הצעת חוק האקלים אושרה בכנסת בקריאה ראשונה (28.6.22), מספר שבועות לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את חוק האקלים כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים העולמי. חוק האקלים מתבסס על הדירקטיבה האירופאית והוא מעגן יעדים להפחתת פליטת גזי חממה – הפחתה של 27% מהפליטות עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, ואיפוס פליטות עד שנת 2050. הנוסח שאושר לבסוף עבר שינוי בהשוואה לנוסח שפורסם בעבר, ולמרות זאת, מדובר באבן דרך חשובה במעבר לכלכלה דלת פחמן אשר ישפיע באופן דרמטי על סקטורים מרכזיים במשק הישראלי. הנוסח המעודכן קובע מנגנונים גמישים ויש שיאמרו מרוככים אשר מאפשרים לממשלה לשנות את היעדים ביחס לשנת 2030, כך למשל ס' 3.ב' לחוק אשר מאפשר לממשלה לשנות את היעדים. יחד עם זאת, למרות הריכוך בנוסח החוק, עיגון יעדים אלה בחקיקה מהווה איתות ברור לכך שהמשק בישראל נע בעשור הקרוב לעבר כלכלה מאופסת פחמן ובכך חשיבותו הרבה.
תזכיר החוק לייעול הליכי רישוי סביבתי
בפברואר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה את תזכיר החוק לייעול הליכי הרישוי הסביבתי, תשפ"ב-2022, שמטרתו ייעול מערך הרישוי באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי. תזכיר החוק מעורר ציפיות רבות במגזר העסקי הואיל והוא עתיד להפחית את נטל האסדרה בהליכי רישוי עסקים, ככל שיאושר.
הצעת החוק כוללת תיקון של הסדרי הרישוי בחקיקה הסביבתית הקיימת באופן שהליכי הרישוי יאוחדו באופן שיינתן היתר סביבתי אחוד לפעילות בעלת אימפקט סביבתי משמעותי או בעלת פוטנציאל כאמור. הדברים אמורים בעיקר בהיתרי פליטה מכח חוק אויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן: "חוק אויר נקי"), אישור ותנאים ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") היתרי רעלים מכוח חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק החומרים המסוכנים"). לגבי היתר הזרמה לים הניתן על-ידי ועדה בינמשרדית מכוח החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק מניעת זיהום הים"), מוצע לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין ההיתר האחוד מבלי לבטל את ההיתר הנפרד להזרמה לים.
בהתאם להצעה, החוק החדש יכלול 5 פרקים:
פרק א': תיקון חוק אויר נקי
חוק אוויר נקי במתכונתו הנוכחית אינו מתיחס לכלל ההיבטים הסביבתיים שמאוסדרים בחקיקה אחרת ובעיקר בחוק רישוי עסקים וחוק החומרים המסוכנים.
עקב הפיצול בין ההיבטים הסביבתיים השונים בהליכי רישוי נפרדים, לא ניתן לממש באופן מלא את עקרונות האסדרה האירופאית, אשר מתחשבים בהשפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים (אוויר, מים, קרקע ועוד).
על פי התיקון המוצע, לפעילויות הטעונות היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, אשר טעונות גם רישיון עסק או היתר רעלים, יינתן היתר סביבתי אחוד מכוח חוק אוויר נקי.
פרק ב' – תיקון חוק החומרים המסוכנים
הפרק כולל מספר תיקונים ותוספות להגדרות בסעיף 1 לחוק, שנועדו להבהיר את המונחים הקיימים בחוק ולהתאימם להסדרים המתוקנים. בין היתר מוצע לתקן את הגדרות "הממונה ו- "המנהל" בדומה לתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי. כמו כן מוצע להוסיף הגדרות של "היתר רעלים אחוד" ו- "עקרונות האסדרה האירופאית" בהתאם לאותם תיקונים.
להלן תיאור חלקי של התיקונים המוצעים בחוק:
מוצע להוסיף הגדרות של "רמה א'" ו- "רמה ב'" לעניין סוגי עיסוקים ברעלים, טעוני היתר רעלים, לפי החוק, במקום הסיווג הקיים היום לשלוש רמות עיסוק לפי תקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות אמות מידה). על פי התיקון המוצע, עיסוקים טעוני היתר רעלים יסווגו בשתי רמות, במסגרת תוספת חמישית אשר תקבע את רשימת העיסוקים לפי דרגות ותחליף את תקנות אמות מידה.
בנוסף, מוצע לתקן את הגדרת "רעל" בחוק, כך שתכלול, בנוסף על רשימת החומרים המנויה בתוספת השנייה לחוק, גם דרישה לקיומן של תכונות סיכון מבין רשימת תכונות הסיכון במסגרת תוספת רביעית לחוק. כיום, התוספת השנייה לחוק מונה רשימה של חומרים מסוכנים לפי שמות או קבוצות, כאשר בחלק מהקבוצות מצויים גם חומרים שאין להם תכונות סיכון לפי הסיווגים המקובלים הרגולציה של חומרים מסוכנים באירופה. חוק החומרים המסוכנים אינו כולל כיום את הסיווגים המקובלים של תכונות הסיכון ואינו מתנה את הצורך בהיתר בקיומן. כחלק מההתאמות הנדרשות לרגולציה האירופאית בתחום החומרים המסוכנים, מוצע להוסיף תוספת הרביעית ולהתאים את הגדרת "רעל" לדרישה זו.
פרקים ג' ו- ד' – תיקון החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וחוק המים
סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1998, קובע כיום כי היתר הזרמה לים נדרש בכל מקרה של הזרמת שפכים או פסולת ממקור יבשתי לים. בשנים האחרונות נפסק, בניגוד למצב שהיה נהוג בעבר, כי חובת ההיתר חלה מקום שההזרמה נעשית במעלה נחל. פסיקה זו הביאה לכפילות בדרישות הרגולטוריות באופן שנדרש היתר הזרמה לים וצו הרשאה לפי סעיף 20יא לחוק המים, תשי"ט – 1959. על מנת למנוע את הכפילות, הוחלט כי היתר ההזרמה לים יחול כאשר מתבצעת הזרמה לשפך נחל או במישרין לים, וכי ההזרמה לנחל – למעט לשפך – תהיה בסמכות מנהל רשות המים (בהתאם לנוהל המקובל מזה שנים רבות, מנהל רשות המים מתייעץ עם ועדה בינמשרדית שהמשרד להגנת הסביבה מרכז וחבר בה טרם קבלת החלטה על מתן צו הרשאה).
לגבי היתר ההזרמה לים מוצע לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין היתר פליטה או היתר רעלים, על מנת לייעל את התיאום בין ההיתרים השונים – מבלי לבטל את הצורך בהיתר הזרמה נפרד להזרמה לים, שניתן על ידי הוועדה הבינמשרדית. בסעיף 2 לחוק מוצע להורות כי הבקשה להיתר הזרמה תוגש באותו מועד עם הבקשה להיתר פליטה או רעלים. בסעיף 3 מוצע כי תקופת היתר ההזרמה יכולה להגיע עד עשר שנים, בהתאמה לתקופת היתר הפליטה או היתר הרעלים, לפי החלטת הוועדה הבינמשרדית.
עוד מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק באופן שיאפשר הטלת עיצום כספי בגין הזרמה לים ללא היתר, ולא רק הגשת כתב אישום פלילי. זאת בדומה להסדר הקיים בחוק אוויר נקי ולהסדר המוצע בחוק החומרים המסוכנים.
פרק ה' – תחילה, תחולה והוראות מעבר
מוצע כי מרבית התיקונים בחוקים השונים ייכנסו לתוקף ב- 15 באוקטובר 2022 באופן שיאפשר היערכות ליישום הראשוני של החוק ובהנחה שהחוק יאושר עד תום כנס הקיץ של הכנסת, ובהתחשב בכך שפעולות ההיערכות הנדרשות מבוצעות כבר כעת במקביל לקידום החקיקה.
מוצע לדחות את תחילתם של סעיפים שונים המפורטים בו עד ליום 1.1.2025, וזאת על מנת להשלים את ההיערכות להקמת מערך הרישוי החדש במשרד ופרסום ההנחיות הדרושות להכנת בקשות להיתרים סביבתיים אחודים. לעוסקים ולבעלי מקורות הפליטה ייקבעו מועדים להגשת בקשות לפי מערך הרישוי החדש, המבוסס על עקרונות האסדרה האירופית. החל מיום 1.1.2025, ועד קבלת ההיתרים החדשים, ייחשבו ההיתרים הקיימים שבידי העוסקים ובעלי מקורות הפליטה להיתרים אחודים. יחד עם זאת, כפי שיפורט להלן, ניתן יהיה לערוך שינויים בהיתרים אלה בהתאם להוראות החוקים המסמיכים כנוסחם לפני התיקונים בחוק זה.
קידום חקיקה למניעה וטיפול בזיהום קרקעות ומקורות מים
בכנס שנערך לאחרונה הכריז המשרד להגנת הסביבה כי ינסה לקדם בעדיפות עליונה חוקים ותקנות לצורך מניעה וטיפול בזיהום קרקעות ומקורות מים. המשרד הגדיר מספר יעדים:
- קידום חוק קרקעות מזוהמות.
- עדכון תקנות תחנות דלק.
- קביעת תנאים עדכניים עבור מכלים ותשתיות חומרים מסוכנים בעלי סיכון לזיהום קרקע ומי תהום.
- סגירת תשתיות פעילות ונטושות בהתאם להנחיות מסודרות. כלומר, חובה אוטומטית לסקר קרקע ושיקום קרקע מזוהמת בסגירת פעילות.
בכוונת המשרד להגנת הסביבה לקדם פעם נוספת חוק קרקעות מזוהמות לאחר שניסיון קודם להעביר את החוק נכשל בשנת 2011, בין היתר, בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה ורשויות השלטון השונות. במסגרת החוק שצפוי להתפרסם עד שנת 2023 יוגדרו הסמכויות הישירות של המשרד להגנת הסביבה בנושא, יקבע מי אחראי לשקם קרקעות מזוהמות, יוגדרו מנגנוני מימון גם לאותם אתרים מזוהמים בהם הגורם המזהם כבר אינו קיים או שאינו בעל הקרקע, וכן יוגדר האופן שבו יש להנגיש לציבור את המידע בנושא.
בהתאם לפרסומי המשרד הוגדרו 189 מפעלים בעלי פוטנציאל גבוה לזיהום קרקע בשל סוג הפעילות והרגישות ההידרולוגית במקום, בכלל זה תחנות דלק רבות כלולות במעגל הראשון מבחינת סדר החשיבות לבחינת פוטנציאל לזיהום הקרקע, ובימים אלו ממש מצויות בהליכים שונים של ביצוע סקרי קרקע או שיקום.
לשם כך, המשרד להגנת הסביבה מיפה בשנים האחרונות את כלל תחנות הדלק בארץ ותיעדף את הטיפול בהן לפי גיל התחנה ומיקומה. בסך הכול, יש כ- 2,700 תחנות דלק, מתוכן 950 היו בעבר או כעת בתהליך חקירה או שיקום של קרקע מזוהמת. בהתאם לפרסומים, צה"ל לא הוחרג מהתוכניות והוא מחויב לשקם ולשדרג כ-200 תחנות דלק צבאיות ברחבי הארץ.
נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה של תקנות התכנון והבניה (תכן בניה) (בנייה בת-קיימא), התש"ף 2020
ביום 1.3.22 נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה של תקנות התכנון והבניה (תכן בניה) (בנייה בת-קיימא), התש"ף – 2020, שתוקנו במסגרת מאבק הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה, לקידום בנייה ירוקה, ולהתייעלות אנרגטית.
התקנות אימצו את התקן הישראלי 5281 שעוסק בכל תחומי הבנייה משלב התכנון והפיתוח ועד לביצוע הבניה בפועל כולל שימוש בחומרים ושיטות הבניה השונות.
דברי ההסבר לתקנות מתבססים על מחקרים רבים שמצאו כי ענף הבנייה הינו תורם מרכזי לפליטת גזי החממה העולמית, ואחראי על צריכת יותר משליש מהמשאבים הגלובליים, (20% מזיהום האוויר ו-8% מזיהום הרעש בערי העולם). במסגרת זו הודגשו היתרונות בבניה בת קיימא לרבות העובדה כי מדובר בבנייה ידידותית לסביבה ולבריאות המשתמש, מעודדת חסכון במשאבים לרבות צריכת חשמל ומים, מיחזור פסולת, שימוש בתחבורה ציבורית ומשפרת את תנאי המחייה בבניין.
הפעימה השניה לכניסתן לתוקף של התקנות צפויה ביום 1.9.23.
עדכון חקיקה חדש קובע ליזמים חובת דיווח במסגרת מפרט המכר של דירוג אנרגטי של דירות מגורים, במידה וקיים
ועדת הכלכלה בכנסת אישרה תיקון חקיקה שיזם משרד האנרגיה, במהלך משותף עם משרד השיכון והמשרד להגנ"ס שמחייב יזמי נדל"ן לפרסם את הדירוג האנרגטי של דירות מגורים חדשות שעומדות למכירה, במידה וקיים דירוג כזה, במטרה שקונים יתחשבו בדירוג האנרגטי בקבלת ההחלטה לגבי הרכישה. היזם יידרש לדווח על הדירוג האנרגטי במערכת ממוחשבת של משרד האנרגיה.
דירוג אנרגטי משקלל את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות ביחידה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה ויכולת ניצול אור השמש. משמעות הנתונים האלה היא חיסכון בצריכת חשמל ושמירה על הסביבה. דירוג גבוה יכול לחסוך כ-30% מצריכת האנרגיה בדירה על חימום וקירור.
התיקון בוצע בצו צו מכר דירות (טופס של מפרט) והוא צפוי להיכנס לתוקף 3 חודשים לאחר הפרסום ברשומות.
תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, תשפ"א-2021
תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, תשפ"א-2021, פורסם במרץ האחרון, בין היתר, בעקבות אירוע שפיכת נפט גולמי במים הכלכליים של ישראל שגרם לזיהום ונזקים סביבתיים לאורך חופי ישראל. החוק המוצע נועד להביא למוכנותם של גורמים רלוונטיים לטיפול וניהול תקריות זיהום ים והסביבה החופית ולעגן בחוק את עקרונות התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.
תזכיר החוק מטיל חובות שונות על מפעלים, רשויות מקומיות, נמלים ובעלי מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי. חובות אלו כוללות בין השאר הכנת תכנית להיערכות וטיפול בתקריות זיהום ים; הקמת מערכת לתגובה מהירה ומנגנון לשיתוף פעולה בין-לאומי; דרישות דיווח והשבת המצב לקדמותו. בתזכיר החוק נקבע כי חובת הטיפול בתקרית ובתוצאותיה מוטלת על בעלי התכנית אשר בתחומם ארעה התקרית גם אם לא גרמו לה, והמפר את הוראות החוק יהא חשוף לעיצומים כספיים.
הרשות הממשלתית למים וביוב פנתה לאחרונה לציבור לקבלת הערות למסמך שינויים לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014
בחודש מרץ האחרון פרסמה רשות המים הודעה בדבר פניה לקבלת הערות הציבור בעקבות הכוונה לעדכן את כללי תאגידי מים וביוב הנוגעים לשפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב.
בהודעה נכתב כי בעקבות פניות רבות ממפעלים, ממועצות אזוריות, וכן, ממספר תאגידי מים וביוב, מצאה רשות המים כי יש לעדכן את הכללים מחדש כך שהרגולציה המקומית תותאם לתקינה בינלאומית.
