מבזק ליטיגציה | עדכונים בדיני תובענות ייצוגיות – בעקבות בג"ץ 6451/18

לקהל לקוחותינו שלום רב,

בפסק דין שניתן לפני מספר ימים בג"ץ ביטל פסק דין בתחום התובענות הייצוגיות שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה, והפך את הפרשנות שנקבעה בו על פיה (בג"ץ 6451/18 חיון נ' בית הדין הארצי לעבודה, פס"ד מיום 19.7.21).

פסק הדין כולל מספר קביעות חשובות ועקרוניות לדיני התובענות הייצוגיות, בעלות משמעות רוחב, בהן – מתי גוף המספק שירות חיוני לציבור (דוגמת חברת החשמל, חברות תקשורת, בנקים ועוד) עשוי להיחשב ככזה הממלא "תפקיד ציבורי על פי דין" ובהתאם כ"רשות" לצורך הליכי תובענות ייצוגיות, על משמעות סיווג זה לעניין הגנות מיוחדות המוקנות בחוק מכך; והיחס בין הפרטים השונים מכוחם ניתן לבקש לאשר תובענה ייצוגית נגד "רשות" ובכלל.

להלן נסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין ואת המסקנות השימושיות מתוכו.

תקציר המקרה

בשנת 2011 הוגשו לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ארבע בקשות לאישור תובענה ייצוגית, נגד ארבע קופות החולים בישראל. הבקשות הוגשו בטענות לגבייה לא חוקית של דמי השתתפות עצמית בגין ציוד רפואי מסוים, ומכוח פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המתיר הגשת תובענה ייצוגית נגד "עוסק" (כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן), בקשר לענין שבינו לבין לקוחו.

קופות החולים ביקשו לחסום את הדיון בבקשות לאישור באמצעות הגשת "הודעות חדילה", לפיהן הן חדלו מגביית ההשתתפות העצמית ולכן, בהתאם להסדר החדילה שבחוק, יש לדחות את הבקשות לאישור. ויודגש, הזכות להגיש הודעת חדילה ולאיין בכך את הליך התובענה הייצוגית שמורה בחוק תובענות ייצוגיות לגופים המהווים "רשות" (כהגדרתה בחוק) בלבד, ובהתייחס לתובענות ייצוגיות המתבקשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה בלבד (תביעה נגד "רשות" – להשבת תשלומי חובה שגבתה שלא כדין).

בשנת 2015 בית הדין האזורי לעבודה דחה את הודעות החדילה, בקביעה כי קופות החולים אינן גוף "הממלא תפקיד ציבורי על פי דין" – ועל כן כלל לא מהוות "רשות"; בשנת 2018 קיבל בית הדין הארצי לעבודה (בדעת רוב) את ערעור קופות החולים, קבע כי יש לראותן כ"רשות", כי יש לסווג את תשלומי ההשתתפות העצמית נשוא התובענה כ"תשלום חובה" וכי על בית הדין האזורי לבחון מחדש אם להכיר בתוקף הודעות החדילה; בעקבות זאת, בשנת 2018 העותרים עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי, בטענות לעניין פרשנותו העקרונית של חוק תובענות ייצוגיות בסוגיות אלה.

משמעות סיווג נתבע כ"גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין" / "רשות" לדיון בתובענה ייצוגיות נגדו

השאלה אם ניתן לסווג גוף מסוים כ"רשות" בעלת משמעות ניכרת בכל הנוגע להליך התובענה הייצוגית. חוק תובענות ייצוגיות מקנה מעמד מיוחד לרשות, כאשר היא נתבעת בהליכים ייצוגיים, מתוך הנחה שלרשות "אין משל עצמה", וכי כל סכום שתידרש להשיב יבוא על חשבון כספי הציבור ואף עלול לפגוע בשירות המסופק על ידה לציבור – באופן שעלול לעיתים לעלות על התועלת שהציבור יכול להפיק מקבלת התובענה הייצוגית שעל הפרק. מעמד מיוחד זה מתבקש גם לאור פוטנציאל החשיפה של רשויות המדינה השונות להליכים ייצוגיים והחשש שיצורפו לכל הליך כגורם בעל "כיסים עמוקים".

לאורך חוק תובענות יייצוגיות שזורות הוראות המקנות למדינה ולגופים נוספים שהם בגדר "רשות" יתרונות משמעותיים לעומת נתבעים אחרים בהליכים ייצוגיים. זאת כאשר התובענה הייצוגית מוגשת נגד הרשות בכובעה השלטוני, ולעניין: סוג התביעות שניתן לנהל (לפי פרט 11 בלבד), היקף החבות שניתן לייחס, אם בכלל (לאור אפשרות הגשת הודעת חדילה, כ"פתח מילוט", למעשה, מן ההליך הייצוגי בכללותו; והגבלת סעד ההשבה נגד רשות לתקופה של עד 24 חודשים אחרונית בלבד, לעומת תקופת ההתיישנות האזרחית הרגילה, 7 שנים), ושאלת הסמכות העניינית (במובחן מתובענות ייצוגיות אחרות נגד גורמי מדינה בהתייחס לכובעיהם האחרים כגון "עוסק" או "מעסיק", וראה למשל כאן).

תמצית קביעות בג"ץ

דעת הרוב בפסק הדין ניתנה על ידי השופט גרוסקופף, אליה הצטרף השופט עמית, כנגד דעתה החולקת של השופטת ברון (לעניין ההנמקה, אך לא לעניין התוצאה). להלן עיקרי הקביעות:

1. ההצדקה להתערבות בג"ץ: בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבות שיפוטית בהחלטותיו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נתגלתה בהכרעתו טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה – כלל "אי-ההתערבות". זאת, לנוכח המומחיות והבקיאות של בתי הדין לעבודה בעניינים המסורים לסמכותם הייחודית, ובהינתן שבית הדין הארצי דן בעניינים שבפניו כערכאה שנייה.בנסיבות המקרה, הסוגיה המרכזית בה נפלה לדעת בג"ץ טעות משפטית מהותית נוגעת לפרשנות הסדר חוק תובענות ייצוגיות – הסדר חוק כללי שאינו בתחום המומחיות הייחודית של בתי הדין לעבודה, ובעלת השלכת רוחב לתחום התובענות הייצוגיות בכללותו. במצב דברים זה, מוצדקת ההתערבות והביקורת השיפוטית.

2. מתי גוף המספק שירות חיוני לציבור ייחשב "רשות" בדיון בתובענה ייצוגית נגדו: ההגדרה "רשות" בחוק תובענות ייצוגיות מפנה להגדרה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, לפיה מדובר ב"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים לפי דין". בנסיבות העניין המחלוקת נסבה על השאלה האם קופות החולים הן גוף "הממלא תפקיד ציבורי לפי דין", באספקת השירות החיוני נשוא התובענה. בהתאם לדעת הרוב:

• • • חוק תובענות ייצוגיות מגדיר "רשות" על דרך ההפניה להגדרה שבחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. הואיל וכך, לא ניתן לתת למונח "רשות" פרשנות שונה לתובענות ייצוגיות, מזו הניתנת לו בהגדרה המינהלית. בנוסף, המונח "רשות" נזכר מספר פעמים בחוק תובענות ייצוגיות, ולכן לאופן פרשנותו השלכה לא רק לעניין פרט 11, אלא גם ליתר ההסדרים שבחוק בהם המונח נזכר. כאשר "טכניקת" ההגדרה בחוק היא הפניה להגדרה קיימת בדבר חקיקה אחר, ההגדרה המפנה מותנית בתוכן ההגדרה בחוק אליו מפנים. לפיכך, לא ניתן לתת למונח "רשות" פרשנות שונה בשני ההקשרים, גם אם תכלית כל אחד מהחוקים שונה.זאת, כנגד דעתה החולקת של השופטת ברון, לפיה בדיון בתובענות ייצוגיות, יש לבחון אם מדובר בגוף הממלא תפקיד ציבורי לפי דין על דרך הכלל, קרי לאו דווקא בהקשר הפעילות בו ממוקדת התובענה הייצוגית עצמה (בחינה "לגופו של נתבע", ולא "לגוף הפעילות המסוימת").
    • ההגדרה המינהלית של המונח רשות, מחייבת התייחסות קונטקסטואלית – לפי הקשר הדברים הנבחן. בהתאם להגדרה זו, גוף יכול להיחשב כממלא תפקיד ציבורי על פי דין לעניין אחד, וכמי שאינו כזה לעניין אחר, הכול לפי מהות התפקיד המובא לבחינה שיפוטית והקשר הדברים (זאת, במובחן מכך שעשויות להיות מוטלות על אותו גוף חובות מן המשפט הציבורי בכל מקרה).
    • הפעילות בגינה נתבעות קופות החולים בעניין זה – גביית דמי השתתפות עצמית ביחס לציוד מתכלה – אינה "מילוי תפקיד ציבורי על פי דין". הגם שמדובר בפעילות המבוצעת בהיתר של המחוקק, ותחת הגבלות שונות שבחוק: הגבייה נעשית לפי שיקול דעת קופות החולים; הגבייה נעשית לכיסן שלהן (ולא לכיס המדינה או רשות מרשויותיה); הן חופשיות לוותר על הגבייה, או לתת עליה הנחות.

3. תובענה ייצוגית לפי יותר מפרט אחד ולחלופין: בג"ץ חוזר ומבהיר כי חוק תובענות ייצוגיות אינו מקנה זכות מהותית, אלא מהווה אך ורק כלי דיוני, לפיו תובענה ייצוגית תתכן רק לפי אחד מהפרטים המנויים בתוספת השנייה לחוק או מכוח חקיקה אחר המקנה במפורש זכות כזו. במילים אחרות, חוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר הגשת תובענה ייצוגית בגין כל עילת תביעה אישית מן הדין המהותי, אלא בגין עניינים מסוימים שהותרו לפיו במפורש – כלל "הרשימה הסגורה".יחד עם זאת, בית המשפט מבהיר כי הפרטים שמכוחם הגשת תובענה ייצוגית מותרת – עקרונית אינם "מוציאים" זה את זה, וכי דחיית הניסיון לבסס תובענה ייצוגית על פרט אחד, אינה מונעת את האפשרות לבססה – ולאשרה – מכוח פרט אחר. מכאן, ניתן לבקש לבסס בקשה לאישור תובענה ייצוגית על פרט אחד או יותר, ולחלופין. הואיל ובנסיבות המקרה נמצא כי תנאי פרט 11 אינם מתקיימים, נקבע כי הדיון יוחזר לבית הדין לעבודה תוך בחינת האפשרות לאשר את הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד קופות החולים לפי פרט 1.

4. ההתנגשות הלכאורית בין סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים בתובענות ייצוגיות לפי פרט 11, לבין סמכותו הייחודית של בית משפט אחר: חוק תובענות ייצוגיות המקנה לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית לדון בתביעה ייצוגית לפי פרט 11, "מתנגש" לכאורה עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לפיו כל תביעה (למעט תביעת נזיקין) בין מבוטח לבין קופת חולים כפופה לסמכות השיפוט הייחודית של בית הדין לעבודה. שאלת "התנגשות" סמכויות זו רלוונטית כאשר מוגשת תובענה ייצוגית לפי פרט 11, ואילו חוק נפרד הקנה לבית משפט אחר סמכות עניינית לדון ב"כל תובענה" באותו העניין.במקרה זה, בהתחשב בטענות לפיהן אין להכיר בקופות החולים כ"רשות" (שאז כלל לא ניתן להגיש נגדן תובענות ייצוגיות לפי פרט 11), בהשלכות הרוחב שטמונות בהכרעה בשאלה זו, וכן בטעמי יעילות – בהינתן ששתי ערכאות בתי הדין לעבודה כבר דנו ממושכות בהליך – בג"ץ קובע כי בשלב זה אין להידרש לשאלת הסמכות.

לפסק הדין המלא ראו כאן

לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד שי ארז, טל' 03-6074580, דוא"ל: shaie@gkh-law.com

משרד גרוס ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, נדל"ן, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מחלקת הליטיגציה של משרד גרוס מייצגת לקוחות בסכסוכים משפטיים מורכבים בקשת רחבה של נושאים: ליטיגציה מסחרית אזרחית, ליטיגציה מנהלית, תובענות ייצוגיות, תביעות נגזרות, הליכי חדלות פירעון, בנקאות, נדל"ן, דיני עבודה ועוד. ניסיוננו הרב והמעמיק מאפשר ללקוחותינו ייצוג מקצועי בפתרון סכסוכים וליווי צמוד לאורך כל הטיפול בתיק, תוך תכנון וביצוע אסטרטגיה התפורה למידותיו של כל לקוח.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.