עדכון לקוחות | חרבות ברזל – הארכת תקופות ודחיית מועדים בקשר לאישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים

בהתאם להוראות החוק האמור, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת (קרי – 7 באוקטובר 2023 עד 7 בינואר 2024), תוארך בשלושה חודשים ותקופת תוקפו של אישור רגולטורי המנוי בתוספת הראשונה לחוק האמור תוארך בתקופה של ארבעה חודשים, מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי.

לעניין זה, "אישור רגולטורי" כולל בין היתר, אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה של חודש; אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה שנתנה רשות ציבורית לפי דין, ובלבד שהפטור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש; וכן אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור המנויים בתוספת הראשונה לחוק האמור.

כמו כן, לעניין החוק "רשות ציבורית" כוללת את הממשלה, משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק, וגם מי שממונה על הגופים כאמור או עומד בראשם, וכן עובד ונושא משרה בגופים כאמור ומי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו.

בנסיבות מיוחדות או חריגות, ראש הממשלה רשאי בצו להאריך את התקופה הקובעת כאמור (ביחס לכלל האישורים הרגולטוריים או חלקם) בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובתנאי שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על תשעה חודשים.

על אף האמור, רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מהאמור לעיל (ובלבד ששקלה, בין השאר, את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים לחידוש האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות המצב הביטחוני המיוחד).

יובהר כי התוספת השנייה לחוק כוללת רשימה ארוכה של סוגי אישורים מסוימים אשר מוחרגים מתחולת החוק, כמפורט באותה תוספת.

בנוסף לדחיית מועדים בנוגע לאישורים רגולטוריים, החוק כולל גם הוראות לעניין דחיית מועדים בהליכים להטלת עיצומים כספיים בשלושה חודשים, כך שהמועדים הבאים יידחו, ככל שהם חלים בתקופה הקובעת: המועד האחרון שבו רשאי הגורם המוסמך למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי; המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו; המועד האחרון להחלטת הגורם המוסמך בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום; המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לגורם המוסמך בבקשה לביטול התראה מינהלית, או למסור לגורם המוסמך כתב התחייבות ועירבון; המועד האחרון שבו רשאי המפר לטעון את טענותיו לעניין חילוט עירבון; וכן המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

יצוין כי בתנאים מסוימים גם התקופה כאמור ניתנת להארכה בצו בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על תשעה חודשים. בנוסף, גם ביחס לתקופת הדחייה של עיצומים כספיים כאמור החוק קובע כי הגורם המוסמך הרלוונטי רשאי להחליט לעניין הפרה מסוימת, על תקופת דחייה קצרה יותר.

כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז.