בית הדין האזורי
חובת ההשתדלות הסבירה של מעסיק למצוא פתרון תעסוקתי
חליף למועמד לפיטורים איננה תוצאתית
ב
מזכירה ותיקה וקבועה בבית חולים תבעה את המעסיקה על פיטורים שלא כדין שהיו נגועים לטענתה בחוסר תם לב ושיקולים זרים. התובעת טענה שבית החולים לא קיים את חובת ההשתדלות למצוא לה בלב פתוח ובשקידה ראויה תפקיד חלופי לפני פיטוריה בגיל 58 לאחר כ-30 שנות עבודה.
התביעה לביטול הפיטורים, להשבה לעבודה ולפיצויים בסך 800,000 ₪ נדחתה ובית הדין נימק את פסק דינו, כלהלן:
- פיטורי עובד קבוע ותיק הם צעד חריג שיש להימנע ממנו ולהעדיף פתרון תעסוקתי של ניוד המועמד לפיטורים למשרה אחרת.
- מצד שני, חובת ההשתדלות של מעסיק למצוא למועמד לפיטורים תפקיד חלופי היא חובה להשתדל בתום לב ולעשות מאמץ סביר, והיא איננה תוצאתית ואיננה מובטחת.
- במקרה הנדון, אחרי מספר ניסיונות להציע לתובעת משרות, התובעת הועברה לתקופת ניסיון למחלקה אחרת. אולם, אחרי חודש אחד, התובעת התבקשה על-ידי מנהל המחלקה להפסיק את עבודתה בגלל תלונות על יחס מתנשא ומזלזל במטופלים ועל יחסי אנוש בעייתיים עם צוות המחלקה.
- התובעת הוזמנה לשימוע לפני פיטורים בהשתתפותה, בייצוג על-ידי עורך דין ובהשתתפות נציג ההסתדרות.
- יו"ר ועד העובדים, שהתנגד תחילה לניוד חד צדדי של התובעת, לא התייצב לשימוע של התובעת ולא התנגד לפטוריה בגלל סכסוך אישי ביניהם. בכך הקל על המעסיקה לפטרה.
- אולם, מצב דברים כזה בין העובדת לוועד העובדים אינו מרחיב את חובת ההשתדלות הכנה הסבירה והמידתית של בית החולים לנסות למצוא לתובעת תפקיד חלופי, ולא לסכל את הצלחת התובעת להשתלב באיזה מן התפקידים החלופיים.
- התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לבית החולים הוצאות משפט ושכ"ט בסך 12,000 ₪.
בפני כבוד השופט דניאל גולדברג, נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד זהבי, נציג ציבור (עובדים) מר רפאל אלקובי
בית הדין האזורי
תלונות מרובות על שחיתות והתנכלות
אינן מחסנות מפיטורים עניניים
שמאי מקרקעין שעבד במשרד המשפטים ופוטר הגיש תביעה כספית בסך חצי מיליון ₪ בגין התנכלות לחושף שחיתויות, פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין העדר שימוע ועוד. התביעה נדחתה ובית הדין פסק:
- ברמה הנורמטיבית, על עובד הטוען להגנות ולתרופות לפי החוק להגנה על עובדים (חשיפת עבירות, פגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: הגשת התלונה בתום לב, התייחסות להפרות המעסיק, והוכחת הקשר הסיבתי בין התלונה לפיטורים.
- עצם העלאת טענות של עובד על חשיפת שחיתות והתנכלות אינה מעניקה לו חסינות מפני פיטורים, ככל שקיימות לפיטורים סיבות ענייניות.
- אם העובד מוכיח, לכאורה, שלא הייתה בהתנהגותו סיבה עניינית לפיטוריו, עובר נטל ההוכחה למעסיק להוכיח שהוא לא פגע בעובד על רקע תלונתו.
- אם יתברר שהעובד הגיש תלונת שווא הוא לא יזכה להגנת החוק.
- במקרה הנדון השמאי לא הצליח להוכיח כי בהתנהגותו או במעשיו לא הייתה סיבה לפיטוריו, ונטל ההוכחה לא עבר לכתפי המדינה.
- התברר כי התובע פוטר בהסכמה על רקע חילוקי דעות עם הממונים, בגין התרסה, הפרת נהלים ומרות, ובעיות חוסר אמינות ותיפקוד לקוי, ללא קשר לתלונותיו.
- לא נמצאו הוכחות לטענות התובע להתנכלות כלפיו עקב היותו חושף לקויי מינהל.
- כמו כן, נדחו כל טענות התובע באשר להליך השימוע אליו הוזמן ובו היה מיוצג ותביעתו לפסיקת פיצוי על אי קיום שימוע נדחתה.
- התביעה נדחתה במלואה והתובע חויב לשאת בהוצאות המדינה בסך 15,000 ₪.
(על פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי אך הערעור נמחק)
בפני כבוד השופטת איריס רש, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ענבל רוור, נציגת ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
