בית הדין האזורי
גמול שעות נוספות גלובלי יומי שאינו מקפח הוא לגיטימי
עובד זר שעבד כאחת עשרה שנה על בסיס יומי כולל שעות נוספות קיבל בשכרו תוספת גלובלית יומית בגין השעות הנוספות. לאחר שהתפטר תבע את המעסיק בטענות ששכרו היומי פוצל באופן פיקטיבי וכולו בעצם שכר יסוד, שהוא התפטר בדין מפוטר וזכאי לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות.
בית הדין דחה את מרבית התביעה ופסק:
בית הדין דחה את מרבית התביעה ופסק:
-
חוק הגנת השכר אוסר לשלם לעובד שכר כולל שכלול בו תשלום עבור שעות נוספות. החוק קובע כי במקרה כזה רואים את השכר הכולל כשכר רגיל הנושא את כל הזכויות של העובד.
-
הפסיקה הכירה בלגיטימיות של תשלום גלובלי בגין שעות נוספות בהתמלא מספר תנאים שיבטיחו שזכויות העובד לא יקופחו ותכלית חוק המגן תוגשם ולא תסוכל.
וזו תמצית התנאים:- הפרדה ברורה בתלוש השכר בין שכר היסוד לגמול השעות הנוספות הגלובלי.
- הלימה בין שיעור הגמול הגלובלי לתמורה בגין שעות נוספות לפי חוקי המגן.
- הסכמה מדעת של העובד לצורת התשלום הגלובלי.
- מעקב המעסיק אחר היקף שעות העבודה הנוספות של העובד בפועל.
- כמו כן, בית הדין אמור להשתכנע כי הגמול הגלובלי הוא רכיב אותנטי המשולם בגין עבודת שעות נוספות בפועל ולא תשלום פיקטיבי שמשמש מסווה לשכר רגיל.
- מצד שני, הפסקות או חוסר סדירות בתשלום הגלובלי עשוי ללמד על פיקטיביות, כמו גם העלאת הגמול הגלובלי, ללא שנוי בשכר הבסיס כשלא חל שינוי בדפוס העבודה.
- עוד הוכרה בפסיקה הלגיטימיות של תשלום גמול שעות נוספות גלובלי ללא דיווח פרטני והתחשבנות חודשית ובלבד שהגמול משקף לאורך זמן בממוצע או בקרוב את השעות הנוספות החודשיות בפועל.
- לאור ההלכות האלה בית הדין פסק כי: הרציונל של מתכונת תשלום גלובלי יומי בגין תוספת שעות נוספות אינו שונה ממתכונת של תשלום גלובלי חודשי בגין שעות נוספות, ובלבד שהוא אותנטי ועונה על תנאי החוק והפסיקה ואיננו פיקטיבי ומסווה שכר רגיל.
- במקרה הנדון נפסק לתובע גמול שעות נוספות לפי החוק בתקופות בהם עבד שעות נוספות בפועל ולא קיבל גמול גלובלי.
בפני כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
בית הדין הארצי
אמות המידה המקלות לעיון פומבי בתיק משפטי
דומה למי שאיננו צד להליך
לבית הדין האזורי הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי להכרה במחלת הריאות כפגיעה בעבודה, בשל חשיפה לאבק פוספטים במסגרת עבודתו של התובע במפעל. לאחר שהתקבלה חוות הדעת המומחית שמונתה על-ידי בית הדין, התאפשר לצדדים להגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה. במסגרת ההליך הגיש התובע בקשה לעיון בשני תיקים אחרים שהתנהלו אף הם בבית הדין האזורי מול המוסד לביטוח לאומי, לרבות חוות הדעת ושאלות ותשובות ההבהרה שניתנו בהם. בית הדין האזורי דחה את בקשת העיון בשל פוטנציאל הפגיעה בצנעת הפרט לחשיפת חומר רפואי, אינטימי, רגיש וחסוי הגובר על נימוקי העובד המבקש לשפר את סיכויי תביעתו.
בית הדין הארצי סקר את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה לעיון כנגזרת של עיקרון העל של פומביות הדיון השיפוטי וקבע כי בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות העיון על בית הדין לבחון כי המבקש לעיין בתיק העמיד ולו הנמקה קלה לבקשתו ולאינטרס שלו בעיון. ככל שעשה כן, על בית הדין לבחון את הבקשה במסלול תלת שלבי:
- תחילה, יש לבחון אם קיים איסור שבדין על העיון.
- בהיעדר איסור שכזה, וגם אם נמצא כי בעל הדין המתנגד לבקשת העיון העמיד הסבר קונקרטי ומפורט להתנגדותו, יש לבחון האם ניתן להתיר את העיון תוך איזון בין הזכויות והאינטרסים של כלל הגורמים המעורבים כמו הזכות לפרטיות, הגנה על סודות מסחריים וכיוב'.
- לבסוף, אם נקבע כי יש לאפשר את העיון, יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות המתנגד לעיון ובשים לב לסבירות של הקצאת המשאבים של בית המשפט.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור העובד ופסק כי בקשת העיון תוחזר לבית הדין האזורי לשם בחינתה מחדש לפי אמות המידה הנורמטיביות שהונחו בערעור.
בפני כבוד סגן הנשיאה אילן איטח, כבוד השופטת לאה גליקסמן, כבוד השופט רועי פוליק. נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
