תקנות סדרי דין במצב חירום
בשבועות האחרונים, מדינת ישראל מתמודדת עם האתגרים הרבים הנובעים מהתפרצות נגיף הקורונה. כחלק מהמאבק בנגיף, מוחלות מדי יום הנחיות ומגבלות חדשות על אזרחי המדינה ותושביה ועל השוהים בתחומה.
גם מערכת בתי המשפט נאלצת לשנות את אופן התנהלותה.
לנוכח המציאות המשתנה, ובתיאום עם הנהלת בתי המשפט, חתם שר המשפטים ביום 15.3.2020 על הודעה בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, על בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים, וזאת החל מיום 15.3.2020 ועד לסוף אותו יום. בהמשך, חתם השר על הודעה נוספת בדבר החלת תקנות מצב החירום האמורות על כל בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, מיום 16.3.2020 עד ליום 22.3.2020. כמו כן, בהודעת מנהל בתי המשפט פורטו עניינים נוספים שיידונו במהלך תוקפה של הודעת שר המשפטים בדבר מצב חירום.
אתמול (22.3.2020) האריך שר המשפטים את תוקף תקנות עד ליום 16.4.2020. ההחלטה התקבלה בתיאום עם מנהל בתי המשפט ועל דעת נשיאת בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.
אף שניתן מכוח המפורט לעיל להמשיך ולקיים את פעילות בתי המשפט, ולו במתכונת מצומצמת, הרי שאין ספק כי מתעוררים קשיים שונים, הן מבחינתם של בעלי דין והן מצדם של עורכי דין רבים, בהגשת כתבי טענות לבתי המשפט במהלך מצב החירום המיוחד.
בין אם מדובר בשהות בבידוד ביתי בהתאם להוראות משרד הבריאות, ובין אם מדובר בצורך של בעלי-דין ועורכי-דין רבים המנהלים הליכים בבתי המשפט להישאר בביתם מטעמים נוספים, כגון בשל השבתת בתי הספר וגני הילדים, או בשל ההגבלות הכמותיות על מספר העובדים במקומות העבודה, בעלי הדין ועורכי הדין מתמודדים עם קשיים לא מבוטלים בכל הנוגע לעמידה במועדים שנקבעו בדין או בהחלטות בתי המשפט להגשת כתבי בי-דין.
לאמור יש להוסיף שגם בפני השופטים עצמם ניצבים קשיים דומים בהמשך ניהול ההליכים, ומדיווחים בתקשורת עולה שיש עשרות שופטים שמצויים בעצמם בבידוד.
שאלות נפוצות
באיזה הליכים משפטיים ממשיכים להתקיים דיונים?
בתקנות מצב החירום ובהודעת מנהל בתי המשפט מפורטים עניינים ספציפיים שבהם חרף המצב ימשיכו בשלב זה להתקיים דיונים וניתן יהיה לנקוט בהליכים, כגון: עתירות לבג"ץ, הליכי ערעור דחופים בעניינים פליליים, אזרחיים ומנהליים, מעצרים ושחרורים, סעדים זמניים דחופים בתיקים אזרחיים ועניינים נוספים שנקבע שיש לשמוע אותם במצב חירום.
מה קורה עם דיונים בהליכים אחרים?
דיון בעניין שאינו מן העניינים שנקבע לגביהם שהם יידונו אף במצב חירום יבוטל, וייקבע מחדש לאחר תום תקופת ההודעה על מצב חירום.
מה קורה עם מועדי הגשות של כתבי טענות?
במהלך התקופה שבה חלות תקנות מצב החירום, ימי מצב החירום לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בתי המשפט.
כלומר, מירוץ הזמנים להגשת הליכים ערעוריים וכתבי טענות לבתי המשפט "מוקפא", ומניין הימים יימשך כסדרו בתום מצב החירום המיוחד.
מה הדין לגבי מועד ספציפי שנקבע על ידי בית משפט להגשת כתב טענות?
במצב שבו בית המשפט קבע בהחלטה שיפוטית כי יש להגיש כתב בי-דין מסוים במועד מדויק, כלומר במצב שבו בית המשפט נקב בתאריך הגשה (להבדיל מקביעה שיש לעשות כן בתוך פרק זמן מסוים), יש לקיים את החלטת בית המשפט. זאת, אלא אם ניתנה הארכת מועד (אף בדיעבד) (ראו בש"א 1223/20 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת (פורסם בנבו, 16.2.20)). על כן, ככל שמתעורר קושי לעמוד במועד שנקבע על ידי בית המשפט, יש לבקש את הארכת אותו המועד.
האם יש צורך להגיש בקשה לדחיית מועד דיון שנקבע או להארכת מועד להגשת כתב טענות?
אין צורך בהגשת בקשות לדחיית מועדי דיון, כל עוד המדובר בהליכים שאינם נדונים בהתאם לתקנות מצב החירום. בנוסף, לא נדרשת הגשת בקשה להארכת מועדים שנקבעו בהליכים שאינם נדונים במצב חירום, למעט במקרה שבו בית המשפט נקב בתאריך הגשה מדויק, שאז נדרש להגיש בקשה לדחות את אותו המועד.
אנו עומדים לרשותכם בתקופה ייחודית זו, ממשיכים בעבודתנו וזמינים במייל, בטלפון, ואף בפגישות פנים אל פנים ככל שהדבר נדרש ומתאפשר, ונעדכן מעת לעת בהתאם להוראות המתעדכנות מעת לעת.
בברכת בריאות איתנה.
