עדכון לקוחות | עובד ומעסיק – עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 918 (30.4.23)

עובדת שעבדה כ-19 שנה בעיריית נתניה ושימשה כמנהלת מוקד עירוני, התפטרה ותבעה פיצויים בגין התנכלות והתעמרות ממנהלה הישיר. בית הדין קבע כי תופעת ההתעמרות במקום העבודה היא תופעה קשה שיש למגר במסגרת ההגנה על העובד מפני פגיעה בכבודו ובחופש העיסוק שלו. בפסיקה הובהר שלא ניתן להסתפק בטענות "אוירה" כוללניות וכי לא כל התנהלות מצד המעסיק הגורמת לעוגמת נפש לעובד מהווה התעמרות בעבודה. יחסי עבודה כרוכים גם בהחלטות שאינן פופולאריות ומחייבות בין היתר הערות על תפקוד העובד, שאינן תמיד חיוביות. בית הדין קבע כי לא די בתחושה הסובייקטיבית של העובד אלא נדרש שההתנהגות שנטענת כהתעמרות תעמוד גם במבחן אובייקטיבי. בענייננו, בית הדין קבע כי יחסו של המנהל הישיר אל העובדת והדרישות שהציב בפניה היו לגיטימיות במסגרת יחסי העבודה כחלק מהפררוגטיבה הניהולית. לא מדובר בהתעמרות או בהתנכלות בעבודה. לכל היותר מדובר בחילוקי דעות מקצועיים בין מנהל חדש וקפדן שביקש להציב סטנדרטים גבוהים לבין העובדת הוותיקה, ודחה את תביעת העובדת לפיצויים בגין ההתנכלות.

התובע, בעל חברה, אשר התקשר בהסכם קבלני עם הבנק למתן שירותי יעוץ בתחום הרכש הטכנולוגי, תבע אחרי 22 שנה זכויות שונות כעובד הבנק בסכום של כ-5 מיליון ש"ח.
בית הדין דחה את התביעה ופסק כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק. הפן החיובי של מבחן ההשתלבות לא התקיים. התובע שימש כיועץ חיצוני ובתפקיד ייחודי שעובד אחר לא יכול היה למלא, כך שלא השתלב בעבודת הבנק. למרות שמדובר בשנות התקשרות ממושכות הוכח שעסקינן במיקור חוץ אותנטי. באשר לפן השלילי, לתובע היתה חברה בבעלותו, באמצעותה נתן שירותים לבנק ובתמורה לשירותיו קיבל תמורה קבלנית גבוהה. בית הדין פסק כי התובע פעל בחוסר תום לב בכך שהבין את משמעות בחירתו בהתקשרות קבלנית, נהנה ממנה כלכלית ולא ביקש להיקלט כעובד שכיר בשום שלב. בית הדין דחה את התביעה והטיל על התובע תשלום הוצאות משפט גבוהות בסך 50,000 ש"ח.