מבזק תאגידים וניירות ערך | משבר הקורונה – תגובות חקיקתיות ברחבי העולם להתמודדות עם הקשיים הפיננסיים של חברות ועסקים

משבר הקורונה – תגובות חקיקתיות ברחבי העולם להתמודדות עם הקשיים הפיננסיים של חברות ועסקים

כללי

בעקבות משבר הקורונה, מדינות רבות נקטו צעדים, השתיתו הגבלות וקבעו הנחיות במטרה להתמודד עם התפשטות הנגיף. צעדים אלו גרמו למצוקה כלכלית קשה הן בקרב המגזר העסקי והפרטי והן בקרב המגזר השלישי של עמותות, חל"צים ומוסדות ציבור אחרים. כדי לעזור ולסייע בהתמודדות בקשיים אלו, מדינות רבות בעולם נקטו במגוון של צעדים במטרה לצמצם את ההשפעות וההשלכות הכלכליות הללו. במסגרת מזכר זה, אנו נתמקד בשינויים ובעדכונים שיזמו מדינות שונות בעולם בתחום חדלות הפירעון של תאגידים ועסקים, הן מבחינה חקיקתית, כלכלית ורגולטורית. מזכר זה מתבסס על צעדים ופעולות בחינה משווה שנערכה ל-38 מדינות שונות, על ידי הבנק העולמי.

עדכונים בדיני חדלות הפירעון בעולם

מדינות שונות אימצו שורה של שינויים והתאמות של דיני חדלות הפירעון שלהן לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי שנכפה עליהן עקב מגפת הקורונה. בין הצעדים שננקטו:

• הגבלת כוחם של נושים לפתוח הליכי חדלות פירעון לחברות חייבות
• השעיה או ביטול של חובות סטטוטוריות המטילות אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד בקשר לחדלות פירעון
• הקפאת הליכים משפטיים ומניעת ביטול חוזים באופן רוחבי
• השעייה של הדחיית חובות של בעלי שליטה
• עידוד מימון אשראי חדש לחייבים העומדים בפני הליכי חדלות פירעון
• פיתוח הליכי חדלות פירעון פשוטים ומהירים
• שימוש באמצעים אלקטרוניים, פתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט
• צעדי מקרו לטובת תמיכה בסקטור הפיננסי

להלן נסקור בקצרה כל אחד מן האמצעים האמורים:

1. הגבלת כוחם של נושים לפתוח הליכי חדלות פירעון לחברות חייבות – מדינות מסוימות (איטליה, ספרד, שוויץ וטורקיה) השעו לחלוטין כל אפשרות של נושים לפתוח הליכי חדלות פירעון לחברות בעת זו. מדינות אחרות בחרו להקשיח קריטריונים מסוימים הנדרשים כדי להתחיל בהליכים. כך למשל הודו הגדילה את סכום החוב שחייבים לנושה כתנאי סף להגשת בקשה מצד הנושה. לעומתה, אוסטרליה וסינגפור האריכו את המועדים למתן תשובה מצד החברה החייבת לדרישת תשלום מצד הנושה בטרם שיוכל הנושה להסתמך על חוסר היענות לדרישת התשלום כעילה לפתיחת הליך חדלות פירעון נגד החברה. בסינגפור אף נקבע כי חברות שנפגעו לרעה כלכלית מן הווירוס, יכולות לבקש עיכוב הליכים (moratorium) ללא מתן צו רשמי של פתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינן. עיכוב ההליכים יתייחס למגוון פעולות אכיפה מצד הנושים, לרבות הגשת בקשות על ידי הנושים לפתיחת הליכי חדלות פירעון של אותן חברות.
2. השעיה או ביטול של חובות סטטוטוריות המטילות אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד בקשר לחדלות פירעון – מדינות מסוימות בעולם מטילות חובות על דירקטורים בתאגידים ליזום פתיחה של הליכי חדל"פ ברגע שהחברה הופכת להיות חדלת פירעון. בתקופה הנוכחית, חובה זו הושעתה במדינות מסוימות (בולגריה, צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, פורטוגל וספרד). בדומה לישראל (ראו סע׳ 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018), החקיקה במדינות אחרות מטילה אחריות אישית נזיקית על דירקטורים אם הם לא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של חברה שנקלעה לקשיים פיננסיים. גם חובה זו הושעתה ואכיפתה מותנה במדינות שונות בתקופה הנוכחית (אוסטרליה, סינגפור, ניו זילנד, בריטניה).
3. הקפאת הליכים משפטיים ומניעת ביטול חוזים באופן רוחבי – מדינות רבות (דוגמת בולגריה, צרפת, איטליה, מלזיה, ספרד, סינגפור, שוויץ, ארה"ב) הקפיאו בחקיקה באופן רוחבי נקיטת הליכים כנגד חייבים, אף שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון רשמיים בבתי המשפט. ההקפאה מגינה על החברות החייבות מפני אכיפת זכויות מצד הנושים, לרבות אכיפה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, קבעו המדינות הגבלה רוחבית על יכולת צדדים לחוזים לבטל את החוזים בעת כתגובה לקשיים הפיננסיים של החברות שהן צד לחוזים אלה ומתקשות לשלם באופן מסודר לפי החוזים במצב הנוכחי. מדינות נוספות הודיעו על כוונתם לאמץ צעדים אלה (ברזיל וניו זילנד).
4. השעייה של הדחיית חובות של בעלי שליטה – במדינות שונות (ובתוכן מדינות אירופה ודרום אמריקה) נדחות הלוואות בעלים שניתנו לחברה על ידי בעלי שליטה לתחתית סדר הנשייה בהליכי חדלות פירעון. עם זה, מדינות מסוימות, דוגמת איטליה, השעו לעת הזו את הדחיית חובות הבעלים, וזאת על מנת להמריץ בעלי שליטה והון להעמיד מימון לחברות הנקלעות לקשיים פיננסיים בתקופת הקורונה.
5. עידוד מימון אשראי חדש לחייבים העומדים בפני הליכי חדלות פירעון – במדינות רבות (כולל ישראל) קיימות הוראות בחקיקת חדלות הפירעון המאפשרות מתן עדיפות למממנים אשר העמידו אשראי לחברה חייבת במסגרת הליכי חדלות פירעון שלה. מדינות מסוימות, דוגמת ארה"ב וסינגפור, אף מאפשרות הקניית "עדיפות על" (superpriority) למממן, בעדיפות אפילו על כל הוצאה אחרת בהליך ההבראה. עקב המגיפה, החליטה קולומביה לאמץ מודל דומה לזה שכבר קיים במדינות אלו ולקדם הקניית עדיפות למממנים של הליכי חדלות פירעון.
6. פיתוח הליכי חדלות פירעון פשוטים ומהירים – מדינות מסוימות כדוגמת ברזיל, שוקלות את השימוש בחוקי חדלות פירעון מפושטים ומיוחדים כלפי חברות ועסקים קטנים, כך שיציעו הליך פשוט ונוח יותר עבורם. כך לדוגמה בברזיל הוגשה הצעת חוק לפריסה של חובות עד 60 חודשים לעסקים וחברות קטנות, במקום 36 חודשים להליכי חדלות פירעון רגילים. ארה"ב לדוגמה, הרחיבה והגדילה את שיעור המחזור הכספי המזכה חברות ועסקים קטנים לפתוח בהליכי הבראה לפי Chapter 11 לעסקים קטנים (הליכים מזורזים, תוך מיעוט דיווחים ופרוצדורות שיפוטיות) , כך שחברות רבות יותר יוכלו ליהנות מן ההליכים הקלים והזולים. קולומביה הנהיגה שינויים המקצרים את אורכם של הליכי חדלות הפירעון שלה בתקופה זו.
7. שימוש באמצעים אלקטרוניים, פתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט – במדינות רבות עקב מדיניות הריחוק החברתי, הפעילות הפיזית בבתי המשפט נעצרה או הוגבלה. על כן, מדינות מסוימות מאמצות כלים אלקטרונים כדי להתמודד עם הליכים משפטיים, לרבות הליכי חדלות פירעון (קנדה, סין, הונג קונג, הודו, ניו זילנד, סינגפור, בריטניה וארה"ב). בנוסף, מדינות רבות מנסות באמצעות שינוי חקיקה ומתן המלצות והנחיות לשכנע מלווים להגיע לפתרון יחד עם החייב שנפגע כלכלית מהמשבר מחוץ לכותלי בית המשפט, בייחוד במקרים שבהם שניתן להסדיר את זכויות המלווים באמצעות דחייה גרידא של התשלומים (סינגפור, מלזיה, הודו, הונג קונג, סין, אוסטרליה).

צעדי מקרו לטובת תמיכה כללית בסקטור הפיננסי

בדומה לישראל, מדינות נוספות (יפן, הונג קונג, הודו, ברזיל, אוסטרליה, האיחוד האירופי, רוסיה, שווייץ, איחוד האמירויות וארה"ב) אימצו הקלות ושינויים מסוימים בדרישות הלימות ההון של בנקים. כמו כן, במדינות מסוימות, הונהגו הקלות מיסוייות וחשבונאיות בנושא הפסדים בסקטור הפיננסי. צעדים מעין אלו נועדו בעיקרם לאפשר יותר גמישות ולשחרר הון נזיל לסקטור הפיננסי. עם זה, הם עשויים גם לסייע לקדם הבנות והסדרי חוב הסכמיים בין הסקטור הפיננסי לחברות שבקשיים בעידן הקורונה.

היקף תחולת השינויים ומשך תוקפם

הצעדים שנוקטות מדינות כדי להתמודד עם משבר הקורונה, שונים ומגוונים. ישנן מדינות המחילות את הצעדים הנזכרים לעיל כלפי כלל התאגידים, ללא הבחנה. מדינות אחרות, דוגמת גרמניה, מחילות את הצעדים הללו רק כלפי תאגידים שיוברר כי נפגעו פגיעה משמעותית כתוצאה מווירוס הקורונה. כמו כן, המדינות נבדלות ביניהן באשר לתקופת הזמן שבה יחולו השינויים והעדכונים בחקיקה. מדינות אחדות, דוגמת ספרד וטורקיה, מחוקקות את השינויים לתקופה שבה המדינה נמצאת "במצב חירום". אחרות מפעילות את השינויים לפרקי זמן קצובים שבין ששה (6) חודשים לשנתיים.

לפרטים נוספים בעניין מזכר זה, הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074444 או בדוא”ל לפרופ' דוד האן, יועץ מיוחד לחברות בקשיים, חדלות פירעון והסדרים (DavidH@gkh-law.com) 

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.