עדכון לקוחות | ייעוץ השקעות כללי – תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון

ביום 1 בינואר 2024 פרסם משרד האוצר להערות הציבור את תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2023 (להלן: "תזכיר החוק"). להלן סקירה של עיקרי התיקונים לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – "חוק הייעוץ"),המוצעים בתזכיר.

רקע
תזכיר החוק פורסם על רקע מלחמת חרבות ברזל, והשפעותיה הכלכליות הצפויות, וכחלק מחבילת צעדים מיידיים שנועדו לעודד את הפעילות בשוק ההון ולשכלל אותו. על רקע זה, כולל התזכיר מספר תיקונים שונים שנבחנו על-ידי רשות ניירות ערך בשנים האחרונות, וביניהם תיקונים שנוגעים לייעוץ כללי ואנליזות שניתנות על-ידי בעלי רישיון או גורמים המפוקחים על-ידי הרשות.

תמצית התיקון – קביעת מסגרת ל"ייעוץ כללי"
תזכיר החוק מבהיר כי חוק הייעוץ כוון בעת חקיקתו להסדרת ייעוץ השקעות "קלאסי" שהתנהל בעיקר בבנקים, בו ייעוץ ההשקעות הוא אישי וציפיית הלקוח היא שהייעוץ יתבסס על המאפיינים וההעדפות האישיות שלו. בהתאמה, החובות הקבועות בחוק מותאמות למתן שירות המבוסס על היכרות אישית בין יועץ ההשקעות ללקוח. אולם, נוכח התפתחויות טכנולוגיות חדשות המאפשרות פניה לציבור רחב בקלות וביעילות, חלף יצירת תקשורת אישית בין יועץ ללקוח, התפתחה גם האפשרות להעניק ייעוץ כללי במהותו שאינו מכוון לתת מענה לצרכיו של אדם מסוים.

לאור זאת, מוצע בתזכיר להגדיר מהו ייעוץ כללי ולקבוע לו מתווה הסדרה מותאם. על פי המוצע, הוראות החוק לא יחולו על פעילות ייעוץ כללי שניתנת על-ידי מי שעיסוקו אינו במתן שירות ללקוח בתחום הפיננסי, כגון שיח כללי ברשתות החברתיות, ככל ואין לנותן הייעוץ הכללי עניין אישי או העדפה בקשר עם הפעולה, או הנכס הפיננסי או נייר הערך לגביו ניתן הייעוץ וכן הוא אינו מקבל כל תמורה בקשר עם הייעוץ הכללי. תנאים אלו מצמצמים באופן משמעותי את ניגודי העניינים של גורם כאמור, ומשכך מוצע כי יהיה פטור מהוראות החוק, למעט חובות אמונים וזהירות וכן חובת גילוי בדבר מהות השירות הניתן.

בנוסף, מוצע לפטור מהוראות החוק גורמים המפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך שרשאים לעסוק בעיסוקים אלה¹. על גורמים אלה יחולו חובות האמון והזהירות הקבועות בחוק וכן הוראות שהרשות תקבע להסדרת פעילותם זו, ובכלל זה בעניינים הנוגעים לניגודי עניינים, קבלת תמורה או טובת הנאה אחרת, גילוי ללקוח ודיווח לרשות. מתווה זה יעניק מידה של גמישות לצורך התאמת החובות הקבועות בחוק הייעוץ בהתאם למאפייני פעילות של ייעוץ או שיווק השקעות כללי. כך למשל, ניתן יהיה להסדיר ולשכלל את תחום האנליזות, הנכלל בהגדרת "ייעוץ השקעות כללי" או "שיווק השקעות כללי", מקום בו האנליזות מפורסמות על-ידי חבר בורסה או חתם כדי לאפשר פעילות זו במסגרת מפוקחת, תוך התאמת הכללים הצריכים לחול בעניינה.

עיקרי התיקונים

א. מחיקת פטור הייעוץ בכלי תקשורת
הובהר כי פטור זה הוא בעל תחולה מצומצמת למדי. הכוונה היא לייעוץ במדיה עיתונאית מובהקת, קרי אתרי חדשות, עיתונים מודפסים ומקוונים בהם קיימת למשל מערכת עריכת תוכן, ואשר הייעוץ במסגרתה איננו עיקר תוכנה, לא ניתן במסגרתה לבצע פעולות מסחר ואין לה עניין בביצוע פעולות על סמך הייעוץ הניתן בה. פטור זה מתייתר נוכח המוצע בתזכיר חוק זה, שכן ייעוץ השקעות בכלי תקשורת ייכלל בהגדרות "ייעוץ השקעות כללי" או "שיווק השקעות כללי" המוצעות ופעילות זו תוסדר בהתאם לקבוע בהצעת החוק על פי מאפייניה. בהתאם, מוצע לבטל את סעיף 3(ב) לחוק, הקובע הוראת גילוי מיוחדת לייעוץ בכלי התקשורת, ותחתיה לקבוע הוראת גילוי למתן ייעוץ השקעות כללי בסעיף 3ב.

ב. צמצום הפטור של ייעוץ ללקוח כשיר כך שלא יחול על ייעוץ כללי
מובהר בתזכיר כי האסדרה הקיימת לפיה ניתן פטור ממרבית הוראות החוק במתן שירותים ללקוח כשיר אינה מותאמת לשירות של ייעוץ ושיווק כללי, כיוון ששירות מסוג זה עשוי לזלוג בנקל גם למשקיעים שאינם כשירים. פטור לשירות יעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי ללקוחות כשירים יינתן במסגרת הפטור המוצע לשירות כללי, המאפשר מתן הוראות שיותאמו למאפייני השירות.

ג. הגדרת ייעוץ השקעות כללי ותחולת חוק הייעוץ
מוצע להגדיר ייעוץ השקעות כללי בסעיף 3ב לחוק כ"ייעוץ השקעות הניתן לציבור, ושאינו מתייחס לנסיבות ונתונים של אדם מסוים או נחזה להיות כזה; "שיווק השקעות כללי" – מתן ייעוץ השקעות כללי שלנותן השירות האמור יש זיקה לנכס פיננסי."
מוצע לקבוע כי הוראות החוק לא יחולו על ייעוץ השקעות כללי, כגון המלצות שניתנות ברשתות החברתיות וזאת אם אותו אדם עומד בשלושה תנאים: האחד, ייעוץ ההשקעות הכללי ניתן על-ידי מי שעיסוקו אינו במתן שירות ללקוח בתחום הפיננסי; השני, שאין לנותן ייעוץ ההשקעות הכללי כאמור עניין אישי או העדפה בקשר עם העסקה, נייר הערך או הנכס הפיננסי עליו ניתן הייעוץ הכללי; והשלישי, כי נותן הייעוץ כאמור אינו מקבל תמורה או טובת הנאה אחרת, במישרין או בעקיפין, בעד הייעוץ. כך למשל, תמורה ישירה עשויה להיות בדרך של קבלת תשלום בגין המלצות או בגין רישום כמנוי לאתר אינטרנט.
על אף האמור, הרשות תוכל לקבוע בכללים מקרים ותנאים בהם ייעוץ השקעות כללי יוכל להיעשות אף אם לא התקיימו הדרישות האמורות, וזאת באופן שיבטיח את עניינו של מי שעשוי לפעול בהתאם לייעוץ ההשקעות הכללי. אפשרות זו תאפשר להתמודד עם הפעילויות שהוסדרו בעבר תחת חריג הייעוץ בכלי התקשורת וחריג הייעוץ ללקוח כשיר, וכן תעניק גמישות להתמודד עם התפתחויות בשוק של שירותים במודלים שונים, תחת כללים שיצמצמו את ניגודי העניינים וישמרו על ההגנה ללקוח.
למרות האמור, יחולו על נותן שירות יעוץ השקעות כללי חובות האמונים והזהירות הקבועות בחוק בשינויים המחויבים, וכן חובת גילוי בסיסית, לפיה יגלה נותן השירות כי השירות שניתן הוא ייעוץ השקעות כללי וכי מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של אדם מסוים. מוצע להסמיך את הרשות לקבוע בהוראות פרטי גילוי נוספים ככל שנדרש, ואלו יכולות להינתן לסוגי ייעוץ. בנוסף, מוצע לפטור מהוראות החוק גורמים מקצועיים הנותנים יעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי ככל שאלה מפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך ורשאים לעסוק בשירותים אלה. גם על גורמים אלה יחולו חובות האמון והזהירות הקבועות החוק וכן הוראות הרשות שיסדירו את פעילותם, ובכלל זה הוראות בדבר ניגודי עניינים, קבלת תמורה או טובת הנאה וכן גילוי ללקוח ודיווח לרשות. מתווה זה יעניק מידה של גמישות לצורך התאמת החובות הקבועות בחוק הייעוץ בהתאם למאפייני פעילות של ייעוץ או שיווק השקעות כללי. כך למשל, ניתן יהיה להסדיר ולשכלל את תחום האנליזות, הנכלל בהגדרת "ייעוץ השקעות כללי" או "שיווק השקעות כללי", מקום בו האנליזות מפורסמות על-ידי חבר בורסה או חתם כדי לאפשר פעילות זו במסגרת מפוקחת, תוך התאמת הכללים הצריכים לחול בעניינה.

ד. ביטול סעיף 17(ב)(6) לחוק היעוץ- כללי הרשות על קבלת טובת הנאה במתן אנליזות
מוצע לבטל את סעיף 17(ב)(6) לחוק הייעוץ, המסמיך את הרשות לקבוע כללים בנושא אנליזה, נוכח אסדרת ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי לפי סעיף 3ב המוצע. התנאים לקבלת טובת הנאה במתן אנליזות יקבעו במסגרת זו.

ה. תיקון התוספות השנייה השלישית והרביעית – אכיפה מנהלית
מוצע לתקן פרטים בתוספת השנייה לחוק הייעוץ, כדי להתאים את ההפרות שבגינן יוטל עיצום כספי לנוסח המוצע בתזכיר חוק זה. עוד מוצע להוסיף פרטים (1ב), (1ג) ו-(1ד) לחלק ב' לתוספת השניה כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מתן שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים ללא רישיון מתאים, או מי שעסק בשירותים כאמור כעובד בתאגיד או שותף בשותפות שפעלו ללא רישיון בניגוד להוראות סעיף 2.
מוצע לתקן את פרט 5 לתוספת השלישית, כך שסכומי העיצום הכספי הקבועים בה יחולו על כל יחיד ולא רק על יחיד בעל רשיון, כך שיהיה ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על יחידים שאינם בעלי רשיון אם הפרו הוראה המנויה בתוספת השנייה לחוק. כמו כן, מוצע להוסיף את פרט 6, בו יקבעו סכומי עיצום כספי בסך 50,000 או 100,000 ש"ח, שיוטלו על תאגיד שאינו בעל רשיון ושאינו תאגיד בנקאי אם הפר הוראה המנויה בתוספת השנייה בחלק א' או ב' בהתאמה.
לבסוף, מוצע למחוק את פרט (7) לתוספת הרביעית לחוק העוסק במי שנתן שירות של ייעוץ השקעות כלי תקשורת בלי שכלל הודעה כנדרש בחוק, נוכח מחיקת חובת הגילוי הייעודית לייעוץ בכלי תקשורת כמוצע בתזכיר זה.

תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד ליום 22 בינואר 2024.

לתזכיר החוק לחצ/י כאן

[1] בתזכיר מובהר כי המדובר בגורמים המנויים בהגדרת "גורם מפוקח" בחוק ניירות ערך. יצוין כי בחלק אחר של התזכיר נכלל תיקון לחוק ניירות ערך הכולל בהגדרת "גורם מפוקח" את "מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות אשר אינו טעון רישיון לפי סעיפים 3 ו-3ב לחוק הייעוץ;".