יישום תקנה 15א לתקנות מע"מ וסמכותו של המנהל לקבוע הסדרי פריסת חוב לפי סעיף 116 לחוק מע"מ
במזכר זה נבקש לסקור שני פסקי דין חדשים של בית המשפט העליון. האחד, בעניין אמדוקס ישראל בע"מ[1] שנסוב על יישום תקנה 15א' לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו – 1976 ("תקנות מע"מ") בקשר עם ניכוי תשומות ביחס לשטחים המשמשים למטבחים והגשת ארוחות לעובדים. בפסק דין תמציתי אימץ בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד[2] אשר קבע כי יש להחיל את תקנה 15א' לתקנות מע"מ על תשומות הקשורות באופן מובהק ובלעדי לארוחת העובד ולא על תשומות יחסיות הקשורות למקום שהוקצה מתוך מבנה לשם הכנת וצריכת הארוחה. והשני בעניין ברק,[3] אשר עסק בסמכותו של מנהל מע"מ לקבוע הסדרי פריסת חוב מכוח סעיף 116 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ("חוק מע"מ"). בית המשפט העליון, בדומה לבית המשפט המחוזי[4], דחה את הערעור, וקבע כי סמכותו של המנהל מכוח סעיף 116 לחוק מע"מ הינה סמכות שברשות, אשר הפעלתה כפופה לשיקול דעתו.
פס"ד בעניין אמדוקס:
במקרה הנדון אמדוקס ישראל בע"מ ("המערערת" או "החברה") שכרה שטחים המשמשים לפעילותה העסקית תוך שהקצתה שטחים לטובת חדרי אוכל לעובדים. המערערת ניכתה את מס התשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו לה על כלל השכרת השטחים. המשיב, מנהל מע"מ, הוציא למערערת שומת תשומות בגין החלק היחסי של התשומות המיועדות לחדרי האוכל לעובדים, וקבע כי התשומות מהוות "ארוחה" בהתאם לתקנה 15א' ועל כן מהוות "הטבה לעובד" שלא ניתן לנכות תשומות בגינן לפי הוראות תקנה 15א' לתקנות מע"מ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי יש להחיל את תקנה 15א' לתקנות מע"מ על תשומות הקשורות באופן מובהק ובלעדי לארוחת העובד. באשר לתשומות היחסיות הקשורות למקום שהוקצה מתוך המבנה לשם הכנת וצריכת הארוחה, אין מקום לראותן כתשומות בשל העובד.
על החלטה זו הגיש מנהל מע"מ ערעור לבית המשפט העליון, זאת בין היתר מטעמים שעניינם הבהרת המצב המשפטי. בית המשפט העליון אימץ את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ודחה את ערעור מנהל מע"מ וציין כי פסק דינו מבוסס על פרשנות התקנה וכי הוא אינו נוקט כל עמדה באשר לאפשרות של שינוי המצב המשפטי על דרך תיקונה ככל ומנהל מע"מ יבקש לקדם שינוי בכיוון זה.
פס"ד בעניין ברק:
בנסיבות המקרה שבפסק הדין, נוצר למערערת, המעניקה שירותי יחסי ציבור ופרסום, חוב מע"מ עליו הושתו קנסות ותשלומי ריביות והצמדה בגין אי תשלום מע"מ, וזאת תוך שבחלק מהמקרים המערערת גבתה את סכום המע"מ מלקוחותיה, אולם נמנעה מלהעבירו לרשויות מע"מ. בעקבות כך, פנתה המערערת למנהל מע"מ ("המנהל") בבקשה לפרוס את חובותיה לתשלום מכוח סעיף 116 לחוק מע"מ. לאחר שהוצעו על ידי המנהל מספר הסדרים אשר נדחו כולם על ידי המערערת, הוגש על ידי המערערת ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי ההסדר מפלה אותה אל מול עוסקים אחרים וכי התנהלותו של המנהל נגועה בשיקולים זרים.
בית המשפט העליון, בדומה לבית המשפט המחוזי, דחה את הערעור, וקבע כי סמכותו של המנהל מכוח סעיף 116 לחוק מע"מ הינה סמכות שברשות, אשר הפעלתה כפופה לשיקול דעתו. על בסיס האמור, למנהל הסמכות להחליט על הסדרי פריסת החוב בהתאם "לשיקוליו העניינים ומיטב הידע המקצועי והניסיון שצבר בתחום גביית המיסים".
עוד קבע בית המשפט העליון כי אמנם הסדרי תשלום בסך אלפי שקלים בחודש, לצד דרישה מידית לתשלום עשרות אלפי שקלים, אשר עמדו ביסוד נסיבות המקרה, הינן דרישות היוצרות הכבדה ניכרת על העוררת; אולם המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לטענתה כי התנהלות המנהל מפלה אותה ביחס לנישומים אחרים או שמא עמדו בבסיסה שיקולים זרים ובלתי ענייניים.
טרם סיום, נזכיר את מבזקנו בדבר נוהל הסדרי פריסת תשלומים לסילוק חובות מס [5] ושהחל מחודש יולי 2021 עוסקים שהדוחות התקופתיים שלהם למע"מ מוגשים במועד ונמצאים בטווח שבין 1,000 ₪ לכ-50,000 ₪, רשאים לבצע פריסה באמצעות מערכת השע"מ של עד שלושה תשלומים באופן מקוון, ובלבד שלעוסק אין חובות קודמים, הוא משלם באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, ויש לו אישור ניכוי מס במקור כדין.
[1] ע"א 2180/21 מנהל מס ערך מוסף נתניה נ' אמדוקס ישראל בע"מ (30.1.2023)
[2] ע"מ (מרכז) 22467-09-17 אמדוקס ישראל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף נתניה (17.12.2020).
[3] ע"א 3458/21 יוספה ברק נ' מנהל מס ערך מוסף תל אביב (נבו 29.1.2023).
[4] ה"פ 12995-04-20, יוספה טמיר ברק נ' מנהל מס ערך מוסף תל אביב (6.4.2021).
לקוחות יקרים, פסק דין אמדוקס הינו פסק דין מהותי ומהפכני המאפשר בחינה מחודשת של הכרה בתשומות בגין מתחמים אשר הוקצו לטובת ורווחת העובדים. כמו כן, מסקירת הדברים שנכתבו בפסק דין ברק הרינו למדים על החשיבות הקיימת לניהול נכון של דיווחים והסדרי תשלומים אשר הינו בעל השפעה משמעותית על התנהלות העסק – פיננסית ומשפטית.
אנו ממליצים לכל מי שהנושאים רלוונטיים עבורו, לפנות בהקדם למחלקת המיסים של משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה פרטנית בעניין ולסייע בכל הדרוש.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
כותבי המזכר: עו"ד רו"ח ליאת פייג-נויבירט, עו"ד שרון פאר ומר גלעד מור
בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל:
ליאת פייג-נויבירט, ראש תחום מע"מ, מחלקת מיסים – liat.neuwirth@goldfarb.com
שרון פאר, עו"ד בכירה – Sharon.peer@goldfarb.com
