מבזק ליטיגציה | הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי

לאחר לא מעט התנגדויות, בחודש ינואר 2021 צפויות להיכנס לתוקפן תקנות סדר הדין החדשות (להלן: "התקנות החדשות"), המהוות את שריקת הפתיחה לרפורמה שבסדרי המשפט בישראל. המילה האחרונה של המתנגדים טרם נאמרה וככל הנראה עוד צפוי מאבק של ציבור עורכי הדין בישראל כנגד כניסתן לתוקף של תקנות אלה, אולם נכון למועד זה, וכשינואר 2021 כבר בפתח, שווה להכיר את השינויים המרכזיים ולהיערך בהתאם על מנת להיות מוכנים ליישם בפועל את השינויים שיגיעו.

במזכר זה תובא סקירה קצרה של הרפורמה בתקנות החדשות והשלכותיה הצפויות על פניית בעלי הדין לבתי המשפט ועל ניהול ההליכים המשפטיים, וכן מורה נבוכים הצפוי לבעלי הדין בניהול ההליך המשפטי.

על מה כל המהומה?

מטרת התקנות היא אחת – הסדרת כל פרוצדורת ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. הדבר אמור לפשט את ניהול ההליך המשפטי עבור בעלי הדין.

התקנות הנוכחיות נחתמו בשנת 1984 והן 523 במספר, ומתבססות בעיקרן על התקנות משנת 1963. על כן, יש שרואים בהן כתקנות לא מעודכנות אשר אינן תואמות לשנת 2020 ולמציאות הטכנולוגית והכלכלית של ימינו. לעומתן, התקנות החדשות הן 180 במספר ויש שרואים בהן ככלי אשר יביא לחיזוק מעמדו של השופט בניהול המשפט.

המטרה הרשמית של התקנות החדשות היא ייעול ההליכים, יצירת הליך הוגן יותר וקצר יותר באופן משמעותי. למעשה, התקנות החדשות מבקשות להעביר את הכוח הפרוצדוראלי לבתי המשפט ולמנוע תופעות של שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי בעל הדין, באמצעות מתן סמכויות נרחבות לשופטים לקדם ולזרז את ניהול ההליכים שבבתי המשפט ולמנוע את הסחבת בניהול ההליך המשפטי. כן, מטרתן המוצהרת של התקנות החדשות היא צמצום מספר תביעות הסרק ומספר ההליכים המשפטיים שהפכו ברבות השנים כלי קנטרני להתנגחות של צד אחד במשנהו.

להלן יובאו כמה דוגמאות לנושאים שונים בהם התקנות החדשות משנות מן המצב הקיים, וכיצד הדבר ישפיע על בעלי הדין:

זמן הדיון כמשאב ציבורי יקר ומוגבל – התקנות החדשות שמות דגש על משך הזמן הדרוש לניהול הליכים בבתי המשפט ומבקשות לגדר זמן זה באופן ברור. לכן, לפי התקנות החדשות, אורכם של כתבי התקנות השונים יוגבל לפי סוג ההליך המתנהל, ובעלי הדין יהיו מחויבים בצירוף מסמכים מהותיים לתביעה מראש. בעלי הדין יידרשו אם כן שלא להציף את בתי המשפט בכתבי טענות ארוכים אלא תהיה עליהם חובה להציג את טיעוניהם בצורה תמציתית וממצה. גם כיום אנו עדים לתופעה לפיה בתי המשפט מורים לצדדים לקצר את כתבי טענותיהם או להגביל את אורכם בשלב מתקדם יותר של ההליך (למשל בעת הגשת תצהירים או סיכומים). השינוי כיום הוא גם ביחס לכתבי הטענות אשר מגדירים את המחלוקות. כתיבה קצרה ועניינית תהפוך מעתה לחובה, וכל "סיפורי הצבע" אשר האריכו וסרבלו את ההליך ייעלמו ויאפשר את הדיון לנקודות שבאמת שנויות במחלוקת.

כלי נוסף להגבלת הימשכות ההליכים המשפטיים היא הגבלת המקרים בהם יידחו מועדים רק למקרים קיצוניים ולפי שיקול דעתו של השופט. המסר לבעלי הדין הוא, מי שחפץ בבירור מהיר ובקיום יעיל של הליכי המשפט, יידרש גם מצדו להתנהלות יעילה ואפקטיבית.

היבט חשוב נוסף בתקנות החדשות אשר מטרתו היא קיצור אורכם של ההליכים המשפטיים בפני בתי המשפט, היא הקביעה כי סיכומי הטענות יעשו לרוב בעל פה ולא בכתב, כפי שמתחיל להיות מונהג כיום. גם כאן, המסר לבעלי הדין הוא יעילות על פני התפשטות בלתי מוגבלת של טיעונים.

תפקיד חדש במערכת המשפט – מזכיר משפטי – התקנות החדשות יוצרות מינוי חדש של מזכיר משפטי אשר יהיה אחראי לערוך סינון ראשוני למסמכים בהליכים אזרחיים ויימנע קבלתם של  מסמכים אשר אינם ממלאים אחר התקנות החדשות ו/או אחר הוראות בית המשפט.

ביטול תביעה בסדר דין מקוצר וביטול הליך המרצת פתיחה – כיום, המכשיר של הליכים משפטיים אלו נפוץ במיוחד בקרב תאגידים פיננסיים, רשויות וחברות ואפשר הכרעה מהירה יחסית בסוגים אלו של תביעות. הליכים אלה יובטלו ויוחלפו במנגנון של תביעה בסדר דין מהיר, אשר מוגבלת לתביעות עד לסך של 75 אלף ₪. מסלול זה אשר כבר קיים בתקנות הנוכחיות יוגבל לתקופה של הכרעה בתוך חצי שנה ממועד פתיחת ההליך הכולל שמיעת הוכחות, יום דיון אחד בלבד ופסק דין קצר.

חובת עריכת דיון מקדמי בין הצדדים – חידוש מעניין, במיוחד לאקלים המקומי, הוא כי התקנות החדשות מחייבות את הצדדים לנהל ביניהם מעין דיון מקדמי מחוץ לכותלי בית המשפט במטרה לחתור לפתרון עצמאי אשר מוסכם על שניהם, ללא משפט. לאחר קיום הדיון המקדמי, על הצדדים לדווח על אודות תוכנו במסגרת טופס שיוגש לבית המשפט. המטרה היא ליצור חסכון בזמן שיפוטי יקר ולייעל את ההליכים המשפטיים כך שמספר ההליכים שיגיעו לשמיעה בפני שופט יצומצמו באופן דרסטי. פעמים רבות בעלי הדין מונעים מתוך שיקולים שונים וכעת משיחוייבו הם בקיום ישיבה מול הצד השני, ייתכן ויהיה בכך לצמצם מחלוקות ולהביא לפתרון קודם לפתיחת הליך משפטי.

בנוסף לדיון המקדמי שבין בעלי הדין עצמם, בכל תביעה כספית בסכום הגבוה מ-40 אלף ₪ יישלחו הצדדים לפגישת מהו"ת, קרי, ניסיון לגישור ללא תשלום. בתקנות הנוכחיות המנגנון של פגישת מהו"ת רלבנטי רק בתיקים אשר שווי המחלוקת ביניהם עולה על 80 אלף ₪, וכן אינו קיים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ.

הטלת הוצאות משפט משמעותיות – לכל ציבור בעלי הדין כדאי יהיה להפנים כי מעתה ואילך, ניהול הליך משפטי יהיה כרוך בעלויות לצד המפסיד. התקנות החדשות מבקשות לייצר איזון בין הצדדים השונים להליך המשפטי, בין היתר, באמצעות קביעת הוצאות משפט משמעותיות אשר ישקפו את העלות האמיתית של ניהול ההליך משפטי. המחשבה מאחורי שינוי סעיף ההוצאות היא כי ניהול הליך משפטי הוא דבר יקר מאוד, אך צדדים מסוימים להליך פחות חשים בנטל הכספי מאחרים. כך לדוגמה, נטען כי בהליך המתנהל בין תאגיד לבין אזרח, התאגיד אשר לעיתים נעזר במחלקה משפטית יחוש פחות בעול ניהול ההליך, ביחס לאזרח הפשוט. לכן, בתקנות החדשות סעיף הוצאות המשפט יהפוך רלבנטי יותר מבחינת הסכומים אשר בית המשפט יפסוק, במטרה שהצדדים, וביניהם גם הגופים הגדולים, ישקלו בכובד ראש בטרם ייפנו להליך משפטי.

מחיקת תביעה בשל "שימוש לרעה בהליכי משפט" – התקנות החדשות הוסיפו עילה נוספת של "שימוש לרעה בהליכי משפט" בגינה עשוי בית המשפט למחוק תביעה, ועל בעלי הדין לקחת בחשבון כי להתנהגותם עלולה להיות השפעה על יכולת בית המשפט למחוק ההליך. עד היום מחיקה בגין עילה זו הייתה יציר פסיקה בלבד וכעת תקובע באופן רשמי בתקנות החדשות. מטרתה של אפשרות מחיקה תביעה בגין עילה זו, הוא מתן כלי בידי השופטים לסנן תביעות סרק רבות שמוגשות כיום ולהביא לצמצום המקרים של הטרדות משפטיות או בריונות משפטית והגשת תובענות רשלניות.

שמיעת עדויות בעל פה – השיטה הנוכחית נשענת ברובה על עדויות באמצעות תצהירים, בעוד שהתקנות החדשות מקדמות שמיעת עדויות בעל פה, וללא תצהיר עדות ראשית מקדימה. התקנות החדשות מעניקות לשופט הדן בתיק שיקול דעת רחב מאוד בקביעת הדרך המסוימת בתיק בה יתקבלו הראיות. על ציבור המתדיינים יהיה להביא בחשבון, שמעתה ואילך שמיעת עדויות בעל פה חלף תצהירים תחייב אותם להופיע בבית המשפט אך גם תקצר את טווחי הזמנים בהם מתנהלים הליכים שיפוטיים ותביא למיצוי מהיר יותר של הדיון, דבר שלבסוף יביא לחסכון בניהול הליכים ובייעול מערכתי וזהו בהחלט ייתרון לבעלי כושר שיכנוע בעל-פה.

הגבלה של מספר השאלות שניתן לשאול בשאלון – התקנות החדשות קובעות כי השאלונים יוגבלו ל- 25 שאלות (כולל תתי שאלות), ובתובענה לסעד כספי בבית המשפט המחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים, השאלון יוגבל ל- 50 שאלות (כולל תתי שאלות). יש הטעונים כי בהגבלה זו יש כדי לפגוע בצד החלש להליך, אשר ברוב המקרים נחות מבחינת ידיעת העובדות המלאות, וכן יש בה כדי לסכל פשרות, שכן כעת, בהיעדר יכולת לקבל מענה עבור מספר רב של שאלות ולגשר על פערי המידע בין הצדדים, הצד החלש יאלץ להתעקש על כך שישמעו הוכחות, בתקווה שיוכל ללמוד את הנתונים שחסרים לו בדרך של חקירה נגדית, חלף שאלונים, דבר אשר לבסוף ייצור עומס על המערכת.

תיחום הזמן שבו ניתן להגיש בקשות לבית המשפט – כחלק מניסיון הרפורמה לייעל ולקצר הליכים באופן משמעותי, התקנות החדשות קובעות פרוצדורה ספציפית להליכים המקדמיים, ובהם אופן הגשת בקשות ביניים לבית המשפט. לפי התקנות החדשות בעלי הדין לא יורשו להגיש בקשות לבית המשפט בתקופה שבין הגשת כתב התשובה ובין הדיון הראשון בקדם המשפט, למעט בקשות ספציפיות. כמו כן, על הצדדים יהיה להגיש מראש רשימה של כל הבקשות שהם מבקשים שבית המשפט ידון בהן, כאשר עוד בדיון הראשון בית המשפט ייקבע את דרכי הדיון בכל בקשה. בנוסף, התקנות החדשות מגבילות את היקף העמודים של הבקשה והתגובה לחמישה עמודים בלבד, דבר אשר יהווה אתגר משמעותי לבעלי הדין ולבאי כוחם.

כל אלו הן אך דוגמאות אחדות לשינויים שיוצרות התקנות החדשות ויש להניח שיעבור זמן מה עד שמערכת המשפט והעוסקים בה יסתגלו לשינויים ולהשלכות הרוחב שהתקנות ייצרו.

בכל מקרה, אנו במשרד GKH ערוכים לכל שינוי אשר יבוא עלינו לטובה ויישום הכללים החדשים של תקנות סדר הדין האזרחי כבר לתוך חיי היום יום שלנו. הצורך בדינמיות במיוחד בימים אלה של חוסר וודאות, מביא אותנו, כתמיד, להוכיח את יכולת הסתגלות והלמידה מהירה תוך גילוי יצירתיות באופן הטיפול בהליכים המשפטיים השונים גם ביחס לתקנות החדשות.

אנו לרשותכם בתקופה ייחודית זו, ממשיכים בעבודתנו וזמינים בכל הדרכים האפשריות.

בברכת בריאות איתנה.

לפרטים ניתן לפנות למחלקת הליטיגציה במשרדנו, עו"ד מיכאל גינסבורג בטלפון: 03-6074580 ובדוא"ל: mickyg@gkh-law.com

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.