הרשתות החברתיות משמשות בשנים האחרונות פלטפורמה אפקטיבית להפצת מידע בכלל ומידע שקרי (fake news), בפרט. כפי שניתן להתרשם החל מיום 7 באוקטובר 2023, מלחמת חרבות ברזל מהווה נושא משמעותי ונרחב להפצת "פייק ניוז", כאשר למפיצי המידע הכוזב אינטרסים שונים ומגוונים, ולא באמת ניתן לדעת לאיזה מידע ניתן להאמין ולהתייחס אליו כמהימן ואמיתי¹.
התחום של "פייק ניוז" רחב ומאתגר במיוחד בתקופת מלחמה בה שטף המידע הוא מהיר ומתעדכן בתדירות גבוהה מאוד². מאז תחילת המלחמה הפכו הרשתות החברתיות כר פורה ליצירה והפצה של מידע שקרי, "פייק ניוז", לרבות הפצה של קונספירציות שונות, כאשר היכולת לאמת את המידע היא מוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית.
המונח "פייק ניוז" נחלק למעשה לשלוש קטגוריות עיקריות³: (א) Misinformation – מידע שגוי/כוזב/שקרי או לא מדויק, ללא כוונת זדון, כלומר למפיץ המידע כאמור אין בהכרח כוונה לפגוע, לרמות, להטעות או להזיק; (ב) Disinformation – מידע מוטעה, מידע מכוון הכולל תוכן זדוני/פוגעני הכולל "עובדות" מומצאות, כאשר המידע כאמור מופץ בכוונה להטעות וליצור בלבול; ו- (ג) Malinformation – מידע מזיק המבוסס גם על מידע מציאותי או עדכני, שבכוונה נעשתה בו מניפולציה מסוגים שונים והוא נועד לגרום נזק משמעותי, ולהשליט טרור, אימה ופחד.
התחום של "פייק ניוז" רחב ומאתגר במיוחד בתקופת מלחמה בה שטף המידע הוא מהיר ומתעדכן בתדירות גבוהה מאוד². מאז תחילת המלחמה הפכו הרשתות החברתיות כר פורה ליצירה והפצה של מידע שקרי, "פייק ניוז", לרבות הפצה של קונספירציות שונות, כאשר היכולת לאמת את המידע היא מוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית.
המונח "פייק ניוז" נחלק למעשה לשלוש קטגוריות עיקריות³: (א) Misinformation – מידע שגוי/כוזב/שקרי או לא מדויק, ללא כוונת זדון, כלומר למפיץ המידע כאמור אין בהכרח כוונה לפגוע, לרמות, להטעות או להזיק; (ב) Disinformation – מידע מוטעה, מידע מכוון הכולל תוכן זדוני/פוגעני הכולל "עובדות" מומצאות, כאשר המידע כאמור מופץ בכוונה להטעות וליצור בלבול; ו- (ג) Malinformation – מידע מזיק המבוסס גם על מידע מציאותי או עדכני, שבכוונה נעשתה בו מניפולציה מסוגים שונים והוא נועד לגרום נזק משמעותי, ולהשליט טרור, אימה ופחד.
הרשתות החברתיות מוצפות כיום במידע כוזב, המופץ בכסות של ידיעות, כביכול אמיתיות, באתרים ציבוריים לשם הטעיה. הזיהוי וההבחנה במידע כוזב הוא קשה היום יותר מתמיד, וזאת, בין היתר, בשל השימוש הגובר בטכנולוגיות דיפ-פייק (deep fake), המאפשרות לייצר תמונות, הקלטות וסרטונים שנראים אמיתיים ואותנטיים, אולם הם למעשה תוצר תוכנת מחשב. אם כך, איך מתמודדים עם מידע כוזב ומה ניתן לעשות כדי לצמצם חשיפה כתוצאה מהפצה של מידע כוזב שיכול למשל להוות עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע?
בימים מאתגרים של מלחמה וחוסר ודאות, נדרשת ביקורת עצמית מוגברת, וכל אחד נדרש לבחון היטב את המידע שהוא צורך ומשתף באמצעות רשתות חברתיות. בהקשר הזה, כאשר קוראים ידיעה שמופיעה ברשתות חברתיות, יש להיות ביקורתיים מעבר לרגיל, ולהטיל ספק באמיתות הידיעות והפרסומים. יש לוודא מספר עניינים במטרה לנסות להבין האם המידע הוא כוזב או אמיתי, במיוחד לפני שמחליטים לשתף את המידע באמצעות רשתות חברתיות:
- האם מכירים את מי שהעלה את הפרסום לרשתות החברתיות? באופן ספציפי יש לבדוק: מתי נפתח הפרופיל? כמה חברים/עוקבים יש לפרופיל? האם יש לכם חברים/עוקבים משותפים?
- האם מדובר בפרסום שנכתב בפרופיל אישי או שמדובר בפרסום שהועבר ממקור אחר (share), או שורשר מגורם אחר שאינו יוצר הפרסום? האם המקור כתב את התוכן בעצמו או רק משתף מידע קיים ממקורות אחרים, למשל מבלוג או מרשת חברתית אחרת (תכנים רבים מועברים ומשותפים מ- Telegramאו X, טוויטר לשעבר)?
- האם המידע המפורסם מגוון ובנושאים שונים או רק בנושאים הקרובים למלחמה? יש לנסות להצליב מידע ולבחון האם המידע מפורסם על-ידי מספר מקורות שונים;
- האם המקור מפרסם כמות גדולה של פרסומים בזמן קצר? מתי פורסם? יש מגמה של הפצת פרסומים ישנים שרק נועדו להדהד שנאה, פחד והפצת מידע שקרי;
- האם המידע מכוון נגד הצד הישראלי או שמדובר בדיווחים שמשקפים את עמדות הצדדים? ככלל, יש להימנע ככל הניתן מתגובות לפרסומים שמעוררים שיח קיצוני, מתלהם, מפיץ שנאה, מפלג וכוזב, שכן האלגוריתם של הרשתות החברתיות עלול לזהות את הפרסום כרלוונטי וליתן לו תהודה רבה יותר (ויראליות) בשל ריבוי תגובות שתוקפות או מכחישות את הנטען בפוסט;
- מומלץ לא לשתף ולא להעלות מידע שלא פורסם באתר חדשות או אתר של גורם אמין (ממשלתי, תאגיד ציבורי, מוסד ציבורי וכו');
- אם יש ספק לגבי מהימנות הפרסום, יש להימנע מהעברתו ושיתופו (share) באמצעות רשתות חברתיות. העברה של תוכן כוזב יכולה להוות בסיס לתביעה, בין היתר, בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, שקר מפגיע, רשלנות ועוד. ברע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (נבו 08.01.2020), נקבע, בין היתר, כי יש לראות בפעולת השיתוף כ"פרסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, ואשר עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי. הפסיקה התייחסה זה מכבר לנושא של הפצת "פייק ניוז", בהקשר של מגפת הקורונה אגב הפצת פרסומים כוזבים והצגתם כ"אמת" המופצת ברשתות החברתיות, תוך פגיעה אנושה באמון הציבור במשרד הבריאות. בת"א 55289-01-22 שרון אלרעי פרייס נ' יוספה ברק טמיר (נבו 06.07.2023), התקבלה תביעה בעילת לשון הרע, כאשר הנתבעת הפיצה שמועה על התובעת אותה הציגה כאמת עובדתית, ללא כל עיגון ומבלי שעשתה מאמץ מינימלי לאמת את העובדות. נקבע כי הנתבעת לא ביצעה בדיקות ממשיות לאימות המידע שנמסר לה, ובית המשפט ציין בפסק הדין כי התרשם שהנתבעת ידעה היטב כי הידיעות שפורסמו על-ידיה אינן נשענות על מסד עובדתי איתן, אולם עובדה זו לא עצרה בידה מלפרסם את הדברים. עוד נקבע כי "הסתמכות על 'מקור' אותו הנתבעת אינה מכירה, המוסר דברים בצורה מסויגת וללא כל תמיכה או הסתמכות על ציוץ בטוויטר או כתבה עיתונאית אינם בבחינת אמצעים סבירים לבחינת מהימנות הפרסום";
- ככלל יש להימנע מפרסום של מידע לא מאומת, לא בדוק, לא ברור, או שאינו ממקור מהימן. יש להימנע מכל פרסום שנותן במה להפצה של תיאוריות, שמועות או קונספירציות בנוגע למלחמה או היבטים אחרים הנובעים ממנה;
- אין להעלות תמונות הכוללות דמות של אדם, במיוחד לא של פצועים או של בני ערובה. פעולה כאמור יכולה להוות פגיעה בפרטיות ולחשוף את המפיץ של התכנים לקשת רחבה של עוולות אזרחיות ואף פליליות;
- אם הפרסום נראה לכם "פייק ניוז", יש לדווח עליו באמצעות המנגנונים שקיימים באתרים של הרשתות החברתיות, ולדרוש את הורדתו מהרשת, בין היתר, בשל היותו מפר את תנאי המשתמש (Terms of Service) או המדיניות (Policy) או הנחיות קהילה (Community Guidelines) של הרשת החברתית. פעולות כאמור יכולות לשמש אמצעי זהירות שבמקרה של הליך משפטי יתכן שיוכלו להוות בסיס לטענת תום לב וראייה לניסיון לאמת את המידע או לפעול להסרתו בדרך אפקטיבית.
אנו לרשותכם בכל שאלה או הבהרה, ככל שיידרש.
[1] בג"ץ 2996/17 ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ראש הממשלה (נבו 23.01.2019): "…המציאות העכשווית, בה קשה לזהות את העומדים מאחורי ידיעות המופצות בדרכים שונות באינטרנט וברשתות החברתיות, יוצרת אקלים נוח למניפולציות תקשורתיות על דעת הקהל ולהפצת מידע כוזב ומטעה ("פייק ניוז"), באופן אנונימי, ולהשפעות של אינטרסים פוליטיים, כלכליים ואישיים, ואף מדינתיים, על המידע המגיע לציבור".
[2 ]הפצת פייק ניוז נעשית, בין היתר, באמצעות שימוש נרחב ב״בוטים״ ובפרופילים פיקטיביים מזויפים, ולעיתים גם באמצעות פרופילים של משתמשים רגילים שמהדהדים שמועות ומידע כוזב, שמטרתם לעיתים רבות להשליט טרור, ולזרוע בהלה, שנאה ופחד.
[3] ר': https://guides.library.harvard.edu/fake; https://www.harvard.edu/in-focus/managing-misinformation/
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
צחי חליו, שותף, מחלקת ליטיגציה תאגידית, מנהלית ותובענות ייצוגיות – tzahi.halio@goldfarb.com
מוטי ארד, שותף, מחלקת תעשייה ורגולציה – moti.arad@goldfarb.com
