בית הדין האזורי
נדחתה תביעת עובד הייטק למימוש אופציות
באחור ובחוסר תום לב לקראת הנפקה
התובע עבד בחברת הייטק קצת יותר משנה והעסקתו הסתיימה בספטמבר 2016. לפי חוזה העבודה העובד היה זכאי לאופציות בחברה. הזכות לאופציות הייתה כפופה לתנאי תוכנית אופציות מפורטת, הכל לפי שיקול דעת מוחלט של הדירקטוריון, ולחובת העובד לבצע כל פעולה ולחתום על כל מסמך על מנת לעמוד בתנאי התוכנית. בתקופת העבודה לא התקבלה החלטת דירקטוריון. חצי שנה לאחר שהעובד פרש, בשנת 2017 החליט הדירקטוריון להעניק לתובע אופציות בתנאי שיחתום על הסכם האופציות וישלם עבורן. התובע לא חתם ולא שילם זמן רב, וחזר לפניית החברה רק אחרי חודשים רבים, כשהחברה עמדה לקראת הנפקה בבורסה. התביעה נדחתה ובית הדין פסק בתמצית:
- מטרת הענקת אופציות לעובדים היא הענקת תמריץ כלכלי ליצירת זיקה נמשכת של העובד למקום העבודה, ולעודדו להתאמץ ולתרום להצלחת החברה, ולהעלאת שווי מניותיה.
- על פי הפסיקה יש לקיים הסכם אופציות כלשונו ולהקפיד על קיום מדויק של תנאיו.
- התברר כי המעסיקה שלחה לתובע תשע פעמים את הודעת מימוש הסכם האופציות חתומה על ידה. אך התובע לא שלח את הסכם האופציות חתום ולא שילם עבור האופציות בנימוקים שונים. הוא 'התעורר' רק בשנת 2021 לקראת הנפקת החברה.
- תכנית אופציות איננה הטבה לא מוגבלת בזמן. התובע רצה להנות מכל העולמות, לשמור על האופציות בלי לשלם עבורן ול'התעורר' כעבור ארבע שנים, לאחר שנודע על ההנפקה בנאסד"ק. זוהי התנהלות חסרת תום לב.
- חוק החוזים קובע כי כאשר לא נקבע מועד לקיבול הצעה הקיבול צריך להיעשות תוך זמן סביר.
- התובע לא חתם על הסכם האופציה ועל הודעת המימוש, לא הוכיח כי שלח בחזרה את המסמכים חתומים על-ידו למעסיקה וגם אם שלח אותם ברור שלא שילם את תמורת האופציות ולכן דינו כמי שוויתר על זכותו לאופציות.
- התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 16,000 ₪.
בפני כב' השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ
בית משפט השלום
מעסיק אינו חייב להדריך עובד הדרכה מיוחדת
מפני סיכונים ידועים וברורים על פניהם
התובע עבד בעבודות צביעה וטיח בחברת בניה. כשניקה צבע שהתייבש בציפורנו הפיל בטעות את מכשיר הצביעה ונפגע. התובע טען כי מכשיר הצביעה הינו מכשיר מסוכן, וכי חלה לטובתו חזקה של דברים מסוכנים המעבירה את נטל ההוכחה למעסיקה כי לא התרשלה וכי היה עליה להדריך אותו בדבר סיכוני הבטיחות של המכשיר. תביעתו נדחתה ובית המשפט פסק שהמעסיקה איננה אחראית לתאונת העבודה, ונימק כלהלן:
- על פי ההלכה הפסוקה גם אם חלה על המקרה החזקה שבפקודת הנזיקין הנפגע אינו פטור מלהוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת של המעסיקה לבין הנזק.
- הוכח כי לתובע היה בעת התאונה ניסיון של יותר משלושים שנה בעבודתו וכי המכשיר הוא מכשיר מקובל בעבודות צבע.
- הלכה פסוקה היא כי אין צורך להדריך עובד הדרכה מיוחדת מפני סכנות ידועות וברורות בקשר לעבודתו.
- לפני התאונה התובע עבד עם המכשיר שמונה שעות. אדם רגיל, בלא כל ניסיון, לא היה צריך הדרכה מיוחדת לפיה אין שמים אצבע לפני פיה של צבע במכשיר הפועל בלחץ אוויר, קל וחומר התובע בעל הניסיון.
בפני כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
צוות מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן זמין לכל שאלה משפטית בנוגע לעדכוני הפסיקה השבועיים ובדיני עבודה בכלל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
