ממצאי הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי
לקוחות ועמיתים יקרים,
הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 17 בנובמבר 2021 הוגש למר ערן יעקב מנהל רשות המיסים דו"ח המרכז את ממצאיה של הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי (להלן: "הדו"ח").
לקריאת הדו"ח המלא יש ללחוץ בקישור כאן.
הדוח מונה כ-126 עמודים (כולל נספחים) וכולל סקירה מקיפה של הדין הנהוג בכל אחד מהנושאים שלהלן וכן את המלצות הוועדה לשינויים שיש לעשות בדין הנוכחי. להלן רשימת הנושאים שנסקרו בדו"ח:
- קביעת מקום המושב של יחיד לצרכי מס
- מס יציאה לפי סעיף 100א
- הקלה ממיסי כפל
- זיכוי עקיף בגין דיבידנד שהתקבל מחוץ לישראל
- חברה נשלטת זרה (חנ"ז)
- חובות דיווח
- מס סניף (מס על רווחי חבר בני אדם תושב חוץ)
- הקלות ממס לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק
- אי התאמות היברידיות (בהתאם לדוח ה-BEPS)
על אף שמדובר בהמלצות בלבד ניתן ללמוד מהדו"ח את עמדותיה של רשות המיסים בסוגיות המדוברות והנושא צפוי לעבור להליכי חקיקה.
על קצה המזלג – השפעות פוטנציאליות על שוק ההייטק הישראלי
השלכות הדו"ח הן רחבות ונוגעות בכל היבטי המיסוי הבינלאומי הקיימים כיום בדין הישראלי. בחרנו להצביע, מתוך כלל הנושאים, על שלושה נושאים אשר ככל שיתקבלו, עשויים להשפיע באופן מהותי על שוק ההייטק הישראלי בכל הקשור בניוד ומעבר לחו"ל Relocation .
- קביעת תושבות המס של יחיד – Relocation from Israel
בהתאם להמלצות הדו"ח המבחן העיקרי לקביעת תושבות ישראלית או זרה יקבע לפי חזקות חלוטות בהתאם למספר הימים בהם ישהה היחיד בישראל או מחוץ לישראל, ובהתאם לתנאים נוספים כגון קיומם של בן/בת זוג וילדים בישראל או מחוץ לישראל. חזקות אלו יחליפו את הדין הקיים לפיו התושבות נקבעת בעיקרה על סמך מבחן "מרכז החיים". יחיד שלא יקיים את אחת מהחזקות החלוטות לסיווג כתושב ישראל או לחלופין כתושב חוץ, תיקבע תושבותו לצרכי מס בהתאם למבחן מרכז החיים המקובל כיום.
ההשפעה של הרפורמה, הינה הן ביחס למועד ניתוק התושבות והן ביחס לעצם ניתוק תושבות. ככלל, יחיד ו/או בן בת זוג, אשר ישהו בישראל יותר מ 100 ימים בישראל, בשנת מס, יחשבו כתושב ישראל ללא קשר למקום מרכז החיים.
לעמדתנו החזקות החלוטות המוצעות אומנם יכול ויוצרות וודאות ביחס לשאלת תושבות מס, ואולם לעמדתנו מהוות החמרה של הדין הקיים. נכון למועד פרסום הדו"ח, אין התייחסות להוראות תחולה, ויתכן כי יחול רטרואקטיבית על יחידים שעזבו את ישראל טרם פרסום הדו"ח ו/או החקיקה.
- מס יציאה Exit Tax – Impact on Founders and Employees –
נכון להיום, על פי הוראות סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל חל אירוע מס רעיוני ביחס לנכסיו (ביום שלפני שחדל להיות תושב ישראל) כאשר אותו יחיד יכול לדחות את תשלום המס החל למועד המימוש בפועל (מפגש עם הכסף). בהתייחס לנושא זה לפי הפרסום יחולו השינויים הבאים:
- לאחר המעבר לחו"ל יחולו חובות הגשת דוחות מס בישראל ודיווחים שנתיים לרשות המיסים בישראל – החל ממועד ניתוק התושבות ובשנים שלאחר מכן תחול חובת דיווח לרבות בדבר הנכסים וזאת עד למועד מכירת הנכסים בפועל.
- דרישת וחובת הפקדת ערובה ושעבודים לטובת רשות המיסים – ביחס ליחיד שנכסיו שווים 3 מיליון ש"ח ומעלה, תתאפשר דחייה של המס עד מועד המימוש בפועל רק בכפוף להפקדת ערובה, שעבודים ובטוחות שיופקדו בידי נאמן ישראלי להבטחת תשלום המס בעתיד.
- ביטול דחיית מס על רווח גלום בניירות ערך סחירים – יחיד ששווי נכסיו במועד העזיבה עולה על סך של 3 מיליון ש"ח ישולם מס מלא באופן מיידי על ניירות ערך סחירים ללא אפשרות לדחות את תשלום המס עד למועד המימוש בפועל.
- שינוי חישוב חבות המס בישראל ביחס לאופציות – אופציות לא יימוסו בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 100א (Holding Basis) והחישוב יהא בהתאם לשיטת ההבשלה (Vesting Basis).
- ביטול הפטור החלקי במכירת מניות לאחר מעבר לחו"ל – יזמים ו/או בעלי מניות שניתקו תושבות מישראל ושעברו לחו"ל (לדוגמא: לארה"ב) ושמוכרים את המניות בזמן שהינם תושבי חוץ, לא יהיו זכאים לפטור חלקי ממס ו/או הפחתת המס בישראל באמצעות חישוב מס ליניארי (לפי סעיף 100א) ויחויבו במס מלא, ככל שאין פטור מכח הוראות האמנה הרלוונטית.
אין ספק כי מדובר בשינויים מהותיים אשר מחייבים "חישוב מסלול מחדש" ביחס למעבר וניוד לחו"ל, תכנון מראש בראי הפרסום תוך לקיחה בחשבון כי מעבר לחו"ל כולל בתוכו העמסת עלויות כלכליות ומיסויות משמעותיות לרבות חשיפה למיסי כפל, תשלום מס בייתר והעדר אפשרות לקבלת זיכוי מס.
אנחנו ממליצים לנישומים ומייצגים כאחד להכיר את העמדות המפורטות בדו"ח ולתכנן את צעדיהם מראש ובהתאם על מנת להימנע מתשלומי מיסים בייתר והתדיינויות מיותרות מול רשות המיסים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת מיסים במשרדנו,
עו"ד אורן בירן בטלפון: 03-6074547 ובדוא"ל: oren@gkh-law.com
