בית הדין האזורי
נדחתה בקשה להרחבת הגבלת עיסוקם של שלושה
עורכי דין שהתפטרו ופתחו משרד מלפנות
ללקוחות פוטנציאליים של המעסיקה
חברת עורכי דין שעוסקת בהגירה ובהנפקת דרכונים גרמניים ואוסטריים והשקיעה ממון רב בפלטפורמה שיווקית ובדיקות בארכיונים לאיתור נרדפי הנאצים, העסיקה מנהל ושתי עוזרות משפטיות. שלושת הפרקליטים התפטרו ופתחו משרד באותו התחום.
בדיון הראשון בבית הדין בבקשת החברה לצווי מניעה זמניים, הצהירו העובדים הצהרה, שקיבלה תוקף משפטי של החלטה, שאין בידם מסמכים וקבצי מחשב של המעסיקה, שלא יפנו ללקוחות שחתמו עמה הסכם שכ"ט עד ליום התפטרות העובדים, ושלא ישדלו עובדים נוספים לעבור למשרדם.
בית הדין דחה את בקשת החברה להרחיב את ההגבלה המוסכמת הנ"ל ולמנוע מהמשרד החדש מלפנות או לטפל גם בבני משפחה נוספים מדרגה ראשונה של לקוחות המעסיקה. זאת, מהטעם שדי בהצהרות המשיבים כדי לענות על האינטרס הלגיטימי של המעסיקה ולהקנות לה את ההגנה הנדרשת על השקעתה הנכבדת, וכי בהרחבת הגבלת העיסוק ללקוחות פוטנציאליים מהעץ המשפחתי של הלקוחות, יש פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של העובדים ובאינטרס הציבורי לקיום שוק חופשי. בפסק דינו בית הדין התייחס לכללים העיקריים הבאים:
-
חופש העיסוק של עובד הינה זכות יסוד חוקתית מוגנת.
-
אין תוקף להגבלת עיסוק חוזית שאינה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק.
-
חובת האמון של העובד מתקיימת גם אחרי סיום יחסי העבודה.
-
בהלכה הפסוקה ניתנו ארבע דוגמאות להכרה באינטרס לגיטימי של מעסיק להגבלת עסוק של עובדיו: קיום סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת שניתנה לעובד, תום לב של העובד ו/או המעסיק החדש, תמורה מיוחדת ששולמה לעובד על הגבלת עיסוקו.
במקרה הנדון נפסק, כי לא הוכח קיומו של סוד מסחרי, כי לא הייתה הכשרה מיוחדת למתפטרים, כי לא שולמה להם תמורה מיוחדת ולא הוכח חוסר תום לב של המתפטרים. זאת, במיוחד לאור הצהרתם בבית הדין שקיבלה תוקף משפטי, העונה באופן מידתי על אינטרס בר ההגנה של המעסיקה בהשקעותיה הגדולות.
בפני כבוד השופטת קארין ליבר לוין, נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן אברהם, נציג ציבור (עובדים) מר דוד זיו
בית הדין האזורי
מעסיק שהפר חובה חוקית וחוזית למנוע עישון
בעבודה חויב לשלם פיצוי של 35,000 ש"ח
החוק למניעת עישון משנת 1983 מחייב למנוע עישון במקומות ציבוריים, לרבות במקום עבודה, למעט בחדר נפרד שהוקצה לעישון עם סידורי אוורור ושהעישון בו לא גורם למטרד לעובדים בחלקים אחרים של מקום העבודה. החוק מטיל על המעסיק חובה נוספת להציב שלטים המורים על איסור העישון, ולפקח למנוע חשיפה לעישון. התובעת עבדה במתחם של המעסיק במשך כשנתיים, כתמחירנית ותבעה את המעסיקה לפיצוי לא ממוני בגלל הפרת חובה חקוקה בחוק העישון, והפרת חוזה העבודה.
בית הדין האזורי קבע:
-
מעסיק שאינו מונע עישון מפר לא רק את החוק אלא גם את חובותיו המוגברות בחוזה העבודה. הגרעין הקשה של חוזה העבודה מחייב מעסיק להבטיח לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, שלא תסב פגיעה בבריאותו ורווחתו של העובד, לרבות למנוע עישון.
-
הפרת חובותיו החוקיות והחוזיות של מעסיק למנוע עישון מצדיקים פיצוי לא ממוני.
נמצא כי מנהל המפעל נהג לעשן בחדרו, לרבות בפגישות עם התובעת, וגם מפעם לפעם במקומות אחרים. כמו כן, התקיימה במשרדי החברה תרבות ארגונית של עישון, לרבות על-ידי עובדים אחרים. התובעת התלוננה אך פניותיה לא הועילו. כמו כן, החברה הפרה את חובתה להציג במתחם שלטים האוסרים על העישון. התביעה בעילה זו התקבלה והמעסיקה חויבה לפצות את התובעת בסכום של 35,000 ש"ח.
סע"ש (נצרת) 70406-11-20, רחלי ברששת – יוסף סגלוביץ בע"מ, (פורסם בנבו 15.5.2023)
בפני כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' איריס קליין, נציג ציבור (עובדים) מר מוחמד ג'בארין
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
