לקהל לקוחותינו שלום רב,
ביום 18.8.22 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בפרשת גבעות עולם. פסק הדין, המקבל ערעור והופך את תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי, דן במספר סוגיות חשובות הנוגעות להתנהלות חברה המצויה בסכסוך מתמשך בין בעלי מניותיה, להתנהלות כ"א מקבוצת בעלי המניות הרוב והמיעוט, ולחובות דירקטורים בחברה זו.
להלן נסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין ואת המסקנות השימושיות מתוכו.
תקציר המקרה
שותפות גבעות עולם התאגדה בשנת 1993 כשותפות מוגבלת, למטרת חיפוש והפקת נפט.
לימים הפכה השותפות לשותפות מוגבלת ציבורית, הנסחרת בבורסה, ולמוחזקת על ידי משקיעים מהציבור כשותפים מוגבלים. השותף הכללי בשותפות הוא חברה פרטית, שמוחזקת על ידי קבוצת רוב וקבוצת מיעוט: קבוצת הרוב היתה אחראית להבאת עיקר ההון הראשוני, וקבוצת המיעוט לניהול שוטף ומקצועי, בהובלת מומחה לחיפושי נפט, מר טוביה לוסקין.
הסכם בעלי המניות והתקנון בחברת השותף הכללי, עיגנו הסכמה לפיה סמכות ההחלטה "בכל העניינים המקצועיים" מסורה בלעדית לטוביה לוסקין, אישית. בנוסף, לכל אחד מהדירקטורים הרגילים הוענקו זכויות "וטו" מיוחדות.
לימים, בשנת 2015, נחקק תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות, שהחיל חובות שונות על חברת השותף הכללי בשותפות מוגבלת ציבורית, כאילו היתה חברה ציבורית, וכן על נושאי משרה בה. בעקבות זאת, נוצרה מחלוקת בין קבוצת הרוב למיעוט לגבי חוקיות הוראות הסכם בעלי המניות והתקנון שהעניקו סמכות גורפת ללוסקין כאמור.
ביהמ"ש בחן אם סמכויות היתר – (1) כובלות, שלא כדין, את שיקול הדעת העצמאי בו חב כל דירקטור; (2) פוגעות במעמד הדח"צים ומרוקנות את מתוכן את תפקידיהם; בנוסף, האם במצב שנוצר, ניתן אמנם להמשיך לנהל את חברת השותף הכללי, או שיש בכך משום קיפוח והפרה של ציפיות הצדדים לפי ההסכמות המקוריות; ומהו הסעד המתאים.
תמצית קביעות ביהמ"ש העליון
דעת הרוב בפסק הדין ניתנה על ידי השופטת ברק-ארז, אליה הצטרפה השופטת וילנר, כנגד דעתו החולקת של השופט סולברג. להלן עיקרי הקביעות:
- הענקת שיקול דעת גורף לדירקטור: הוראת תקנון לפיה דירקטורים מתפרקים באופן גורף מסמכות ומשיקול דעת (כגון: "כל ההחלטות בעניינים המקצועיים ייקבעו על ידי דירקטור X בלבד…"), כובלת את שיקול הדעת העצמאי של כל יתר הדירקטורים ולכן בלתי חוקית.
- ריקון מתוכן תפקיד הדח"צים: זכויות וטו לדירקטורים מסוימים בלבד עשויות להיחשב כאלה הפוגעות במעמד הדירקטורים החיצוניים, ולכן בלתי חוקיות. ניתן משקל לבעיית הנציג המיוחדת במבנה של שותף כללי ושותפים מוגבלים מבוזרים בשותפות מוגבלת ציבורית, ולרפורמה של תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות משנת 2015.
- תוצאות אי-חוקיות המערכת ההסכמית בחברה: תוצאת אי-חוקיות במערכת ההסכמית של החברה (הסכם בעלי מניות, תקנון) היא בטלות – אלא אם בית המשפט יאמץ פרשנות מקיימת, או יערוך הפרדה חלקית של הרכיב הבלתי חוקי. הוראה חוזית בטלה אינה טעונה ביטול.
- קיפוח כלפי הרוב; קיפוח "הדדי": סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט סמכות רחבה להעניק סעד לבעלי מניות, לרבות לטובת קבוצת הרוב, אף אם לא מדובר במקרה ה"קלאסי". זאת בפרט בנסיבות בהן "בעל המאה אינו בעל הדעה" והיווצרות דד-לוק.
השאלה אם קופחו ציפיות לגיטימיות של בעל דין תיבחן לפי מועד ההתאגדות, אף אם בינתיים השתנה המצב המשפטי. שלילת זכויות יתר מבעל מניות מיעוט, גם אם בעקבות שינוי המצב המשפטי ועל מנת להלום את דרישות החוק, ואף אם אמנם מדבור בזכויות יתר – מקפחת את בעל מניות המיעוט לאור ציפיותיו שלפי ההסכמה המקורית.
סעד להסרת קיפוח עשוי להינתן מכוח שיקול דעתו של בית המשפט, גם אם בעל המניות המקופח לא עתר לקבלתו – והסכמתו לסעד של היפרדות מסויגת.
היסוד של תרמית או חוסר תום לב אינו יסוד הכרחי בהוכחת קיפוח (כנגד דעתו החולקת של השו' סולברג בדעת מיעוט). באותו אופן, בית המשפט עשוי להעניק סעד גם לזכות בעל מניות שקופח, אפילו אם פעל בחוסר תום לב בעצמו, ולא ישלול זאת בגלל "מאזן אשמה".
- פגמים בהליך אישור הקצאת המניות: אלא אם נקבע אחרת בתקנון או בדין, הקצאת מניות בחברה מצויה בסמכות הדירקטוריון – אסיפה כללית לא רשאית לאשר הקצאת מניות בחברה חלף הדירקטוריון. פגמים בהליך אישור הקצאת מניות שבסמכות דירקטוריון מובילים ככלל לבטלות.
בנסיבות המקרה בית המשפט לא ביטל את ההקצאה בדיעבד, למרות היבטים מקפחים בה והפרת הסכם בעלי מניות אגב עריכתה – הואיל והוכח שבוצעה משיקולים עסקיים לגיטימיים, על רקע מצוקה פיננסית; ולא הוכח כי נערכה בתנאים בלתי הוגנים. בנוסף, ניתן גם משקל לכך שבינתיים החברה ביצעה גיוסים נוספים מהציבור תוך הסתמכות משקיעים על אותה הקצאה.
מתן סעד של היפרדות: בחינת מאפייני "מעין שותפות" בחברה פרטית תיערך בהתייחס למועד ההתאגדות ולהפעלת החברה במהלך עסקים רגיל. הואיל והמשך הפעלת החברה לאחר בטלות זכויות היתר שהוענקו למיעוט כרוך בקיפוח, מוצדק להורות על היפרדות.
אובדן אמון חריף בחברת "מעין שותפות", עד כדי דד-לוק, מצדיק להורות על היפרדות – באחת מהדרכים האפשריות לכך: התמחרות הדדית, רכישה כפויה או חלוקה בעין. ביהמ"ש מוצא כי סעד ההיפרדות עדיף על פני פתרונות אלטרנטיביים (המשך הפעלת החברה, פירוק), לאור הקיפוח שייגרם בכ"א מהאלטרנטיבות, וכן פוטנציאל התמשכות הסכסוך, בבחינת "רע במיעוטו".
לפסק הדין המלא ראו כאן
לפרטים נוספים בעניין מבזק זה ניתן לפנות לעו"ד שי ארז ולטל' 03-6074580, דוא"ל: shaie@gkh-law.com
או למתמחה שי חי בדוא"ל: shayha@gkh-law.com
משרד גרוס ושות' הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-220 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק והון סיכון, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, תחרות והגבלים עסקיים, אנרגיה ומימון פרויקטים, תשתיות, משפט מנהלי, מכרזים ושלטון מקומי, איכות סביבה, קיימות – ESG וקלינטק, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.
מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.
איש קשר
