישראל והקטנת הפגיעה בעובדים ישראלים על-ידי השוואת הזכויות.
- דרך המלך המוטלת על מעסיק היא ביצוע ההפקדות לפיקדון עובדים זרים בהתאם להוראות החוק. בהעדר הפקדות זכאי העובד לתשלום פיצוי חלף ההפקדות בהתאם לדוקטרינת "הביצוע בקרוב", שכן אחרת יהא בכך משום תמריץ למעסיקים שלא לקיים את הוראות הדין.
העובד הזר זכה בתביעתו והמעסיקה חויבה לשלם לו כ-90,000 ₪ מתוכם כ-32,000 ₪ פיצוי חלף אי הפקדה וכן 7,500 ₪ הוצאות משפט.
בפני כבוד השופט עדו בן-צור
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
צוות מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן זמין לכל שאלה משפטית בנוגע לעדכוני הפסיקה השבועיים ובדיני עבודה בכלל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
