פרסומים

מבזק משפט מנהלי ורגולציה | עדכון לגבי השלכות הטלת סנקציות בין-לאומיות על רוסיה

מרץ 2022

עדכון לגבי השלכות הטלת סנקציות בין-לאומיות על רוסיה

ארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי, יפן, טייוואן, אוסטרליה וניו זילנד הכריזו על שורת הגבלות כלכליות נגד רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. הסנקציות כוללות, בין היתר: פגיעה בבנקים, באוליגרכים, בחברות ובאנשי עסקים המקושרים לנשיא רוסיה. סנקציות הוטלו גם על בלארוס, על הסיוע לרוסיה.

ארה"ב הטילה סנקציות נוספות נגד רוסיה הכוללות הגבלות על ייצוא טכנולוגיה, שלטענת ארה"ב תגביל משמעותית את היכולת של רוסיה לקדם את הצבא ותעשיית התעופה שלה. הסנקציות החדשות כוללות הגבלות על ייצוא מוליכים למחצה, ציוד טלקומניקציה, אבטחה מוצפנת, לייזרים, חיישנים, ציוד ניווט וטכנולוגיית תעופה.

ארה"ב הטילה סנקציות, כאמור, גם על בנקים רוסיים ועל בעלי הון המקורבים לשלטונות הרוסים. כמו כן, ארה"ב תאסור על 13 חברות ציבוריות גדולות לגייס הון במדינה, ביניהן ענקית האנרגיה גזפרום וסברבנק, המוסד הפיננסי הגדול ברוסיה.

במקביל, ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה הודיעו על החלטתן לנתק מספר בנקים רוסיים משימוש במסלקה הבינלאומית סוויפט (SWIFT) ובשמה המלא: האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית. מדובר בקואופרטיב בלגי המשמש בתור מסלקה בינלאומית המסייעת להעברות כספים בין בנקים וארגונים פיננסיים ברחבי העולם. המערכת עצמה אינה משמשת להעברת הכספים עצמם, אלא מאפשרת לשלוח הוראות תשלום בצורה מדויקת, מאובטחת ויחסית פשוטה. נכון לשנת 2018, כמחצית מכל התשלומים הבינלאומיים בעולם נעשו באמצעות המערכת.

המשמעות היא שלרוסיה יהיה הרבה יותר קשה להוציא ולקבל כספים בינלאומיים, לרבות תשלומים על מוצרים שהיא מתבססת על היצוא שלהם, כמו נפט וגז, והדבר עלול לייקר את עלויות העסקאות עמה.

אשר לישראל, משרד האוצר ולשכת המסחר טרם פרסמו הנחיות רשמיות בנושא. כעולה מפרסומים בתקשורת, הממשלה הקימה ביום ב' האחרון צוות בין-משרדי שיבחן את המשמעויות של הטלת הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה, ואת ההשפעות וההשלכות שלהן על הכלכלה הישראלית. את הצוות יוביל משרד החוץ וחברים בו נציגי משרד האוצר, משרד הביטחון, בנק ישראל ומשרד התפוצות.

הלכה למעשה, גם בטרם הוטלו סנקציות רשמיות מצד ישראל, יכולה להיות משמעות עקיפה בכל הנוגע לסקנציות שהוטלו מצד ארה"ב והאיחוד האירופי על רוסיה. לפי פרסומים בתקשורת, העבירה ארה"ב הנחייה לישראל לוודא כי כספים שמקורם מגורמים ברוסיה אשר הוטלו עליהם סנקציות לא ייכנסו לישראל.

כמו כן, ארה"ב עלולה להטיל סנקציות על הפרות מצד חברות שיש להן זיקה לארה"ב אך גם חברות ישראליות עלולות להיכנס ל"רשימה שחורה" אם תסחר עם חברות רוסיות/ חברות הנמצאות באזורי הלחימה.

השלכה עקיפה נוספת הקיימת היא דרישת אגף הפיקוח על הייצוא הבטחוני במשרד הבטחון (אפ"י) להצהיר כי הייצוא אינו מפר את הסנקציות האמריקאיות או אלה שהאו"ם הטיל. בהתאם, רוסיה יכולה להיכלל ברשימת המדינות אליהן ישראל עשויה להיות מוגבלת מבחינת ייצוא בטחוני.

 

לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד ירון הרמן, ראש מחלקת הרגולציה ומשפט מנהלי במשרדנו, בטלפון: 03-6074464 ובדוא"ל: YaronH@gkh-law.com,
או לעו"ד צביקה גלבוע, בדוא"ל ZviG@gkh-law.com  

משרד גרוס ושות' הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-220 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.