בית המשפט העליון
הורחב כלל אי הקבילות כראיה של כל מסמכי מבקר פנים
חברת לייטקום (ישראל) בע"מ הגישה בקשה לתיקון בקשה לגילוי מסמכים שהגישה בשל עובדות מהותיות נוספות שהגיעו לידיה מדו"ח ביקורת פנימית העוסק באשראי של ועדת הביקורת של הבנק. החברה טענה לקבילות המסמכים בהתבסס על האמור בדו"ח הביקורת.
בית המשפט ציין כי הוראות סעיף 10(א) לחוק הביקורת הפנימית פוסל מסמכים שהכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו מלהוות ראיות בהליך משפטי. בית המשפט קבע כי על מנת להגשים את תכלית סעיף 10 (א) לחוק החברות, יש להרחיב, באופן מוגבל, את כלל אי הקבילות שבסעיף ולקבוע כי הוא מונע הגשה כראיה לבית המשפט לא רק של מסמך הביקורת גופו אלא גם של כל המסמכים הכוללים ציטוט, תמצית או פרפרזה על אותו מסמך, וזאת בין אם נמסרה בכתב או בעל-פה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי כלל אי הקבילות אינו מונע הגשת מסמך הכולל מידע זהה לזה שהיה במסמך הביקורת, אולם הופק ממקורות עצמאיים.
בית המשפט דחה את בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה התקבלה באופן חלקי בקשה להוצאת מסמכים מתיק בית המשפט והשית הוצאות על החברה בסך 5,000 ש"ח.
רע"א 8370-22, לייטקום (ישראל) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, (פורסם בנבו 3.7.2023)
בפני כבוד השופט ע' גרוסקופף
בית הדין הארצי
עקרת בית שהפרה חובה מוחלטת לביטוח פנסיוני חויבה בפיצוי מלא של
פנסיות נכות ושאירים ללא הפחתה או קיזוז
יורשי עובדת שעבדה כשנה כעוזרת בית, תבעו מהמעסיקה הפרטית פיצוי בגין אובדן תגמולי פנסיית נכות ושאירים.
בית הדין הארצי קבע כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו העקרונית לפיה על המעסיקה לפצות את יורשי העובדת עקב הפרת חובתה לבטח את העובדת בהסדר ביטוח פנסיוני. בית הדין קבע כי על מעסיק חלה אחריות מוחלטת לביצוע ביטוח פנסיוני על-פי צו ההרחבה הפנסיוני. מדובר בהוראה קוגנטית שטענות לחוסר שיתוף פעולה מצד העובד אינן משנות לעניין עצם החבות והאחריות של המעסיק. בענייננו, המעסיקה לא קיימה את החובה לביצוע הסדר פנסיוני, כאשר בסמוך לסיום עבודתה איבדה המנוחה את כושר עבודתה ובהמשך הלכה לעולמה. בית הדין פסק כי לא ניתן לייחס לעובדת אשם חוזי תורם כלפי המעסיקה, עליה חלה החובה המוחלטת עד כדי איונה של חובת המעסיק. לכן, אין מקום להפחית את שיעור הפיצויים לילדי העובדת המנוחה בשל אשם חוזי תורם. בנוסף, אין לקזז מהפיצוי ליורשים את שווי הקצבאות ששילם המוסד לביטוח לאומי. בית הדין דחה את ערעור המעסיקה וקבע כי היורשים זכאים להוצאות ההליך ושכ"ט בסך 7,500 ש"ח.
ע"ע (ארצי) 6471-03-21, רינה עם רן – יונתן שי תירוש, (פורסם בנבו 22.2.2023)
בפני כבוד סגן הנשיאה אילן איטח, כבוד השופטת לאה גליקסמן, כבוד השופט רועי פוליאק. נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר, נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר.
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
חיים ברנזון, שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן – haim.berenson@goldfarb.com
עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – ofer.ravid@goldfarb.com
אסף ברנזון, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – assaf.berenson@goldfarb.com
יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) – yael.dolev@goldfarb.com
