מבזק משפט מנהלי ורגולציה | בית המשפט העליון מכיר לראשונה בתופעת ה"שבי הרגולטורי"

בית המשפט העליון, בדיון נוסף ומורחב, הופך את החלטתו הקודמת, מכיר לראשונה בתופעת ה"שבי הרגולטורי" וקובע כי בשווקים מפוקחים, בהם ישנו חשש שהרגולציה והרגולטור סוטים מהאינטרס הציבורי לעבר האינטרסים של הגופים המפוקחים, אין לתת משקל מכריע ועודף לעמדתו המשפטית של הרגולטור ויש ליתן על כך את הדעת בעת בחינת עמדתו. לפיכך, בהרכב של שבעה שופטים וברוב של ארבעה שופטים אישר בית המשפט העליון הגשת תביעה ייצוגית משמעותית נגד חברות הביטוח בשל גביית יתר מהמבוטחים בגין פריסת דמי הפוליסה.

התביעה הוגשה בטענה לגביה אסורה של תשלומי "תת שנתיות", אשר נגבים במקרים בהם מתבצעת פריסה של תשלומי הפוליסה לתשלומים חודשיים. על פי חוזרים מטעם הממונה על הביטוח, המאסדר, חברות הביטוח רשאיות לגבות מהמבוטחים תשלום "תת שנתית" על הפרמיה בביטוחי חיים בלבד ולא בתוכניות החיסכון. טענות התביעה הינן כי חברות הביטוח ניצלו את היתר הממונה וגבו את רכיב ה"תת שנתיות" גם בעבור חלקים בפוליסה אשר כלל אינם נוגעים לביטוחי החיים ובשיעור עולה מזה שהותר בחוזרים.

בשנת 2016, בקשת אישור התביעה הייצוגית (להלן: "הבקשה") נדונה בבית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה, הגיש המפקח על הביטוח את עמדתו לעניין החוזרים. לפי עמדת המפקח, ניתן לפרש את החוזרים ככאלה אשר אינם שוללים גבייה של תת שנתיות ביחס לכל חלקי תעריף הפוליסה, וכי אין מניעה לגביה של הרכיב גם בענפי ביטוח אשר אינם נוגעים לביטוחי החיים. ואולם, בית המשפט החליט לאשר את הבקשה וקבע כי מסקנותיו שונות ממסקנות המפקח. לפי בית המשפט,  סמכות פרשנות החוזרים, בסופו של דבר, נתונה בידיו של בית המשפט.

על קביעה זו של בית המשפט המחוזי, הוגשו בקשות ערעור וערעור. בשנת 2018 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון אשר הפך את החלטת הערכאה קמא. בפסק הדין שניתן על ידי השופטת י. וילנר נקבע, כי יש להעניק לעמדת המאסדר, קרי המפקח, מעמד בכורה בעת פרשנות החוזרים וזאת מעצם היותו בעל המומחיות בתחום וכן המנסח והאוכף של החוזרים. עוד נקבע, כי גם בתביעות ייצוגיות ניתן להחיל את הגנת "זוטי הדברים" הנוגעות לתביעות המוגשות בשל נזקים ועניינים פעוטים. על כן, דחה בית המשפט העליון את הבקשה להגשת התביעה הייצוגית.

התובעים הגישו בקשה לדיון נוסף אודות הערעור. הבקשה אושרה ודיון נוסף נדון בהרכב של שבעה שופטים כשבראשם המשנה לנשיאות, כבוד השופט ח. מלצר. פסק דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף, מיום 04 ביולי ,2021 הופכת את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון ומאפשרת את הגשת התביעה הייצוגית.

עיקר חשיבותו של פסק הדין בדיון הנוסף, נעוצה בקביעתו לראשונה של בית המשפט העליון כי אין מקום ליתן מעמד מיוחד בפרשנות החוזרים למאסדר וזאת בעיקר בשל ההכרה בעובדה כי הרשות הרגולטורית עלולה לפעול באופן אשר מיטיב שלא בצדק עם הגופים המפוקחים. פסק הדין מכיר ומפרט אודות תופעת "הדלת המסתובבת" אשר מתרחשת בשווקים ריכוזיים בהם נושאי משרה בכירים מהמגזר הציבורי לשעבר מתמנים למשרות בגופים הפרטיים שעליהם הם פיקחו בעבר ולהיפך, וכן בשיקולי המאסדר לשמירה על יציבות השוק עליו הוא מפקח. מצב דברים שכזה עלול להוביל את הרגולטור להחלטות שאינן ראויות, אינן אובייקטיביות ואינן משרתות את טובת הציבור. לפיכך, נקבע כי יש לבחון את עמדתו הפרשנית של המאסדר בזהירות רבה ולקחת בחשבון את האפשרות להתנהלות הלוקה בכשל מסוג של "שבי רגולטורי". מוסיף וקובע השופט מלצר שורה של קריטריונים שיש לבחון על מנת לקבוע איזה משקל יש ליתן לעמדתו של המאסדר בשוק שבו קיים חשש לקיומו של שבי רגולטורי וריכוזיות.

לעניין הגנת "זוטי הדברים" קבע בית המשפט כי קבלת קביעתה של השופטת י. וילנר לעניין זה, למעשה שומטת את הקרקע ביחס לתובענות הייצוגיות אשר נועדו לטפל במצבים המאופיינים לרוב בנזקים קטנים אשר לא היו תובעים בגינם כל אחד מהנפגעים באופן פרטני אך במצטבר הינם בעל אינטרס ציבורי מהותי. לפיכך, לעניין זה, מציין השופט מלצר כי יש להיזהר בהחלת ההגנה כאמור על חוק התובענות הייצוגיות.

לפסק דינו של השופט מלצר הצטרפו השופטים ניל הנדל, דפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן. מנגד, שלושת שופטי המיעוט נועם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר, על אף ניואנסים שונים בהנמקותיהם, קבעו כי יש לקבל ולהפעיל את "חזקת התקינות" הקיימת לרשות המנהלית. לפי חזקה זו, יש לצמצם את התערבותו וביקורתו של בית המשפט על פעולת רשויות המינהל (לרבות פרשנות שפירשה רשות מינהלית) וליתן את הכוח לבעל המומחיות הראוי בתחום.

אנו סבורים כי קביעתו החדשנית של בית המשפט העליון בפסק דין זה הינה בעלת השפעה רחבה אשר יוצאת אל כל רחבי השווקים המפוקחים במשק ומטילה ספק בכוחה של פרשנות הרגולטורים במצבים בהם ישנו חשש לתופעת ה"שבי הרגולטורי". פסיקה זו צפויה להחליש את יכולת ההסתמכות של תאגידים מפוקחים על עמדת הרגולטור המפקח כמענה והגנה מפני טענות תובעים פרטיים מן הציבור.

לצפייה בפסק הדין המלא לחץ כאן.

לפרטים ניתן לפנות למחלקת רגולציה ומשפט מנהלי במשרדנו,

עו"ד ירון הרמן  בטלפון: 03-6074464 ובדוא"ל: yaron@gkh-law.com

משרד גרוס ושות' הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.