תקופת שמירת הריון, כמו תקופת חופשת הלידה,
מזכה בתשלום דמי הבראה בנוסף לצבירת הוותק
עובדת שעבדה כשנתיים וחצי במקום עבודה, תוך חילופי מעסיקים ללא פגיעה בוותק, ושהתה בשמירת הריון כשמונה חודשים, הגישה תביעה לתשלום הפרשי דמי הבראה, פיצויי הלנה בגין הסכומים שקוזזו מהתשלום שבוצע במסגרת גמר חשבון ותשלומים נוספים.
סעיף 6 לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש קובע כי תקופת הזכאות לעניין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה על פי חוק. זכויותיהן של עובדות בתקופת שמירת הריון מוסדרת בסעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים הקובע כי היעדרות מכוח שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה. בית הדין קבע כי הסעיף מבקש למנוע כל פגיעה בזכויות תלויות ותק. הוותק משפיע על הזכות לקבלת דמי הבראה בשני מובנים: הראשון, השלמת תקופת אכשרה לצורך הזכאות. השני, היקף הזכאות במידה והושלמה תקופת האכשרה, הנגזר גם הוא מהוותק של העובדת וגדל ככל שהוא גדל. בית הדין ציין כי מטרת תיקון 9 לחוק עבודת נשים שהסדיר את היעדרותן של עובדות בתקופת שמירת הריון הייתה להשוות, מבחינת התחשבות בוותק, את תקופת שמירת ההיריון לחופשת הלידה החוקית. בית הדין קיבל את תביעת העובדת לעניין זכאות להפרשים בגין דמי הבראה עבור תקופת שמירת ההיריון ופסק תשלום בגובה כ-850 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק והוצאות ניהול ההליך.
ד"מ (תל אביב-יפו) 10206-06-22, נופר כהן – אינדיגו פיננסים א.פ. בע"מ, פורסם בנבו 26.7.2023)
בפני כב' הרשמת עידית צימרמן
קצין בטיחות בחברת הסעות, שהועסק כקבלן ותבע
כעובד שלא בתום לב, לא קיבל פיצוי לא ממוני
התובע שימש כקצין בטיחות בחברת הסעות. התובע הגיש תביעה להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין החברה, ולזכויות הנובעות מיחסים אלו. אופן ההתקשרות בין הצדדים נעשה על בסיס של קבלן עצמאי, על פי רצונו של התובע משיקולי מס, והתובע ידע היטב את ההבדלים בין עובד שכיר לעצמאי ואת הנפקות של הבחנה זו בנוגע לזכויות סוציאליות, בתביעות קודמות שהגיש נגד מעסיקים אחרים.
בית הדין פסק כי אכן התקיימו בין התובע ובין הנתבעת יחסי עובד מעביד, וזאת בהתאם למבחן ההשתלבות הכפול שנקבע בפסיקה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע זכויות הנובעות מיחסי העבודה. ברם, נפסק כי לאור חוסר תום לבו של התובע, אין הוא זכאי לקבל פיצוי לא ממוני. נקודת המוצא היא אמנם שיש לפסוק למפוטר פיצוי לא ממוני והנטל לשכנע כי אין להטיל פיצוי כזה מוטל על המעסיק. בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה קיימת הצדקה לסטות מנקודת מוצא זו משום שהתובע בחוסר תום לב בחר שלא לפנות לנתבעת בתחילת תקופת ההתקשרות ו\או במהלכה להעמידה על הסיווג השגוי של ההתקשרות. התובע העדיף לשמור לעצמו את ידיעותיו בדבר הסיווג הנכון של ההתקשרות עד לאחר תומה, על מנת להנות משני העולמות. מימוש יתרונות המס כקבלן במהלך תקופת ההתקשרות הארוכה בת כ- 11 שנה, וקבלת הזכויות הסוציאליות כעובד בסיום ההתקשרות.
סע"ש (חיפה) 50679-10-19 עזר מיד – נתיבי יוקנעם חברה להסעות ומוניות בע"מ, (פורסם בנבו 31.5.2023)
בפני כבוד השופטת איריס רש. נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דליה שפירא, נציג ציבור (עובדים) מר סאבר שהאב
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
