מבזק תאגידים וניירות ערך | חוזים נמשכים ושכירויות של חברות תפעוליות בקשיים בעידן הקורונה

חוזים נמשכים ושכירויות של חברות תפעוליות בקשיים בעידן הקורונה

מבוא
משבר הקורונה פוגע בתזרים המזומנים של חברות תפעוליות רבות ומקשה עליהן לעמוד בהתחייבויות תשלום לפי חוזים נמשכים שהן קשורות בהם. אין כוונתנו בעניין זה לתשלום ריבית או קרן בגין אשראי פיננסי, אלא לתשלומים בגין הספקת מוצר או שירות נמשכים. כך למשל מתקשות חברות רבות לשלם דמי שכירות תקופתיים על שכירות נדל״ן מסחרי (משרדים, חנויות ובתי עסק). חברות תעופה עלולות להתקשות בתשלום דמי שכירות או חכירה על מטוסים. כך גם באשר לשכירות כלי תחבורה יבשתיים (ליסינג). קשיים תזרימיים עלולים להתבטא גם בפיגור תשלום בעד שירותי מיחשוב (כגון: איחסון בענן, שימוש בשרתים ועוד) או תשתיות חיוניות אחרות של עסקים.

אי עמידה בתשלומים תקופתיים כאמור מצד השוכרים או צרכני השירותים נחשב לפי דיני החוזים כהפרה של החוזה. הפרת חיובי תשלום היא הפרה יסודית של חוזה. לפיכך, שוכרים וצרכני שירותים חשופים לביטול החוזים הנמשכים מצד המשכירים או ספקי השירותים. ביטול חוזה כאמור עלול לגדוע באחת לעסק את בסיס קיומו. כך למשל רשת חנויות – מזון, הסעדה, ביגוד והנעלה, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, אופטיקה ועוד, או שוכרי משרדים מסחריים (חברות, סוכני ביטוח, יועצים וכיו״ב) עלולים למצוא את עצמם ללא הבסיס הנדל״ני שעליו וממנו פועל העסק. זו פגיעה כלכלית שעלולה כאמור לערער את עצם יכולת העסק להוסיף להתקיים כעסק פעיל וחי. מבחינת חברות תפעוליות, רציפות תוקפם של חוזי שכירות והספקת שירותים כאמור הם פעמים רבות בבחינת ״להיות או לחדול״.

כיצד אפוא ניתן להתמודד עם משבר השכירויות והספקת שירותים חיוניים של חברות תפעוליות במשק הישראלי בעידן הקורונה? ייתכן כי בעוד זמן מה יגיע הסדר חקיקתי שיבקש להתמודד עם הסוגיה באופן רוחבי למשך תקופה עד שיחלוף המשבר הנוכחי. יוזמות חקיקתיות כאמור מתעוררות בימים אלה בארצות שונות ברחבי העולם. עם זה, אין זה ברור לפי שעה האומנם יאומץ גם בישראל הסדר חקיקתי רוחבי ומקיף ואם כן – באיזו מתכונת.

שימור חוזים לפי חוק חדלות פירעון
בעניין זה, דווקא דיני חדלות הפירעון מציעים פתרון מעשי חשוב להתמודדותן של חברות תפעוליות במשבר פיננסי עם אתגר שימורם של חוזים נמשכים החשובים לתפקוד העסק ¹. חברה שנכנסת להליך חדלות פירעון בבית המשפט לפי חלק ב׳ לחוק ובית המשפט מורה על הבראתה (בלשון החוק: הפעלה של העסק) תוכל לשמור על חוזים אלה חרף הקשיים והפרות התשלום שהיא נאלצה להפר טרם פתיחת ההליך². בעניין זה קובע החוק שתי הוראות מרכזיות:

• (א) החוק שולל את תוקפה של כל הוראה בחוזה הקובעת כי עצם היקלעות החברה למצב הכלכלי של חדלות פירעון או פתיחת הליך חדלות פירעון בעניינה יסיימו את תוקפו של החוזה או יזכו את הצד האחר לחוזה (המשכיר או ספק השירות) לבטל את החוזה;
• (ב) הנאמן שהתמנה לחברה בהליך זכאי לאמץ חוזה נמשך (כלומר: להמשיך את תוקפו), חרף הפרתו קודם לכן בידי החברה מחמת קשייה הכספיים וחרף רצונו של הצד האחר לחוזה (המשכיר או ספק השירות) לבטל את החוזה בהיותו נפגע מן ההפרה.

להלן נרחיב על שתי הוראות חשובות אלה.

שלילת תוקפן של הוראות לסיום החוזה מחמת חדלות פירעון
חוזים רבים, ובכללם חוזי שכירות, כוללים תניה חוזית הקובעת כי עם פתיחת הליך חדלות פירעון כלשהו של החברה המתקשרת³ יפקע החוזה או יסתיים תוקפו. הוראות חוזיות כאמור הופכות את החוזה האמור ל״חוזה עם תנאי מפסיק״. דיני החוזים כפשוטם אכן מכבדים תנאי מפסיק כאמור ובהתרחש האירוע המדובר החוזה אכן יפקע. ואולם חוק חדלות פירעון מבצע overruling לדיני החוזים ושולל את תוקפם של תנאים מפסיקים כאמור. שלילת תוקפם של תנאים כאמור הגיעה למשפט הישראלי מן המשפט האמריקני. תנאי מפסיק כאמור מכונה בארה״ב ipso facto clause, כלומר: ״מעצם עצמו״ – החוזה יחדל להתקיים מעצם הגעת החברה להליך חדלות פירעון, אפילו לא אירע כל אירוע הפרה אחר מצידה (כגון: אי תשלום לפי החוזה). כאמור, בארה״ב וכיום גם בישראל שוללים דיני חדלות פירעון את תוקפם של תנאים מפסיקים כאמור. המדיניות המפורשת היא לאפשר לחוזה הנמשך להוסיף ולהתקיים כדי לשמור על המשך הפעילות העסקית של החברה התפעולית.

ההוראה השוללת תניות ipso facto כאמור מעוגנת כיום מפורשות בסעיף 68(ב) לחוק חדלות פירעון. הוראה זו מאפשרת אפוא להתגבר על מכשול נכבד המוצב בפני חברות שהן צד לחוזים נמשכים דוגמת שכירות וצריכת שירותים החשובים לתפעול עסקי החברה. כניסת החברה להליכי חדלות פירעון לא תפגע ביכולתה להמשיך לקיים את החוזה מול המשכיר או ספק השירותים והלה לא יוכל לבטלו באופן חד-צדדי.

״אימוץ החוזה״: שמירת תוקפם של החוזים חרף הפרות תשלום קודמות
הוראה נוספת של חוק חדלות פירעון מגינה על חוזים נמשכים שהחברה שנכנסה להליך הבראה היא צד להם, אפילו אם חוזים אלה הופרו קודם לכן על ידם. כפי שהצגנו במבוא, מציאות נפוצה היא כי החברות הנקלעות לקשיים כספיים מתקשות באותה עת לשלם את תשלומי דמי השכירות או תשלומים תקופתיים חוזיים אחרים שהן מחויבות בתשלומם. החברות עלולות להגיע להליך ההבראה בבית המשפט כשהן כבר בבחינת חברה שהפרה את החוזה הנמשך עם הצד האחר. דיני החוזים מקנים לצד האחר, כנפגע מחמת הפרה יסודית, את הזכות לבטל את החוזה. זהו אחד הסעדים הקבועים לטובת הנפגע בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).

ואולם, גם הפעם בא חוק חדלות הפירעון ועורך overruling לדיני החוזים. סעיפים 68(א), 71, 72 לחוק חדלות פירעון מאפשרים לנאמן שיתמנה לחברה להציל את החוזה ולהמשיך את קיומו (בלשון החוק בארה״ב זה נקרא assumption of the contract), חרף הפרתו הקודמת בידי החברה. כדי להציל את החוזה ולשמור את השכירות או את הספקת השירות הנדרש לחברה לצורך המשך הפעלתה נדרש הנאמן לעמוד בתנאים אחדים. ואלה התנאים:

• אימוץ החוזה טעון את אישור בית המשפט של חדלות פירעון. הנאמן אינו בן-חורין להחליט על כך לבדו. בקשת הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 45 יום מאז שהצד האחר לחוזה הודיע לו כי ברצונו לבטל את החוזה עם החברה.
• על הנאמן לשכנע את בית המשפט כי המשך החוזה חיוני לצורך הבראת החברה או להשאת הפירעון לנושיו.
• על הנאמן לשכנע את בית המשפט כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה החוזיות כלפי הצד האחר לחוזה מכאן ואילך, לאורך תקופת ההבראה.

נדייק: החברה אינה נדרשת לתקן את הפרותיה את החוזה עד כה (הפרות העבר) ולהשלים את תשלום דמי השכירות או כל תשלום חוזי אחר שהיא פיגרה בתשלומם והם נצברו לחובתה. ניתן לאמץ את החוזה ולהצילו אפילו שהחברה נותרת בהפרה של תשלומי העבר. המשכיר או ספק השירותים לחברה יידרש להגיש לנאמן תביעת חוב בגין התשלומים המגיעים לו מן העבר, טרם פתיחת הליך חדלות הפירעון של החברה. חוב זה ייחשב לחוב רגיל, לא מובטח, וימתין לפירעון שוויוני (pari passu) עם שאר הנושים הלא מובטחים. פיגורי תשלום אלה לא ישמשו מכשול לאימוץ החוזה והמשך קיומו לטובת החברה בעת הבראתה.

יתירה מזאת, החוק מאפשר לחברה בהבראה ולנאמן שהתמנה לה להחיות ולהציל אפילו חוזים שהופרו על יד החברה בעבר וכבר בוטלו כתוצאה מכך על ידי הצד האחר טרם פתיחת הליך חדלות הפירעון (ראו סע׳ 76 לחוק חדלות פרעון). כלומר, גם שכירויות שבוטלו על ידי המשכיר עקב פיגור בתשלום ניתן יהיה להשיבן לחיים ולא לפנות את המתחמים או המשרדים השכורים אם החברה השוכרת נכנסת להליך הבראה סמוך לאחר ביטול השכירות על ידי המשכיר.

שימור חוזים נמשכים והצלתם על ידי הנהלת החברה
הוראות אלה מקנות יתרון עסקי משמעותי לחברות השוכרות או חוכרות נכסים, או הצורכות שירותים חיוניים לתפקודה של החברה התפעולית. יכולת שימור נכס זה, החיוני לצורך המשך פעילות החברה והצלת עסקיה, משתפרת באופן ניכר דווקא בעת שהחברה נזקקת להליך הבראה רשמי בבית המשפט לפי חוק חדלות פירעון. זהו יתרון שחשוב להכירו, אך חשוב גם לדעת כיצד לנצלו באופן מיטבי ומושכל.

נקודת התורפה האפשרית במהלך להצלת חוזי שכירות וחוזים חיוניים אחרים היא שעצם כניסת החברה להליך חדלות פירעון רשמי בבית המשפט היא אירוע מוקשה ובלתי אטרקטיבי לחברה ולקברניטיה. עקב האכילס במהלך הוא חובתו של בית המשפט למנות נאמן חיצוני, אשר לא אחת מחליף את ההנהלה. לפיכך, יש לתכנן תכנית מושכלת כיצד לאפשר לחברה לארגן את ענייניה מול נושיה, לרבות החוזים התפעוליים הנמשכים, באופן ידידותי ותוך מזעור הפגיעה בהנהלת החברה ובקברניטיה במסגרת מהלך משולב. מהלך משולב כזה מצריך היכרות מיומנת ויצירתית עם דיני חדלות הפירעון ואפשרויות הפעולה שהם מותירים לצדדים.

אנו נשמח לייעץ ולעצב לחברות פתרונות מותאמים יצירתיים כאמור (custom made), אשר יסייעו בידי ההנהלות והדירקטוריונים של חברות תפעוליות ולנווט את דרכן של החברות הללו גם בעת קשיים כלכליים, תוך ניצול מעשי ואפקטיבי של הוראות חוק חדלות פירעון לשם הצלת חוזי שכירות וחוזים חיוניים אחרים לחברה ולעסקיה.

__________

1. חוזים נמשכים מכונים במינוח המשפטי האמריקני executory contracts.

2. ככלל, האפשרויות המשפטיות לשמירת תוקפם של החוזים הנמשכים אינן קיימות במקרה שבית המשפט הורה על פירוק החברה. עם זה, עדיין קיים לבית המשפט שיקול דעת להורות על שמירת תוקף החוזים גם בהליך פירוק, אך בתנאים מוגבלים (ככל ששמירת החוזה חיונית לפירוק החברה). ראו סעיף 97(ב) לחוק חדלות פירעון.

3. בדרך כלל החוזים מפרטים את סוגי ההליכים השונים, דוגמת: פירוק, כינוס נכסים, הסדר חוב, הקפאת הליכים וכיו״ב, ומציינים שפתיחה בכל אחד מהליכים אלה כשלעצמו יביא את החוזה לידי סיום.

לכל שאלה נוספת, אנא פנו בכל עת אל פרופ׳ דוד האן, טל. 03-6074463; davidh@gkh-law.com .

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.