סחר חוץ עם מדינות זרות בצל הקורונה
וירוס הקורונה משפיע גם על החקיקה והרגולציה בתחום היבוא והייצוא לישראל וממנה. במסגרת זו נחתמו סדרת תקנות, צווים והוראות הנוגעות לייבוא מישראל ולייצוא ממנה. כמו גם סנוניות של חשבה על תמריצים לעוסקים בתחום זה.
הגבלות על יצוא מוצרים.
ביום .202020.3. – פרסם צו לפיו יש צורך ברישיון מיוחד כדי לייצא מכשירים ומכונות להנשמה מלאכותית, וזאת גם אם מדובר ביצוא אישי, וזאת עד ליום 30.4.2020.
ביום 26.3.2020 -נקבע איסור יצוא ממדינת ישראל של מוצרים לחיטוי ומוצרים לניקיון אישי המכילים אלכוהול באחוזים מסוימים ללא קבלת רישיון מתאים, וכן הורחב האיסור על ייצוא מכונות ומכשירי הנשמה מסוג "Bi PaP" וכן מכשירים ומכונות מסוג C PaP"" ללא רישיון מתאים, וזאת עד ליום 30.4.2020.
שינויים והקלות על ייבוא מוצרים.
ביום 18.3.2020 – פרסם מנהל היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה הודעה ליבואנים וליצרנים כי ניתן לייבא "אלכוהול נקי" לצורך שימוש למטרת ייצור חומרי ניקוי וחיטוי וזאת ללא מס הקניה אשר עמד על סך 85 ₪ לליטר. בכך יאפשר כאמור הסטה של חומר הגלם "אלכוהול נקי" לטובת תעשיית ייצור הניקוי והחיטוי.
ביום 25.3.2020 – אישרה הממשלה תקנות שעת חרום שמסדירות בין היתר הארכה אוטומטית של חודשיים למגוון רחב מאוד של אישורים, רישיונות והיתרים שמועד פקיעתן חל בין ה- 10.3.2020 ל10.5.2020. כן למעשה, כל אישורי הייבוא יחודשו באופן אוטומטי וללא צורך במתן אישור חדש, וזאת כדי לאפשר זרימה של סחורות אל המשק, למנוע חוסרים ועיכובים.
ביום 23.3.2020 – פרסם משרד החקלאות טיוטת נוהל בגין הענקת תמיכה ליבואנים ביבוא ביצים מאוקראינה. בהמשך, פורסמה ביום 03.04.2020 טיוטת נוהל בגין תמיכה ביבוא ביצי מאכל בהיטס. ניתן היה להגיש הערות לטיוטה המאוחרת עד ליום 05.04.2020 בשעה 20:00 במייל.
ביום 19.3.2020 – אישר הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה את הוספתם של פריטים מסוימים לרשימה של פריטים שעליהם יבואנים יכולים לבקש לשחררם מהמכס באמצעות פטור מהצגת אישור תקן רשמי. המוצרים שנכללו היו מזרונים רפואיים למניעת פצעי לחץ, מדפסות רפואיות, מכשירים רפואיים לאוורור או טיהור אוויר וכן מכשירים רפואיים לשטיפת כלים.
ביום 2.4.2020 מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה הודיע על עדכון על הוראות מנכ"ל 2.6 המאגדת את נושא הפטור מהצגת אישור תקן רשמי, בכך שתקל בדרישה לתצהיר חתום מול עו"ד ותסתפק עתה בהצהרה בלבד. מדובר בשינוי המאפשר להגיש את ההצהרה במסגרת בקשה לפטור טובין במשלוח ספציפי אך לא במסגרת בקשה לפטור תקופתי בה עדיין יידרש להגיש תצהיר.
תמריצים והטבות
במישור הייבוא הימי, החברה הממשלתית חברת נמלי ישראל מעניקה מענק ע"ס 200 ₪ בעבור שינוע מכולות בשעות ותנאים מסוימים, הקלות מבחינת תזרימי מזומנים על דרך דחיית תשלומים רבעוניים, הקדמת תשלומים של ספקים ועוד.
כללי
ייבוא לישראל מוסדר בעיקר בצו ייבוא חופשי, תשע"ד-2014 ("צו ייבוא"), צו זה מותקן מכוח פקודת הייבוא והייצוא 1979. על פי הצו, ככלל, מותר לכל אדם לייבא כל מוצר ללא כל צורך ברישיון או אישור, למעט קטגוריה של מוצרים המפורטים בתוספת הראשונה והשנייה לצו הייבוא אשר ביחס אליהם, יש צורך ברישיון או באישור או תנאים לצורך ייבואם. כיום, לשר הכלכלה והתעשיה קיימת סמכות לפטור מדרישת רישיון, תנאים או אישורים אלו.
לגבי מדינות שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן, מדינות המגבילות או אוסרות ייבוא מישראל או מדינות אשר לא חברות בארגון הסחר העולמי WTO ואין בין ישראל לבינן הסכם הכולל סעיף אומה מועדפת ביותר. ככלל, ייבוא ממדינות אלה הינו אסור, אלא בכפוף להוראות שונות המפורסמות על ידי שר הכלכלה, המאפשרות ייבוא מהן בתנאים מסוימים.
ייצוא מישראל מוסדר בעיקר במסגרת צו יצוא חופשי, תשס"ז-2006 ("צו ייצוא") המותקן מכוח פקודת הייבוא והייצוא-1979 קובע כי מותר לייצא כל הטובין, למעט מוצרים המפורטים בתוספת הראשונה, אשר לגביהם דרוש רישיון יצוא ולמעט מוצרים המפורטים בתוספת השנייה, אשר לגביהם יש צורך באישור. על אף האמור לעיל, יצוא לצורך שימוש אישי ובכמות סבירה לא דורש אישור או רישיון. וכן, כימיקלים לפי התוספת השלישית לצו ייצוא, שיצואם דורש רישיון נפרד.
קיימות הגבלות נוספות על הייצוא ועל היבוא מכוח חוקים אחרים ובהתאם לטיב המוצרים בהם מדובר וכן בהתאם למדינות שונות עמן מתבצע המסחר כגון מדינות שהן מדינות אוייב לפי פקודת המסחר עם האויב 1939 ("הפקודה") קובעת איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין או גורם לטובתם. סע' 2 לפקודה קובע מי הוא אויב, ומעניק לשר האוצר את הסמכות להורות בצו מי הוא אויב לצורכי הפקודה. נכון להיום, על פי המפורט באתר משרד האוצר, 4 מדינות מוגדרות כמדינות אויב: אירן, לבנון, סוריה ועירק.
השפעת הקורונה בעולם – הגבלות ייבוא ויצוא.
אנו עדים לשינוים במדיניותן של מדינות מסוימות ביחס ליצוא של מוצרים ופריטים אשר נחשבים חיוניים ושימושים בתקופה רגישה זו. דרום קוריאה הוציאה הוראת שעה האוסרת על ייצוא מסיכות מיגון, על אף כושר ייצור יומי של כ-13 מיליון מסיכות. באיחוד האירופאי למשל, פורסמה רגולציה אשר מגבילה ייצוא של ציוד הגנה כמו מסכות ולבוש הגנה. כמו כן, חלק ממדינות האיחוד האירופי בחרו להקשיח את תנאי הייצוא של מכשירים רפואיים[1].
ביום 1.04.2020 קבעה סין הוראה רגולטורית הנוגעת לכל ייצוא של ציוד רפואי וכל מוצר הקשור להתמודדות עם מגפת הקורונה המחייב בהצהרה כי המוצר המיוצא קיבל אישור מינהל התרופות והציוד הרפואי הסיני, וכן תורם את הסטנדרטים המקובלים במדינת היעד[2].
השפעות הקורונה על הסחר הימי והאווירי.
באופן כללי ניתן לראות כי הגם שחלה האטה מסוימת במסחר, המסחר הבין-מדינתי ממשיך להתבצע. כך לדוגמא במישור ההובלה האווירית לישראל וממנה, צמצום וביטול עשרות אלפי טיסות מאז פרוץ המשבר בסוף ינואר, גרם לפער וביקוש גבוה ביחס להיצע של שירותי הובלה אווירית. על פי נתוני רשות שדות התעופה, בחודש מרץ חלה ירידה הדרגתית משבוע לשבוע בהיקף המטענים ביבוא וביצוא האווירי על רקע הביטולים הרבים של טיסות הנוסעים, ירידה מכ500 טון ליום בתחילת החודש לעומת כ70 טון ליום בסוף חודש מרץ.
אותות לכך ניתן לראות בדיווחי חברות השילוח והלוגיסטיקה השונות לבורסה. כך לדוגמא דיווחה אוריין, חברה ציבורית מתחום השילוח הבינלאומי, עמילות המכס והשירותים הלוגיסטיים בישראל ביום 16.3.2020 על "ירידה בהיקף של כ-20% עד 30% בכמות החבילות המופצות על ידי חטיבת ההפצה וההובלה של החברה". וכן דיווחה חברת גולד בונד העוסקת בתחום שינוע מטענים ואחסנתם ביום 15.3.2020 כי "התקבלו בידי החברה אינדיקציות להאטה כללית ומגמת ירידה בתחומי פעילות המכולות המלאות (FCL) והמכולות לריקו (LCL)"
גופים שונים בישראל כגון רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, חברות התעופה ומשרדי הממשלה השונים משתפים פעולה כדי לפצות על הפער שנגרם מביטול הטיסות הרבות. כך למשל, הרשויות הקלו בנהלים לצוותי האוויר, הוספת טיסות מטען מישראל ועוד. ניתן למצוא פה את רשימת חברות התעופה אשר ממשיכות להוביל מטענים לישראל וממנה, וכן לוח טיסות מעודכן לכל חודש אפריל. הירידה בהיקף המטענים כאמור, גרמה לגידול בביקוש לטיסות מטען. הביקוש הרב מוביל חברות תעופה ישראליות להסב מטוסי נוסעים לטיסות מטען. אל על, לדוגמא, הודיעה על הפסקת כל טיסות הנוסעים עד ליום 4.4.2020[3] ובו בזמן החלה להשתמש במטוסי הנוסעים שלה לטובת שינוע מטענים, ואף הסירה את מושבי הנוסעים במטוסי בואינג 777 לצורך הגדלת קיבולת המטען[4].
במישור ההובלה הימית, חברות הספנות בישראל מדווחות על עלייה בפעילות ההובלה בימית בנמלי סין. הממשל הסיני פועל לתמרץ חברות ספנות ולוגיסטיקה על ידי הקלה על מיסים שונים תוך כדי יישום תקנות בריאות כדי למנוע את התפשטות הנגיף כך לדוגמא, ספינות שמגיעות ממדינות שנפגעו קשות מנגיף הקורונה, נתונות ל14 ימי הסגר על האונייה ולכל אדם שנמצא על סיפונה[5].
בנמלי הים באסיה, מורגשים עומסים תפעוליים וכן ירידה בנפח הפעילות היבוא והיצוא. כך לדוגמא נמל עקבה דווח על ירידה של 15%-25% ברבעון הראשון של שנת 2020.[6] ואף רשות תעלת סואץ הודיע ביום 1.4.2020 על חבילה של תמריצים שיווקיים כדי למשוך קווי ספנות להשתמש במעבר דרכה[7].
באירופה ולאור הצורך להתמודדות עם הגבלות על חופש התנועה בגבולות האיחוד וכניסת סחורות מחוץ לאיחוד, קיימים עיכובים רבים בכניסה של סחורות וציוד קריטי לתוך תחומי האיחוד האירופאי. האיחוד הכריז ביום 23.3.2020 על מיזם "הנתיבים הירוקים[8]" שנועד לסייע ולאפשר לסחר הפנים אירופאי להתקיים בשטח תוך כדי הגדרת נתיבי תחבורה ייעודיים למעבר רכבים המובילים סחורות מכל הסוגים, תוך כדי בידוק שלא עורך על 15 דקות והפחתת הסרבול הבירוקרטי. לצד הנתיבים הירוקים, נמלי הים שואפים לפעול באופן סדיר בפריקה וטעינה של סחורות. נכון ליום [9]19.3.2020 לא דווח על פגיעה משמעותית בנמלי אירופה, ובאיטליה למרות ההסגר נמלי הים המוגדרים חיוניים והם ממשיכים לפעול. כמו כן, חברות הספנות לא דיווחו על ביטול הפלגות או עיכובים בלוחות הזמנים. אך, עם המשכת הסגר והגברת התחלואה לא מן הנמנע כי הפגיעה בכלכלה בתעשייה המקומית תגרור האטה מסוימת בפעילות.
בארה"ב עקב מצב החירום הלאומי שהוכרז בארה"ב ב13.3.2020, נאכפות הוראות ותקנות שונות המכוונות למנוע את התפשטות הנגיף. ביניהם הצהרה של צוותי אנייה, נהלי בידוד, צמצום מגע בין צוות האונייה וצוות הנמל ועוד. התקנות חלות על מדינות שונות שהן מוקדי קורונה וכל על מדינות אירופה הנכללות באמנת שנגן. יחד עם זאת, נכון ליום 19.3.2020 לא ידוע על השפעה מהותית על תפעול ותפקוד נמלי הים בארה"ב.
בישראל, מדווח על מחסור גדול ומתמשך בכוח אדם בנמלים. אך יחד עם זאת, לא נרשמו ביטולי הפלגות והביקוש לא קטן. מספר האוניות העומדות על עוגן וממתינות מחוץ לנמל ירד מ63 מיום 15.3.2020 ל54 ביום 22.3.2020, וזאת למרות המחסור בכוח האדם[10].
הנעשה בישראל – הוראות רגולטוריות בנושאי הסחר.
הגבלות על יצוא מוצרים.
ביום .202020.3. פרסם שר הכלכלה והתעשייה תיקון צו יצוא חופשי (הוראת שעה), התש"ף-2020 לצו הייצוא אשר מחריג וקובע כי יש צורך ברישיון מיוחד כדי לייצא מכשירים ומכונות להנשמה מלאכותית, וזאת גם אם מדובר ביצוא אישי, וזאת עד ליום 30.4.2020.
ביום 26.3.2020 חתם שר הכלכלה על תיקון לצו המוזכר לעיל, וקבע איסור יצוא ממדינת ישראל של מוצרים לחיטוי ומוצרים לניקיון אישי המכילים אלכוהול באחוזים מסוימים ללא קבלת רישיון מתאים, וכן הרחיב את האיסור על ייצוא מכונות ומכשירי הנשמה מסוג "Bi PaP" וכן מכשירים ומכונות מסוג C PaP"" ללא רישיון מתאים, וזאת עד ליום 30.4.2020.
שינויים והקלות על ייבוא מוצרים.
ביום 18.3.2020 פרסם מנהל היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה הודעה ליבואנים וליצרנים כי ניתן לייבא "אלכוהול נקי" לצורך שימוש למטרת ייצור חומרי ניקוי וחיטוי וזאת ללא מס הקניה אשר עמד על סך 85 ₪ לליטר. בכך יאפשר כאמור הסטה של חומר הגלם "אלכוהול נקי" לטובת תעשיית ייצור הניקוי והחיטוי.
ביום 25.3.2020 אישרה הממשלה תקנות שעת חרום שמסדירות בין היתר הארכה אוטומטית של חודשיים למגוון רחב מאוד של אישורים, רישיונות והיתרים שמועד פקיעתן חל בין ה- 10.3.2020 ל10.5.2020. כן למעשה, כל אישורי הייבוא יחודשו באופן אוטומטי וללא צורך במתן אישור חדש, וזאת כדי לאפשר זרימה של סחורות אל המשק, למנוע חוסרים ועיכובים.
ביום 23.3.2020 פרסם משרד החקלאות טיוטת נוהל בגין הענקת תמיכה ליבואנים ביבוא ביצים מאוקראינה. בהמשך, פורסמה ביום 03.04.2020 טיוטת נוהל בגין תמיכה ביבוא ביצי מאכל בהיטס. ניתן להגיש הערות לטיוטה המאוחרת עד ליום 05.04.2020 בשעה 20:00 במייל.
ביום 19.3.2020 אישר הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה את הוספתם של פריטים מסוימים לרשימה של פריטים שעליהם יבואנים יכולים לבקש לשחררם מהמכס באמצעות פטור מהצגת אישור תקן רשמי. המוצרים שנכללו היו מזרונים רפואיים למניעת פצעי לחץ, מדפסות רפואיות, מכשירים רפואיים לאוורור או טיהור אוויר וכן מכשירים רפואיים לשטיפת כלים.
כמו כן, ביום 2.4.2020 מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה הודיע על עדכון על הוראות מנכ"ל 2.6 המאגדת את נושא הפטור מהצגת אישור תקן רשמי, בכך שתקל בדרישה לתצהיר חתום מול עו"ד ותסתפק עתה בהצהרה בלבד. מדובר בשינוי המאפשר להגיש את ההצהרה במסגרת בקשה לפטור טובין במשלוח ספציפי אך לא במסגרת בקשה לפטור תקופתי בה עדיין יידרש להגיש תצהיר.
*********************
לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת רגולציה ומשפט מנהלי במשרדנו,
עו"ד ירון הרמן בטלפון: 03-6074444 ובדוא"ל: yaron@gkh-law.com
[1] הרגולציה שפרסמה הנציבות האירופית.
[2] על פי פרסום מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.
[4] כפי שפורסם באתר Port2Port.
[5] כפי שפורסם באתר Port2Port.
[6] כפי שפורסם באתר Port2Port.
[7] כפי שפורסם באתר Port2Port.
[9] פורסם באתר מנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה.
[10] דברי נשיא לשכת הספנות – פורסם באתר Port2Port.
משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.
איש קשר
