פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 946

דצמבר 2023

בית המשפט המחוזי
מאבק של עובד ציבור בשחיתות בסגנון משתלח ופוגעני
מהווה עבירת משמעת

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של מר יוסי אילן, עובד עיריית תל אביב בתפקיד מציל בחוף הים, על פסק דין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, בו הורשע בעבירת משמעת שעיקרה התנהגות בלתי הולמת כעובד רשות מקומית והתייחסות לא מכובדת ופוגענית כלפי ממונים עליו וכלפי חבריו לעבודה. זאת, בגין סדרת מכתבים בוטים ומשוללי רסן שכתב לגורמים שונים בעירייה בטענות על לקויים חמורים בתחום טוהר המידות. ברקע, קיים סכסוך ארוך שנים בין העובד למנהליו, שהוביל להתדיינויות משפטיות ולהליכי משמעת קודמים. בית המשפט המחוזי פסק:
ביקורת של עובד עירייה על תפקוד של נושאי תפקיד ציבורי ועל ליקויים חמורים בסדרי המינהל ואיוש תפקידים בעירייה, מקדמת את האינטרס הציבורי לייעול מערכת השירות לציבור ועולה בגדר חופש הביטוי הפוליטי. אולם, חופש חוקתי זה איננו מוחלט ואיננו חסר גבולות.
בחוק העונשין קיימת עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור, אך האפיק הפלילי נשלל בדרך כלל כשמדובר בחופש הביטוי הפוליטי על מתיחת ביקורת על תפקוד נושאי תפקיד ציבורי.
הדין המשמעתי הוא האפיק ההולם את הטיפול בסוגיה, על-ידי גוף מיוחד, שאיננו בית משפט, המורכב מאנשי מקצוע וחברי הארגון, המעורב ביחסי העבודה והציבור ברשות, ומוסמך לקבוע את ההתנהגות המותרת והאסורה ברשות.
איזון האינטרסים בין ביקורת החוסה תחת חופש הביטוי הפוליטי לבין הדין המשמעתי מחייב עובד ציבור להפנות את הביקורת פנימה לממונים עליו בצינורות הארגוניים הרגילים, לנהוג בתום לב, באיפוק ובריסון ולהימנע מסגנון בוטה מעליב ופוגע.
בעניינינו, לא מדובר בביקורת נקודתית, אלא בסדרת מכתבים רבים בהם העובד חצה קוים אדומים בסגנון האשמות חמורות ומתריסות ביותר, שנטענו באופן כללי, ללא פירוט, ונמשכו, למרות אתראות להפסיקן לפני שהוגשה תובענת משמעת. הערעור נדחה.
עבי (ת"א) 33743-01-22, יוסי אילן נגד עיריית תל-אביב-יפו, (פורסם בנבו 9.10.2023)

 

בפני כבוד השופט גרשון גונטובניק

בית הדין האזורי

עמיתה בקרן פנסיה שנפגעה בתאונת עבודה ולא עודכנה

בזמן וכדין על פקיעת הביטוח הושבה למעמדה

והוכרה זכאותה לפנסיית נכות

בית הדין קיבל תביעה של עובדת ניקיון שנפגעה בתאונת עבודה נגד קרן הפנסיה להכיר בה כעמיתה הזכאית לפנסיית נכות בגין התאונה, ופסק:
לפי החוק והפסיקה לקרנות פנסיה חובות מוגברות של תום לב נאמנות וגילוי נאות כלפי העמיתים.
קרן פנסיה חייבת להודיע לעמית 21 יום מראש על שינוי צפוי בכיסוי הביטוחי למקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה.
חובת הגילוי המוגברת כלפי העמית מחייבת את הקרן לא רק לגלות מראש את מלוא הפרטים המהותיים והשנויים הצפויים אלא גם לוודא שהעמית קיבל את הודעת הקרן ומודע לסייגים של הכיסוי הביטוחי.
במקרה הנדון הקרן לא עדכנה את התובעת בזמן אמת לאחר התאונה או לאחר סיום יחסי העבודה על הצורך ברצף ביטוחי כדי להבטיח לה את מעמדה וזכויותיה.
הקרן פנתה לתובעת רק לאחר שהביטוח פקע, לא לכתובת הנכונה, ומבלי לוודא במכתב נוסף שהתובעת אכן קיבלה את ההודעה.
נפסק שהתובעת תושב למעמדה כעמיתה בקרן, כאילו לא הפסיקה את החברות בקרן, ותהיה זכאית ל- 30% נכות, והקרן חויבה לשאת בהוצאות התובעת בסך 10,000 ש"ח.
ק"ג 8339-12-20 צהיי נצנט שרוני נגד הראל פנסיה וגמל בע"מ, (פורסם בנבו 3.9.2023)
בפני כבוד השופטת רחל  בר"ג-הירשברג

 


מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.

 

בכל שאלה ניתן לפנות ל:

חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com

עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com

אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com

יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com

התמחויות קשורות