מבזק תאגידים וניירות ערך | עמדת רשות ניירות ערך בדבר גילוי אודות ועדה מיוחדת לניהול משא ומתן בעסקאות בעלי שליטה

עמדת רשות ניירות ערך בדבר גילוי אודות ועדה מיוחדת לניהול משא ומתן בעסקאות בעלי שליטה

ביום 26 באוקטובר 2020, לאור שימוש הולך וגובר בוועדות מיוחדות בלתי תלויות לניהול הליך משא ומתן לגיבוש תנאי התקשרות של חברה ציבורית בעסקאות חריגות עם בעל שליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה עניין אישי בה, פרסמה רשות ניירות ערך עמדת סגל משפטית ("עמדת הרשות")^[1] בדבר היקף הגילוי הנדרש אודות הועדה המיוחדת, התהליך שביצעה והמלצותיה.

להלן תמצית עיקרי עמדת הרשות:

לפי ההסדר הקבוע בסעיף 275(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), ככלל, עסקאות בעלי שליטה כפופות לאישור מראש של ועדת הביקורת, דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית. כמו כן, בהתאם לסעיף 117 (1ב) לחוק החברות נקבע כי לצורך אישור עסקת בעל שליטה על ועדת הביקורת לקיים הליך תחרותי או הליך אחר שייקבע על-ידה, והכל בטרם ההתקשרות בעסקה ובהתאם לסוג העסקה.

השימוש הגובר במנגנון ועדה מיוחדת נעשה, בין היתר, מתוך מטרה להשיג את העסקה הטובה ביותר עבור החברה, ולכל הפחות ביצועה בתנאים אשר ניתן היה להשיג בהתקשרות מול צדדים בלתי קשורים. זאת, על רקע שתי התפתחויות מרכזיות: החלטות בתי המשפט בשנים האחרונות, בהן הוכרה החשיבות של הקמת ועדה מיוחדת לניהול משא ומתן בגיבוש עסקת בעל שליטה, הפועלת באופן אפקטיבי ומקיימת תנאים שונים שיבטיחו את אי תלותה והצורך של חברות למלא אחר הדרישה מועדת הביקורת תתקיים הליך תחרותי, או לקיים הליך אחר שתקבע הוועדה לצורך התקשרות בעסקאות בעלי שליטה.

תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001 ("התקנות") מסדירות את אופן הגילוי הנדרש ביחס לעסקת בעל שליטה ואת היקפו. בכלל זה קובעות התקנות חובה לתת גילוי אודות כל פרט הנוגע לעסקה העשוי להיות חשוב למשקיע סביר או לבעל מניות סביר לצורך הצבעתו באסיפה הכללית, לרבות גילוי ביחס לדרך שבה נקבעה התמורה בעסקה. על פי עמדת הרשות, בהתאם לחובות הגילוי האמורות, גילוי בדוח עסקה כאמור, שתנאיה נקבעו על בסיס עבודתה של ועדה מיוחדת, יכלול, בין היתר, את הפרטים שלהלן:

א. הרכב הוועדה וסמכויותיה

1. זהות חברי הוועדה, ואם אינם נושאי משרה בחברה – ציון שמם, השכלתם, עיסוקם הנוכחי ועיסוקם ב-5 השנים האחרונות.
2. האם יש למי מחברי הוועדה עניין אישי בעסקה, לרבות זיקה אחרת לחברה, לבעל השליטה בה או לצד לעסקה, ומהות ענין זה.
3. סמכויות הוועדה, לרבות ציון הגורם שהחליט על הקמת הוועדה וסמכויותיה, האם הוועדה הוסמכה לבחון חלופות לעסקה המוצעת, והאם הוסמכה לבחור ולשכור יועצים נפרדים.

ב. התהליך שביצעה הוועדה המיוחדת

1. תיאור הפעולות המהותיות שביצעה הוועדה, ומשך הזמן בו פעלה.
2. זהות יועצים או נותני שירותים אחרים שסייעו לוועדה בעבודתה, תוך ציון אם יש להם עניין אישי בעסקה לרבות זיקה אחרת לחברה, לבעל השליטה בה או לצד לעסקה, ומהות עניין זה.
3. ציון סוגי המידע והנתונים המהותיים אשר שימשו את הוועדה בעבודתה, לרבות ציון חוות דעת מקצועית אשר הוגשה לה.
4. ציון החלופות המהותיות שנבחנו לעסקה המוצעת, תוך התייחסות למאפייניהן ולנימוקי הוועדה לבחירה בחלופה הרלוונטית; אם לא נבחנו חלופות על-ידי הוועדה – נימוקיה לכך.
5. תיאור תמציתי של הסדרים שקבעה הוועדה (או החברה) להבטחת אי תלות עבודתה, לשמירה על סודיות דיוניה וסודיות המידע ששימש אותה בעבודתה, וכן להבטחת היעדר מעורבותם של בעלי העניין בעסקה בדיוניה, בנתונים המוצגים לפניה ובהחלטותיה.

ג. המלצות הוועדה

פירוט המלצות הוועדה והנימוקים להן, וכן נימוקי חברי הוועדה המתנגדים, אם היו כאלה.

[1] לעמדת הרשות בנוסחה המלא כפי שפורסמה באתר רשות ניירות ערך לחצו כאן.

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד איה יופה, ראש מחלקת שוק ההון, בטלפון 03-6074463 ו/או במייל aya@gkh-law.com, או לעורך הדין המלווה אתכם באופן שוטף.

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.