בית הדין האזורי
פגיעה בהליכה ספורטיבית לעבודה במסלול אישי
קבוע ארוך מהמקובל הוכרה כתאונת עבודה
מורה שנפגע בעוצמה על-ידי רכב כשהלך לעבודתו במסלול הליכה קבוע, הגיש תביעה להכיר בפגיעה ברגלו כתאונת עבודה.
בית הדין קבע כי השאלה היא האם הייתה "סטייה של ממש" מן הדרך המקובלת או שהסטייה הייתה חלק מן הדרך הקבועה והמקובלת, במקרה שלא הייתה "סטיה של ממש" מהדרך המקובלת לעבודה הפגיעה תוכר כתאונת עבודה. בהתאם לפסיקה, אין מבחן כללי המסווג מהי "סטייה של ממש", אלא הדבר תלוי נסיבות המקרה ויש לבחון על פי מבחן המטרה הסוציאלית ובהתאם לפרמטרים של מידתיות, סבירות ובעיקר לבחון את מטרת הסטייה. בענייננו, העובד נהג ללכת באותו המסלול בדרך בין מקום מגוריו לעבודתו, בדרך ארוכה יותר, עקב אורח חיים בריא שאימץ לו לאחר בעיות רפואיות ובהמלצת רופאיו, וזאת, במשך כ-10 שנים. מסלול ההליכה הארוך יותר למקום עבודתו הפך להיות הדרך הרגילה והמקובלת שלו. מדובר במטרה סבירה, מידתית ומקובלת ואין מדובר ב"סטייה של ממש" שכן מטרת ההליכה הלא ישירה הייתה ההגעה למקום עבודתו בבית הספר. בית הדין פסק כי בהתאם לתכלית הסוציאלית של חוק ביטוח לאומי ובשל מטרת הליכתו של העובד שלא השתנתה במשך שנים רבות, יש לראות בתאונה שאירעה לעובד כתאונת עבודה. בנוסף, הושתו על המוסד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.
ב"ל (תל אביב-יפו) 128-05-21, עבדאללה סרסור – המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו 16.5.2023)
בפני כבוד השופט תומר סילורה, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נורית לפידות, נציג ציבור (עובדים) מר חיים הופר
בית הדין האזורי
מזכיר מושב הוכר כעובד למרות ששני הצדדים הגדירו אותו כקבלן
מזכיר מושב במשך כ- 5 שנים תבע זכויות שונות בגין יחסי עובד-מעסיק שהתקיימו לטענתו בינו לבין המושב במשך תקופת העסקתו ובסיומה.
בית הדין קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק. על אף שהמזכיר הוגדר בהסכמת שני הצדדים כקבלן, הנפיק למושב חשבוניות מס והצהיר על עצמו בפני הרשויות כעצמאי, על פי המבחן המעורב שבבסיסו מבחן ההשתלבות, המזכיר היה עובד שכיר של המושב. העובדה שהמזכיר היה מעוניין להגדיר עצמו כקבלן לא שוללת את המסקנה שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק מאחר שמדובר בסטטוס קוגנטי. הפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים, המזכיר ביצע עבודה הכרחית במושב שבוצעה בחצרי המושב, היה כפוף למושב ודיווח לראשיה על עבודתו, קיבל שכר חודשי קבוע כשל עובד שכיר ברשות מקומית ועבד בתפקידו ברציפות במשך תקופה ארוכה. בבחינת הפן השלילי, אמנם למזכיר היה עסק עצמאי בתחום החקלאות והצימרים, אך לא בתחום המזכירות, הגזברות והניהול המוניציפאלי. בית הדין פסק לתובע פיצויים בסך כ- 114,000 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, אי הפקדת תגמולים לפנסיה ודמי הבראה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 ש"ח.
בפני כב' השופט אסף הראל, נציגת ציבור (עובדים) גב' עולא מוסא
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה,
והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
