החוק במדינת ישראל קובע שהמדינה תפצה את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצוים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש") והתקנות שהותקנו מכוחו.
כידוע, בשל מצב המלחמה שתחילתו ביום 7.10.2023, החלו מבטחים ישראלים לבטל את הכיסוי הביטוחי שכנגד סיכוני מלחמה וגם את הכיסוי לסיכוני טרור בפוליסות ביטוח ימי ואווירי של מטענים. מדובר בהרחבות סטנדרטיות של פוליסת רכוש למטען ימי או אווירי.
מדינת ישראל החליטה "מתוך רצון להבטיח את שרשרת האספקה ואת רצף היבוא והיצוא של טובין גם בזמן חירום", לאפשר לבטח את המטענים שמגיעים לישראל או יוצאים מישראל באמצעות קרן מס רכוש. להלן נסקור את עיקרי הדברים:
חוק מס רכוש מאפשר קבלת פיצוי הן עבור נזק ישיר-נזק מלחמה, והן עבור נזק עקיף. אלא שהיקף המקרים שבהם ישולם פיצוי בגין נזק עקיף הוא מוגבל ומסויג, בשונה מהפיצוי עבור נזק ישיר.
מהו נזק מלחמה? סעיף 35 לחוק קובע כי "נזק מלחמה" הוא נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל. מדובר בנזק ישיר – נזק שנגרם לגופו של נכס. דוגמא לנזק שכזה הוא נזק שנגרם למבנה או ציוד כתוצאה מנפילת טיל בבית עסק.
נזק המלחמה מתייחס לנזק לנכס שנמצא בישראל, אך לא לנזק שלא נמצא בשטח המדינה. החוק מגדיר נכס כתור "קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה". כלומר רק נכסים בישראל (למעט כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל שמוגדרים כנכס אף אם אינן מצויים בישראל).
לצידו של נזק המלחמה קיים גם נזק עקיף. סעיף 35 לחוק קובע כי נזק עקיף הוא הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל".
הנזק הישיר – נזק המלחמה – מקנה זכאות לפיצוי בכל מקום במדינת ישראל, בגובה של 100% מהנזק. ה"נזק העקיף", לעומת זאת, מוגבל מבחינת האזור המקנה את הזכאות לפיצוי הניזוק, וגם מוגבל מבחינת אופן קביעת הפיצוי וסכומו.
כך הוסבר בבג"ץ 6407/06 דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עורכי דין נ' שר האוצר (23.9.2007)): בעוד שנזק ישיר הוא נזק מצומצם בהיקפו, "שנגרם לגופו של נכס", אשר הזכאות לפיצוי בגינו קמה בכל מקום במדינת ישראל, הגדרתו של נזק עקיף רחבה יותר מבחינת היקפה, ומתייחסת לכל "הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה… או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים", ואולם הזכאות לפיצוי בגינו נתחמה לאזור גיאוגרפי מצומצם, בתחום יישוב שהשר הודיע עליו שהוא "ישוב ספר".
במקרה של נכס חוץ – נכס שאינו נמצא בישראל? האם יינתן פיצוי גם ביחס אליו?
סעיף 38א לחוק מתייחס לביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה, וקובע שכדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
מהם נכסי חוץ? מדובר בהגדרה הכוללת מספר הסתעפויות והיא כוללת, בין היתר, מקרקעין, מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל. נכס חוץ הוא גם כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה, וגם טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא "נכס" או "נכס חוץ ישראלי".
בכל הנוגע לכלי שיט הנמצא במים הכלכליים של מדינת ישראל, הוציא מנהל קרן מס רכוש ברשות המסים, מר אמיר דהן, הבהרה ביום 25.10.23 לעניין כיסוי כלי שיט לפי חוק מס רכוש, ובה הוא מסר שכל כלי שיט, בבעלות ישראלית או זרה, יהיה זכאי לפיצוי על נזק מלחמה שייגרם לו במים הכלכליים של מדינת ישראל. ההבהרה גם חזרה על מה שהופיע בחקיקה ולפיה כלי שיט בבעלות ישראלית זכאי לפיצוי על נזק מלחמה גם מחוץ למים הכלכליים של מדינת ישראל. עוד ציינה ההבהרה כי הפיצוי ניתן על פי חוק ואין צורך לבצע כל פעולה על מנת להיות זכאי לפיצוי שנגרם לכלי השיט כתוצאה מנזק מלחמה.
בנוגע למטענים שמגיעים לישראל או יוצאים מישראל בהובלה ימית או אווירית – מהו הפיצוי שינתן בגין נזק שיגרם להם (שהרי, כאמור לעיל, מבטחים ישראלים החלו לבטל את הכיסוי בביטוחי נגד סיכוני מלחמה ואת הכיסוי לסיכוני טרור בפוליסות ביטוח ימי ואווירי של מטענים)?
בעניין הזה נקבע לאחרונה מתווה על-ידי החשב הכללי והוא קובע את הפרטים הבאים:
- הביטוח הוא לפיצוי בגין נזק מלחמה, בתקופה שתחילתה היא טעינת המטען על כלי השיט או כלי הטיס וסופה היא פריקת המטען מכלי השיט או כלי הטיס.
- שיעור הפיצוי הוא 100% מהנזק הממשי, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג- 1973. הנזק הממשי מוגדר כהפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק, כאשר שווי הנכס הינו הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק.
פרמיית הביטוח:
בכל הנוגע למטען ימי – פרמיית הביטוח מחושבת על בסיס שווי המטען לכל תקופה של שבועיים או חלק ממנה, כאשר הפרמיה לתקופה הראשונה – 0.1%, ושיעור התשלום לכל תקופה נוספת, שמעבר לתקופה הראשונה – 0.025%. החשב הכללי סיפק את הדוגמא הבאה: המטען נטען לכלי השיט ביום 1.11.2023 ונפרק מכלי השיט ביום 20.11.2023. כלומר: תקופת הביטוח היא 21 יום. 21 יום הן שתי תקופות (תקופה ראשונה של 14 יום ותקופה שנייה של 7 יום). התשלום עבור המטען יהיה שווי המטען כפול 0.1%+ 0.025% כלומר: 0.125% משווי המטען.
החשב הכללי הבהיר כי התשלום עבור המטען הוא עבור כל המסע ואין צורך לחדש אותו בתום כל תקופה של שבועיים.
בכל הנוגע למטען אווירי – פרמיית הביטוח הינה 0.1% משווי המטען.
החשב הכללי הציע שני מסלולים לביצוע הדיווח לטובת הביטוח:
מסלול אחד: דיווח על מטען בודד או מספר קטן של מטענים. זהו מסלול המתאים לדיווח על מטענים שהם עד ולא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הגעת כלי שיט עליו מובל מטען מסוים לישראל, או לא יאוחר מ-48 שעות לפני יציאת כלי השייט מישראל, ובתנאי ששווי המטען הסופי ידוע בעת ההצהרה.
במסגרת המסלול הזה, יש להגיש הצהרה לדיווח על מטען בודד או מספר קטן של מטענים. יש לשלם את הפרמיה באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. לאחר קבלת הצהרה ותשלום הפרמיה, רשות המסים תפיק אישור אוטומטי למבקש הביטוח המאשר כי המטענים עליהם מבקש הביטוח הצהיר מבוטחים בהתאם לחוק מס רכוש. (כרגע, המודל האוטומטי טרם הופעל, ויש צורך להעביר את המסמכים במייל לחשב הכללי).
מסלול שני: דיווח לתקופה. זהו מסלול שמתאים לבעלי מספר רב של מטענים, גם אם שווי המטען אינו סופי בעת ההצהרה.
במסגרת המסלול הזה, יש להגיש הצהרה ראשונית של מבקש הביטוח. מבקש הביטוח נדרש למסור מראש את פרטי המטענים המשוערים לתקופה עליה הוא בחר להצהיר ואשר אורכה לא יעלה על 30 ימים. יש לשלם 75% מהפרמיה המשוערת באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. לאחר קבלת ההצהרה הראשונית ותשלום הפרמיה, רשות המסים תפיק אישור אוטומטי למבקש הביטוח המאשר כי המטענים עליהם הוא הצהיר מבוטחים בהתאם לחוק מס רכוש (כרגע, המודל האוטומטי טרם הופעל, ויש צורך להעביר את המסמכים במייל לחשב הכללי).
עד 60 ימים מתום תקופת ההצהרה הראשונית, על מבקש הביטוח למלא באתר רשות המסים את ההצהרה הסופית הכוללת את פרטי המטענים שעברו בפועל. ההתחשבנות הסופית תעשה בהתאם לפרמיה שמתקבלת מקובץ האקסל הייעודי של רשות המסים. התשלום שיועבר הוא הפער בין הפרמיה הראשונית ששולמה לבין הפרמיה הסופית. לאחר הגשת ההצהרה הסופית ותשלום הפרמיה המלאה, רשות המסים תפיק אישור אוטומטי על קבלת ההצהרה.
למתווה החשב הכללי לחצ/י כאן
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
בכל שאלה ניתן לפנות ל:
גיל נדל, ראש מחלקת מיסים (משותף) – ייבוא, ייצוא וסחר בינלאומי – Gill.Nadel@goldfarb.com
