עמדת הרשות להגנת הפרטיות לעניין העברת מידע אישי לארצות הברית
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה היום גילוי דעת המחדד את עמדתה באשר להעברת מידע אישי מישראל לארצות הברית, וזאת לאור החלטת בית המשפט האירופי לצדק מחודש יולי 2020 אשר ביטל את מנגנון ה-Privacy Shield (ראו מזכרים קודמים שפרסמנו בעניין זה ביולי ובאוגוסט).
תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א-2001 (להלן – "התקנות") קובעות מגבלות ביחס להעברת מידע אישי ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולותיה. התקנות מאפשרות העברת מידע כאמור ככל שדין המדינה שאליה מועבר המידע, מבטיח רמת הגנה על מידע שאינה פחותה, בשינויים המחויבים, מרמת ההגנה על מידע הקבועה בדין הישראלי (למשל, המדינות החברות באיחוד האירופי).
עם זאת, התקנות מאפשרות להעביר מידע אישי ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולותיה גם למדינה שאינה מבטיחה את אותה רמת הגנה הקבועה בדין בישראל אם מתקיימים חריגים מסוימים, למשל (א) אם האדם שעליו המידע הסכים להעברה, (ב) המידע מועבר למי שהתחייב בהסכם עם בעל מאגר המידע שממנו מועבר המידע, לקיים את התנאים לאחזקת מידע ולשימוש בו החלים על מאגר מידע בישראל, בשינויים המחויבים, או (ג) אם המידע מועבר למאגר מידע במדינה המקבלת מידע ממדינות החברות בקהיליה האירופית, לפי אותם תנאי קבלה (קרי, ניתן להעביר מידע למדינות שהוכרזו בידי האיחוד האירופי כבעלות הלימות (adequacy) בתחום הפרטיות והגנת המידע).
יודגש כי בכל מקרה, בין אם מדובר בהעברת מידע למדינה שמבטיחה את אותה רמת הגנה על פרטיות כמו בדין הישראלי ובין אם מדובר בהעברת מידע מכוח החריגים הקבועים בתקנות, יש לקבל התחייבות בכתב של מקבל המידע, כי מקבל המידע נוקט אמצעים מספיקים להבטחת פרטיותם של מי שהמידע עליהם, וכי הוא מבטיח שהמידע לא יועבר לכל אדם זולתו, בין באותה מדינה ובין במדינה אחרת.
מאחר וארצות הברית אינה נחשבת למדינה המבטיחה את אותה רמת הגנה הקבועה בדין בישראל, חברה ישראלית אשר מעוניינת להעביר מידע אישי מישראל לארצות הברית נדרשת לוודא כי ההעברה עומדת באחד החריגים הקבועים בתקנות. הרשות להגנת הפרטיות הבהירה כבר בעבר כי לא היה ניתן להתבסס על הסדר ה- Privacy Shield על מנת להעביר מידע אישי מישראל לארצות הברית. כעת, לאחר פרסום החלטת בית המשפט האירופי אשר ביטל את מנגנון ה-Privacy Shield הרשות חזרה שוב על עמדתה והבהירה כי לא היה ניתן להעביר מידע אישי מישראל לארצות הברית על בסיס מנגנון זה וממילא כעת משבוטל השאלה בעניין זה מתייתרת. עם זאת הרשות הבהירה כי ניתן להמשיך ולהעביר מידע אישי מישראל לארצות הברית, בהסתמך על שאר החריגים הקבועים בתקנות, כאשר הם רלבנטיים.
להלן לינק לגילוי הדעת המלא של הרשות.
לפרטים נוספים בעניין זה ובנושאי הגנה על פרטיות וניהול מאגרי מידע, הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד אלה טבת, שותפה, ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות, בטלפון 03-6074588 או בדוא”ל ellat@gkh–law.com.
אנו לרשותכם בתקופה ייחודית זו, ממשיכים בעבודתנו וזמינים במייל, בטלפון, ואף בפגישות פנים אל פנים ככל שהדבר נדרש ומתאפשר.
בברכת בריאות איתנה
משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, נדל"ן, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.