עדכון לקוחות | מרשם בעלי שליטה סופיים בתאגידים ופרסום מחדש של הצעת חוק בעניין ממשל תאגידי בחברות ציבוריות ללא שליטה

ביום 10 ביולי 2023 משרד המשפטים פרסם קול קורא לקבלת התייחסויות הציבור בנושא הקמת מרשם בעלי שליטה סופיים בתאגידים, וזאת במטרה להגביר את השקיפות בפעילותן של ישויות משפטיות בישראל ולסייע לרשויות אכיפת החוק להתחקות אחר העומדים מאחורי התאגיד לצורך הגברת האפקטיביות של המאבק בפשיעה חמורה ובהלבנת הון ומימון טרור. התהליך נמצא כעת בשלבים ראשוניים ומתבקשות הערות הציבור למסמך הקול הקורא עד ליום 31 ביולי 2023.

בין היתר, התבקשו הערות הציבור בכל הנוגע לשאלה האם יש להחיל את החובות בנושא זה באופן זהה לגבי כל סוגי התאגידים במדינה (תאגידים עסקיים כגון חברות ושותפויות, תאגידים ללא כוונת רווח, אגודות שיתופיות ועוד), האם יש להחיל את החובות בנוגע לקבלת מידע אודות בעלי שליטה סופיים גם על תאגידים זרים שאינם מקיימים מקום עסקים בישראל ובלבד שיש להם זיקה לישראל כמפורט בקול הקורא (כגון פעילות עסקית משמעותית במדינה, פעילות עסקית מתמשכת עם מוסדות פיננסיים/גופים אחרים במדינה, בעלות על נדל"ן משמעותי במדינה, ביצוע השקעות משמעותיות במדינה, העסקת עובדים במדינה, חבות מס במדינה ועוד), וכן ביחס לסוגיית היקף המידע הנדרש מבעל השליטה הסופי.

בהתאם לאסדרה המתוכננת, מרשם בעלי השליטה הסופיים יוקם ברשות התאגידים ויתנהל כמרשם עצמאי (בנפרד ממרשם החברות), כאשר רשות התאגידים תוסמך לקבל מידע על בעלי שליטה סופיים מתאגידים ומרשויות מדינה רלוונטיות, לנהל את מאגר המידע, לבצע פיקוח ואכיפה, לנהל חקירות ביחס להפרות ולהטיל סנקציות. בנוסף, המידע במרשם המרכזי כאמור לא יהיה פומבי ויוטל איסור על גילוי המידע המנוהל בו, אולם תינתן גישה ישירה למידע הקיים בו לרשויות מדינה שייקבעו, כאשר הן זקוקות לו לצורך מילוי סמכויותיה, וכן נבחנת האפשרות להעניק גישה למרשם המרכזי למוסדות פיננסיים ולנותני שירות עסקי, אשר נדרש לצורך מילוי חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור. עוד מוצע להטיל חובות על תאגידים לנהל מרשם פנימי, מהימן ומדויק בנוגע לבעל השליטה הסופי ולדווח מידע זה למרשם המרכזי וכן הטלת חובה אקטיבית לברר ולאמת את המידע תוך נקיטת אמצעים סבירים לבירור זהות בעל השליטה הסופי. בנוסף, מוצע להטיל חובה על בעל השליטה הסופי לדווח לתאגיד על היותו בעל שליטה סופי. לבסוף, מוצע כי הגוף שמנהל את המרשם המרכזי יוסמך להטיל סנקציות בגין הפרות החובות כאמור במסגרת הליך מינהלי ובמקרים חמורים גם בהליך פלילי.

לפרטים נוספים אודות הקול הקורא ראה/י כאן.

נשמח לסייע ללקוחותינו שיבקשו להעביר את התייחסויותיהם לקול הקורא.

2. פרסום מחדש של הצעת חוק בעניין ממשל תאגידי בחברות ציבוריות ללא שליטה

ביום 10 ביולי 2023 פורסמה מחדש הצעת חוק ממשלתית בעניין ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה (לאחר שפורסמה הצעת חוק ממשלתית קודמת בנושא ביום 20 ביוני 2022)[1]. יצוין כי נוסח הצעת החוק המעודכנת כולל עדכון ביחס לנוסח הצעת החוק הממשלתית הקודמת שפורסמה בעניין, אשר תחולתו הינה ביחס לכלל החברות ולא רק חברות ללא שליטה. בין היתר, במסגרת הצעת החוק האמורה מוצעים תיקוני החקיקה הבאים:

2.1 במסגרת תיקון מוצע לסעיף 270(1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") מוצע להרחיב את היקף העסקאות בתוך אשכול חברות שלא ייחשבו עסקאות עם נושא משרה או שלנושא משרה יש בהן עניין אישי, כך שיכללו גם עסקה בין חברה אם וחברה בת או בין שתי חברות אחיות, גם כאשר אין המדובר בחברות בבעלות מלאה בתוך אשכול החברות. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי ההחרגה האמורה מוצעת משום שעסקאות אלו ממילא נחשבות כעסקאות שלבעל השליטה יש בהן עניין אישי וממילא הן ייבחנו ויאושרו ככאלה בהתאם להוראות חוק החברות. יצוין כי הוראה זו לא הופיעה בהצעת החוק הממשלתית הקודמת שפורסמה בחודש יוני 2022 והיא רלוונטית לכלל החברות, ובפרט חברות עם שליטה.

2.2 תיקון הגדרת המונח "שליטה", כך שתתווסף חזקה הניתנת לסתירה לפיה מי שמחזיק 25% מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד (בהיעדר אדם אחר המחזיק 50%) ייחשב כבעל שליטה.

2.3 קביעת חובת מינוי רוב דירקטורים בלתי תלויים בחברה ללא שליטה (חלף החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים) וכן הרחבת איסור הזיקה של דירקטורים בלתי תלויים גם לדירקטורים האחרים המכהנים בחברה.

2.4 הצעת מועמדים לכהונה כדירקטורים מטעם הדירקטוריון תיעשה באמצעות ועדת מינויים בלתי תלויה וכן חובת קביעת מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי וכשירותם הרצויה של חבריו בחברות ציבוריות ללא שליטה.

2.5 קביעת הליכי אישור ביחס לעסקאות חריגות עם "בעלי עניין מהותיים" (המחזיקים 10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברה), כך שיידרש אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון.

2.6 תשלום גמול לדירקטור בלתי תלוי בחברה ציבורית ללא שליטה המכהן כיו"ר הדירקטוריון, בסכום העולה על הגמול לו זכאים דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות התקנות בנושא.

2.7 המלצה למינוי דירקטור בלתי תלוי מוביל מקום בו החליטה החברה על היעדר הפרדת תפקידי היו"ר והמנכ"ל (כאמור בסעיף 121(ג) לחוק החברות), אשר תפקידיו יכללו בין היתר אישור סדר היום של ישיבות הדירקטוריון ומילוי מקומו של היו"ר בהיעדרו או כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים.

2.8 החמרת הליכי אישור עסקאות עם דירקטורים, באופן שעסקה שאינה חריגה תהיה טעונה אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון (מבלי שניתן יהיה להתנות על ההסדר האמור בתקנון החברה) וכן כי עסקה חריגה עם דירקטור תהא טעונה בנוסף אישור אסיפה כללית ברוב רגיל. הוראה זו תהא רלוונטית לכלל החברות, לרבות חברות שיש בהן שליטה.

2.9 הגבלת הכהונה המקסימלית של דירקטורים עד תום האסיפה השנתית השלישית שתתקיים לאחר מועד המינוי, תוך קביעה כי בכל עת כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת. יובהר כי אין מניעה לשוב ולמנות את אותם דירקטורים לתקופות כהונה נוספות אם אין הגבלה אחרת על כך. הוראה זו תהא רלוונטית גם ביחס לחברות ציבוריות שיש בהן שליטה.

מוצע כי תחילת התיקון החקיקתי המוצע תהא 12 חודשים ממועד פרסומו.

לנוסח הצעת החוק הממשלתית ראה/י כאן.

למועד זה אין וודאות בדבר חקיקת החוק ועשויים לחול שינויים בנוסחו הסופי, ככל שיחוקק.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הבהרה.

[1] הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-2023. הצעת החוק פורסמה לאחר אישורה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה בחודש יוני 2023.