במזכר זה נבקש לעדכנכם בדבר מספר רפורמות בתחום המע"מ אשר נכללו במסגרת פרסום טיוטת חוק ההסדרים לקראת תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ("טיוטת החוק") ובדבר רפורמת הכלכלה הדיגיטלית שמשרד האוצר מבקש לכלול שוב במסגרת חוק ההסדרים. רפורמות אלו שתפורטנה להלן בקצרה, נוגעות לסוגיות ביטול הטבת מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לתיירים בישראל, מודל הקצאת מספרי חשבוניות לשם צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות, ומיסוי שירותים דיגיטליים על-ידי חברות רב לאומיות הניתנים לתושבי ישראל. יצוין כבר עתה כי רפורמות אלו הן בעלות השלכות משמעותיות על הציבור העוסקים, על חברות רב לאומיות ועל המשק בכלל, ויש בהן כדי לשנות היבטים מהותיים במשטר מס הערך המוסף החל היום בישראל.
ביטול מע"מ בשיעור אפס לתיירים
במסגרת טיוטת החוק, מוצע לבטל כליל את ההטבה המעוגנת בסעיפים 30(א)(8) ו-(9) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ("חוק מע"מ"), הקובעת שיעור מע"מ אפס על שירותים הניתנים לתיירים זרים בישראל, כגון: לינה של תייר בבית מלון, ושירותים נוספים הניתנים לתייר אגב הלינה לרבות אספקת מזון ומשקאות, השכרת רכב מנועי פרטי לתייר לנהיגה עצמית, הסעת סיור ועוד.
על פי טיוטת החוק, מניתוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ומניתוח דומה שנערך על-ידי בנק ישראל, עולה כי סך ההשפעות החיצוניות הקשורות לענף התיירות הזרה אינו חיובי ואינו מצדיק סבסוד ממשלתי או תמיכה דרך הטבות מס ייעודיות. לגישתם, ביטול הסבסוד צפוי אמנם להפחית בשיעור מסוים את היקף התיירות הזרה לצד פגיעה של כ- 130 מיליון ש"ח בתוצר הריאלי של ענף התיירות וענפים נלווים נוספים המספקים שירותים לתיירים, אך הגידול הצפוי בהכנסות המדינה הינו גדול פי כמה. משום כך, ההשפעה הכוללת של הצעד על התוצר המשקי צפויה להיות חיובית.
בנוסף, על פי טיוטת החוק, בישראל קיים חוסר בצד ההיצע במקומות לינה בטווח הקרוב, ולכן עידוד תיירות נכנסת בדרך של סבסוד שירותים לתיירים, מייקר את שירותי תיירות הפנים לצרכן הישראלי ופוגע בתיירות הפנים.
המתנגדים טוענים כי ביטול הטבת מע"מ אפס על השירותים לתיירים כאמור יפגע קשות בענף התיירות הנכנסת. זאת, לאחר תקופה קשה כאשר נוכח משבר הקורונה ענף התיירות היה מושבת כמעט לחלוטין החל מחודש מרץ 2020 ועד לסוף חודש מרץ 2022 עת נפתחו השמיים במלואם. חשוב לציין, כי גם לאחר פתיחת השמיים בישראל כאמור, מדינות שונות הותירו את ההגבלות על יציאתם וכניסתם של אזרחים לשטחן באופן שהוסיף להשפיע על ענף התיירות הנכנסת. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני כניסת תיירים לישראל בשנת 2022 נמוכים בכ-41% מנתוני שנת 2019.
צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות
במסגרת המלחמה במעשי מרמה בתחום החשבוניות הפיקטיביות, מוצע בטיוטת החוק לחייב כל עוסק לדווח לרשויות מע"מ על כל עסקה שערכה מעל 5,000 ₪, תוך שרשות המסים תקצה לחשבוניות העסקה מספר ייחודי, שרק עמו ניתן יהיה לנכות מס תשומות במערכת המקוונת. במסגרת זו, מוצע להסמיך את המנהל לסרב לבקשה להקצאת חשבונית מס לעסקה "אם יש יסוד סביר לחשש שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין". במקרה כזה, יידרש המנהל לזמן את העוסק לשימוע, תוך שזה האחרון יידרש להוכיח את אמיתות העסקה. עוד מוצע במסגרת זו, כי המנהל יוסמך להעביר את חובת תשלום המע"מ לקונה על מנת שזה האחרון יוכל לקבל מספר ייחודי ולנכות את מס התשומות בגין העסקה.
הצעה זו, המכונה "מודל הקצאת מספרי חשבוניות", עלתה בעבר בפורומים שונים לרבות בטיוטת חוק ההסדרים, אולם חרף מטרתה המקודשת להילחם בתופעת ההון השחור ובמעשי מרמה, הופנו כלפיה ביקורות רבות, עיקרן שמדובר על עודף בירוקרטיה חריג ולא מוצדק. כך למשל, הדרישה לקבל אישור לכל חשבונית עסקה תיצור עלויות משמעותיות לעוסקים ולרשויות המס, אשר מתמודדים כולם עם מחסור בכוח אדם ובעיות הנוגעות לתפעול מערכת השע"מ. על כן, קיים חשש רב שמודל ההקצאה האמור יוביל להשבתת המשק ולפגיעה בדיווחים ובגביית המס. בנוסף, במקרים בהם המנהל יחליט שלא להקצות מספר לחשבונית באופן זמני או קבוע, המשמעות תהיינה שעוסקים נורמטיביים, לגביהם לא עלה כל חשד, לא יהיו רשאים לנכות את מס התשומות בגין העסקה.
אנחנו סבורים כי ניתן לנקוט בצעדים מידתיים יותר, כגון היפוך החבות במע"מ בשירותים בענפי כוח אדם והבנייה, כפי שכבר הוצע במאי 2022 – הצעה עליה דיווחנו במבזק בנושא (ראה/י כאן). במסגרת טיוטת התקנות שפורסמה להערות הציבור הוצע להפוך את נטל החבות במע"מ בענפים האמורים מנותן השירות למקבל השירות, על מנת להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות בענפים הייחודיים בהם התופעה הינה בהיקפים ניכרים.
אנחנו סבורים שמן הראוי לקדם את טיוטת התקנות שהוצעה כאמור בהליך מהיר ובכפוף לשינויים הנדרשים.
הטלת חבות במע"מ על שירותים דיגיטליים
כפי שפורסם לאחרונה, במשרד האוצר קיימת כוונה להכניס לטיוטת החוק, בדומה לשנים קודמות כפי שדיווחנו במבזק קודם בנושא (ראי/י כאן), הצעה לפיה תחול חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על תושב חוץ, המפעיל חנות מקוונת באמצעותה מסופק שירות דיגיטלי לאדם פרטי תושב ישראל. הרקע להצעה זו ולהצעות העבר, הוא ההתרחבות המסיבית בפעילות הכלכלית העולמית והישראלית באמצעות האינטרנט הן בתחום המסחר והן בתחום מתן שירותים אלקטרוניים לרבות אפליקציות שמספקות שירותי טלוויזיה או רדיו, שירותי תקשורת, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.
יש לציין, שמדינות בכל רחבי העולם הציגו שינויים במערכות המס שלהן כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי המס ולהשית מס גם על הפעילות הדיגיטלית הנצרכת במדינה.
ההצעה להטיל מע"מ על מכירה של שירות דיגיטלי לתושבי ישראל וכן על מכירה של טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך באמצעות חנות מקוונת הינה בעלת השפעה כלכלית ועסקית רבה על חברות ועסקים בינלאומיים הפועלים בישראל ועל כלל הצרכנים בישראל. חשוב לציין, כי יישום חובת רישום על חברות רב לאומיות מחייב הסדרה של הליכי פתיחת חשבונות בנקים תוך הקטנת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי על חברות תושבות חוץ בהליך כאמור.
נזכיר, שבמסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 עלתה שוב הצעה לפיה תחול חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על תושב חוץ, המפעיל חנות מקוונת באמצעותה מסופק שירות דיגיטלי לאדם פרטי תושב ישראל. אולם, לאחר דין ודברים ממושך ודיונים שהתקיימו בוועדת הכספים, ביום 26 באוקטובר 2021, מליאת הכנסת אישרה את בקשת ועדת הכספים לפצל מחוק ההסדרים את סוגיית תשלום מס ערך מוסף בייבוא שירותים דיגיטליים.
נוכח האמור אנו סבורים שיש לקיים דיון מעמיק, מסודר ובכובד ראש בסוגייה, ובמידת הנדרש לפעול להסדרת הנושא תוך קיום הליך חקיקה סדיר ותקין, אשר יאפשר בין היתר לשקול השלכות אפשריות במישור הבינלאומי לרבות התאמת הכללים להנחיות ה-OECD למניעת כפל חיוב במע"מ.
ככל שההצעות האמורות תאושרנה, הן עשויות לגרור השלכות משמעותיות שיש לבחון לגבי כל עסק ועסק. על כן, אנו ממליצים לכל מי שהנושא רלוונטי עבורו, לפנות בהקדם למחלקת המיסים של משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה פרטנית בעניין ולסייע בכל הדרוש.
לחוברת שינויים מבניים לתקציב 2023-2024 >
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
כותבי המזכר: עו"ד רו"ח ליאת פייג-נויבירט ומר גלעד מור
בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל:
ליאת פייג-נויבירט, ראש תחום מע"מ, מחלקת מיסים – liat.neuwirth@goldfarb.com
