מבזק לקוחות | משבר סיליקון ואלי בנק – שאלות ותשובות

רקע כללי:

סיליקון ואלי בנק (SVB) (להלן: "הבנק") הוא בנק שהוקם בשנת 1983. הבנק פעל תחילה בקליפורנה ובהמשך התרחב למדינות נוספות לרבות הודו, סין, אנגליה וישראל (נציגות). הבנק התמחה בתחום ההיי טק והיה הבנק המוביל במתן שירותים בנקאיים לחברות סטארט אפ וקרנות הון סיכון. הבנק גם היה גורם מרכזי במתן אשראי לחברות סטארט אפ וקרנות הון סיכון. על פי אתר הבנק כמחצית מהחברות שנתמכות על ידי קרנות הון סיכון בארה"ב היו לקוחות של הבנק.

במהלך שנת 2021 (שנת השיא בהיי טק) גייסו לקוחות הבנק סכומי שיא ממשקיעים וכתוצאה קלט הבנק פקדונות רבים מלקוחותיו. ב – 31 לדצמבר 2022 היו לבנק נכסים בסך של כ – 209 מיליארד דולר, מתוכם פקדונות של כ – 175 מיליארד דולר.

תיק האשראי של הבנק לא גדל בקצב שבו גדלו הפקדונות. הבנק רכש בעודפי כספי הפקדונות אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב (לרבות אג"ח מגובה על ידי ממשלת ארה"ב) במטרה להשיא תשואה על הפקדונות העודפים.

עם עליית הריבית ספג הבנק הפסדים כבדים מירידת ערך אגרות חוב אלו. במקביל עם ירידת הגיוסים לחברות סטארט אפ החל הבנק לראות משיכות של לקוחות לשם מימון פעילותם השוטפת. כדי לעמוד במשיכות אלו נאלץ הבנק למכור את אגרות החוב שרכש ועל ידי כך קיבע את ההפסד. על פי הודעת הבנק מתחילת מרץ נמכרו אגרות חוב ב – 21 מיליארד דולר ונוצר הפסד של 1.8 מיליארד דולר. בנוסף היו לבנק עוד הפסדים נוספים מירידת ערך אגרות החוב (שטרם מומשו) בסך של 15 מיליארד דולר. מצב דברים זה הביא למחיקת ההון העצמי של הבנק.

לאור מצב דברים זה הודיעו סוכנויות הדירוג כי הן בוחנות את דירוג האשראי של הבנק. כדי לחזק את בטחון הלקוחות, הודיע הבנק כי הוא מתעתד לגייס הון נוסף לשם חיזוק המאזן שלו. בתגובה קרסה מניית הבנק ב – 9 למרץ בכ – 60%. במקביל החל גל אדיר של משיכות של פקדונות מהבנק. השמועה על קשיי הבנק התפשטה בכל רחבי עולם ההיי טק. כפועל יוצא ב – 10 למרץ הודיע הרגולטור הבנקאי הפדרלי בארה"ב, ה-FDIC (שהוא בעצם חברת ביטוח הפקדונות הבנקאיים של כל הבנקים המורשים בארה״ב) על הקמת בנק חדש בשם Deposit Insurance National Bank Santa Clara (DINB) . כל הפקדונות שהיו קודם לכן ב – SVB הועברו לבנק DINB.

להלן תשובות לשאלות מרכזיות שעולות מאת לקוחות הבנק:

1. מה קורה עכשיו עם יתרת הפקדונות בבנק?

על פי החוק האמריקאי, סך פקדונות של 250,000 דולר לכל לקוח מבוטח על ידי ה- FDIC. על פי פרסומים, כל בעל פקדון צפוי לקבל באופן מיידי (ביום שני) סך של 250,000 דולר. בעלי חשבונות בבנק אשר מחזיקים ביתרה שעולה של 250,000 דולר יקבלו אישור על היתרה בחשבון (Receivership Certificate). מפקידים אלו ייאלצו לחכות לקבל את יתרת כספם לאחר מימוש נכסי הבנק וחלוקות לנושים, על פי סדרי עדיפות שבדין.

ההנחה היא, כי בימים הקרובים יבחן ה – FDIC, או גורם מקצועי שיוסמך כמנהל מיוחד או בעל תפקיד, את היחס בין הפקדונות בבנק (שמעל ל – 250,000 דולר ללקוח) להתחייבויות הבנק. לאחר בחינה זו ניתן יהיה  להורות על יחס החלוקה (דיבידנד) שיקבל כל בעל פקדון. יש להניח שהחלוקות יתבצעו מעת לעת.

קיימת גם אפשרות כי בנק גדול יותר ירכוש את כל נכסי הבנק לרבות ההתחייבויות של הבנק. במקרה כזה ייתכן והפקדונות ייפרעו במלואן על ידי אותו צד שלישי, אך אף זאת אינו בהכרח כן. על פי מספר גורמים יש התעניינות של בנקים גדולים כמו JP Morgan ברכישת תיק הלקוחות של SVB.

2. יש לי פקדון בבנק מה עלי לעשות?

לקוחות של הבנק שיתרת חשבונם עלתה על 250,000 דולר נדרשים ליצור קשר עם ה – FDIC. טלפון +1-866-799-0959. בנוסף יש לשמור באופן מסודר את כל מסמכי ההתקשרות עם הבנק וצילום של יתרות החשבון נכון ל – 10 למרץ 2023 ותאריכים מוקדמים יותר.

משרדנו משתף פעולה עם מספר משרדי עורכי דין אמריקאיים בנושא פניות ל – FDIC ולקוחות המשרד מוזמנים ליצור עימנו קשר בנושא.

3. יש לי הלוואה שקיבלתי מהבנק מה עלי לעשות?

על פניו מי שקיבל הלוואה מאת הבנק נדרש להמשיך בתשלומי הריבית והקרן לפי לוח הסילוקין המקורי של ההלוואה. אין באירוע של העברת נכסי הבנק לצד שלישי משום שינוי בתנאי ההלוואה. עם זאת על לקוחות לבחון אפשרות של קיזוז יתרות זכות שהיו בבנק כנגד התשלומים הנדרשים בבמסגרת ההלוואה. זאת ועוד במסגרת הסכמי ההלוואה קיימות הוראות בדבר חיוב אוטומטי של חשבון הבנק של הלווה (Account Control Agreement) כל שהנושא מורכב.

4. מה קורה למי שרכש ניירות ערך באמצעות הבנק?

לפי עקרונות של דיני הקניין ודיני החיובים כאשר ללקוח היו ניירות ערך (למשל אגרות חוב של ממשלת ארה"ב) הרי שהבעלות בניירות ערך אלו הם של הלקוח ולא של הבנק. הבנק הוא בעצם שומר (Custodian) עבור הלקוח. לכן, יש לפעול להעברת ניירות ערך אלו לחשבון בנק אחר של הלקוח. כמובן שאם ללקוח יש מחד נכסים בבנק (ניירות ערך) ומאידך חוב לבנק יש להניח כי הבנק ימכור את הנכסים כדי לכסות את החוב ויעביר ללקוח רק את היתרה.

5. מה קורה עם העברות כספים שלא בוצעו?

במהלך יום חמישי ושישי הורו לקוחות רבים על העברות של כספי מזומן מחשבונם ב – SVB לבנקים אחרים או למוסדות פיננסיים אחרים. חלק גדול מהעברות אלו טרם בוצע או טרם נקלט בחשבונות הגוף הנעבר. ככלל, לא ברור מה תוקפן של העברות שהתבצעו ערב קריסת הבנק. יש סיכון כי העברות אלו תיראנה כבטלות ולא תכובדנה.

6. מה קורה עם קווי אשראי שהעמיד SVB ללקוחות?

כאמור SVB היה גורם מרכזי בהעמדת אשראי לחברות סטארט אפ. לעיתים אף העמיד אשראי לקרנות הון סיכון (כנגד קריאות לכסף משותפים מוגבלים). במקרים רבים חברות הסטארט אפ לא משכו את קו האשראי במלואו ורק שמרו על קו האשראי כמסגרת לשימוש עתידי. במקרים שבהם טרם נמשך קו האשראי יש לבחון אפשרות לקבל חזרה את עלות מסגרת האשראי שגבה הבנק (ככל שגבה) שכן בסופו של דבר המסגרת לא עמדה לרשות הלקוח. שנית, במקרים רבים קיבל הבנק במסגרת העמדת האשראי אופציות (warrants) להשקעה בחברה. עם ביטול מסגרת האשראי יש לבחון את תוקפן של האופציות האמורות. בנוסף, לעיתים קיבל הבנק שעבוד על נכסי החברה. יש לבחון אפשרות לביטול שעבוד זה.

7. האם SVB מפוקח גם על ידי בנק ישראל?

קבוצת SVB פעלה בישראל מזה למעלה מ – 15 שנה. עם זאת פעילות הקבוצה היתה באמצעות נציגות. הבנק לא היה רשום כבנק זר בישראל ולא היה כפוף לרגולציה של בנק ישראל.

8. איך עלי לנהל את כספי החברה שלי כעת?

אין ספק שקריסת SVB מעמידה אתגר גדול בפני חברות סטארט אפ וקרנות הון סיכון. על חברות אלו למצוא כעת מוסד בנקאי אחר בו תפתחנה חשבון. במקרים רבים היה SVB הבנק הלא ישראלי היחיד איתו עבדו חברות הסטארט אפ וקרנות ההון סיכון.

זאת ועוד: חברות רבות מקבלות תשלומים שוטפים מלקוחות בהוראת קבע לחשבון ב- SVB יש צורך להודיע ללקוחות אלו על שינוי מספר החשבון ולדאוג להעברת כספים לחשבון חדש. יודגש, שכאשר החברה לוותה כספים מ – SVB החברה נדרשה להעביר את כל הגביה שלה מלקוחות לחשבון ב – SVB. הסבת התשלום לחשבון אחר עלולה להיות הפרה של הסכם ההלוואה. עם זאת, יכול להיות שבנסיבות הקיימות (ובמיוחד כאשר החברה אינה יכולה למשוך את יתרות המזומן) יש בכך משום התנהגות סבירה של הלווה. נקודה זו היא חשובה ומהותית, וראוי להתייעץ עליה באופן פרטני בטרם נקיטת כל פעולה כאמור.

כמו כן, גם קרנות ההון סיכון אשר מממנות את החברה החזיקו את חשבונותיהם לרוב ב- SVB  ולכן הדבר עלול להוביל, לפחות בתקופה הקרובה, לעיכוב או האטה בקצב ביצוע השקעות חדשות או השקעות המשך בחברות הפורטפוליו של הקרנות.

מומלץ לפזר את כספי החברה בין מספר בנקים. כמו כן, מומלץ לרכוש ביתרות כספיות נכסים כגון קרנות כספיות או אג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופות קצרות (שלושה חודשים) כדי למנוע מצב שבו בעת קריסה של בנק יאבדו כספי הפקדון.

9. 9. אני דירקטור או נושא משרה בחברה שהפקידה כספים ב – SVB. מה עלי לעשות כעת?

להלן מספר פעולות מומלצות:

9. 9. • פתיחת חשבון בנק חלופי בארה"ב (ככל ואין לחברה חשבון נוסף בארה"ב).
      • בחינה מיידית של כמות כספי החברה אשר נמצאים ב- SVB ואשר לחברה אין גישה או יכולת לעשות בהם שימוש כעת, ועדכון דירקטוריון החברה.

      • ככל שמדובר בסכום משמעותי אשר היעדרו בתקופה הקרובה (אשר יכולה להימשך מספר שבועות או חודשים) עלול לפגוע מהותית במצב הכספי של החברה, אנו ממליצים לקיים דיון בדירקטוריון החברה בכדי לבחון את השפעת הנסיבות החדשות על מצב החברה, הנוכחי והעתידי, לרבות:

        • עדכון תקציב החברה, לרבות, דחיית תשלומים או עצירה או הפחתה של הוצאות לא דחופות;
        • זהירות מרובה בפירעון חובות שוטפים מבלי להתייעץ תחילה עם מומחים מטעמנו בתחום חובות ואשראי;
        • פנייה לצדדים שלישיים אשר כלפיהם יש לחברה חובות, לשם דחיית מועד פירעון חובות אלו, או הסדרה אפשרית של פריסתם;
        • בחינת הצורך בהעברות כספים מישראל לארה"ב לשם מימון פעילות החברה בארה"ב בתקופת הביניים.
        • בחינת צרכי גיוס הכסף של החברה לרבות, הקדמת גיוסי כספים אשר תוכננו להמשך השנה, וכן פנייה למשקיעי החברה הנוכחיים לשם מימון ביניים.
        • לשקול פיזור רחב יותר של הפעילות הבנקאית ופיזור יתרות המזומן של החברה בין מספר בנקים.
        • לתעד את הישיבות ואת ההחלטות ולקיים מעקב ביצוע מיידי.
        • למנות ועדת משנה של הדירקטוריון שתנהל את האירוע.
        • לשקול דיווח לבעלי מניות מהותיים על המצב והפעולות שננקטות. הרי ייתכן שהחברה תידרש לסיוע הוני כדי לעמוד בהתחייבויותיה.
        • ככל שתתקבל פניה מצד ג' כלשהו להתייעץ עם צוות המשימה של משרדנו.

משרדנו הקים צוות משימה לסייע ללקוחות של SVB. צוות זה כולל מומחים בתחומי ההיי טק, רגולציה בנקאית ודיני חדלות פירעון. בנוסף משרדנו עומד בקשר שוטף עם משרדי עורכי דין בארה"ב העוקבים אחר התפתחויות רגולטוריות ומטפלים בלקוחות רבים של SVB.

לשאלות יש לפנות אל השותף שמטפל במשרדנו או לחברי צוות המשימה:

הייטק והון סיכון

ד"ר איל שנהב – ראש מחלקת חברות והיי טק בינלאומי (משותף) 03-6074547 או ayal@gkh-law.com

אשוק צ'נדרשיקר – ראש מחלקת בינלאומי חברות והיי טק בינלאומי (משותף) 03-6089834 או Ashok.Chandrasekhar@goldfarb.com

שמוליק אטיאס – שותף במחלקת חברות והיי טק בינלאומי 03-6074574 או shmulik@gkh-law.com

אמיר רז – שותף במחלקת חברות והיי טק בינלאומי 03-6074570 או amir.raz@gkh-law.com

דני דילברי – שותף במחלקת חברות והיי טק בינלאומי 03-608-9986 או danny.dilbary@goldfarb.com

בנקאות ופיננסים

עופר חנוך – ראש מחלקת בנקאות ופיננסים 03-6074511 או ofer@gkh-law.com

חדלות פירעון והסדרים

פרופ' דוד האן – יועץ בכיר, תחום חדלות פירעון, אשראי והסדרים 03-6074463 או davidh@gkh-law.com

ליטיגציה מסחרית

אהרון מיכאלי – ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות מסחריות 03-7101635 או Aaron.Michaeli@goldfarb.com

משרד גולדפרב גרוס זליגמן הנו משרד עורכי הדין הגדול בישראל, המונה למעלה מ-520 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק והון סיכון, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, תחרות והגבלים עסקיים, אנרגיה ומימון פרויקטים, תשתיות, משפט מנהלי, מכרזים ושלטון מקומי, איכות סביבה, קיימות – ESG וקלינטק, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.