מבזק הסדרי חוב וזכויות נושים | מינוי כונס נכסים מטעם נושה מובטח

מינוי כונס נכסים מטעם נושה מובטח

במזכר זה נסקור בפניכם את אופן המינוי של כונס נכסים מטעם נושה מובטח, בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). סוגיה זו זכתה להתייחסות חשובה של בתי המשפט במספר החלטות שניתנו בשנה האחרונה, מאז נכנס חוק חדלות פירעון לתוקפו. סקירת החלטות אלה ומשמעויותיהן תובא להלן.

כללי

נושה המובטח בנכס משועבד, זכאי להעמיד את הנכס למימוש אם החוב כלפיו לא נפרע או אם החייב הפר התחייבות אחרת לפי הסכם האשראי ביניהם.^[1]

חוק חדלות פירעון הביא עמו חידוש בעניין מינוי נאמנים (בעלי תפקיד) לחברה בהליך חדלות פירעון. לפי סע׳ 33 לחוק, בעת פתיחת הליך חדלות פירעון (פירוק או הבראה) על הממונה (לשעבר: הכנ"ר) לגבש רשימה מומלצת של בין 5-3 נאמנים, מתוך מאגר נאמנים המתוחזק אצל הממונה, ולהגישה לבית המשפט. בית המשפט יבחר לרוב נאמן מתוך הרשימה המוצעת על ידי הממונה, הגם שבסמכות בית המשפט למנות אדם אחר כנאמן (אם אותו אדם כלול במאגר הנאמנים). אם אכן בחר בית המשפט נאמן שלא מתוך הרשימה המוצעת על ידי הממונה, עליו לנמק זאת בהחלטתו.

במספר החלטות מאז כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו, נדרש בית המשפט לשאלות אחדות בדבר מינוי כונסי נכסים, ואלה עיקרן:

• • תחולת סעיף 33 לחוק על מינוי כונס נכסים (קבוע וזמני);
  • ההבחנה שבין שעבוד צף לשעבוד ספציפי לעניין קביעת זהות הכונס;
  • מינוי כונס נכסים זמני לאכיפת שעבוד צף ושעבוד ספציפי כאחד.

תחולת סעיף 33 על מינוי כונס נכסים

הפרוצדורה של הצעת מועמדים מתוך מאגר הנאמנים שאצל הממונה ומינוי אחד מהם על ידי בית המשפט (לפי סעיף 33 לחוק חדלות פירעון) חלה לא רק באשר למינוי נאמן בעת פתיחת הליך חדלות פירעון, אלא גם על מינוי כונס נכסים לאכיפת שעבוד צף.^[2] על המבקש לפנות לבית המשפט לבקשת אכיפה ובית המשפט ימנה כונס נכסים על פי האמור בסעיף 33 לחוק חדלות פירעון.

בהמשך לכך, התעוררה שאלה בפסיקה, האם הפרוצדורה האמורה בדבר הצעת מועמדים מתוך המאגר שאצל הממונה חלה גם על כינוס נכסים זמני. בעניין מעדני מיקי נדרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הנשיא איתן אורנשטיין) לשאלה זו. לפי בית המשפט, המחוקק לא גילה את דעתו המפורשת באשר לשאלה זו. בית המשפט קבע כי הדין זהה הן באשר למינוי כונס נכסים קבוע והן באשר למינוי כונס נכסים זמני – על כל אחד מהם מחיל החוק את הפרוצדורה בדבר הצעת מועמדים על ידי הממונה ומינוי של בית המשפט בהמשך לכך.^[3] חרף הקביעה העקרונית של בית המשפט, בנסיבות העניין לא נצרך בית המשפט לרשימת מועמדים מטעם הממונה, שכן במקרה זה דובר הן בשעבוד צף והן בשעבוד קבוע, כפי שיובהר להלן.

הבחנה בין שעבוד צף לשעבוד ספציפי בעת קביעת זהות הכונס

בעניין אידיבי^[4] ערך בית המשפט הבחנה בין שעבוד ספציפי ושעבוד צף באשר לאופן מינוי כונס נכסים. בית המשפט קבע, כי לאור זיקתו הקניינית ההדוקה יותר של נושה אל נכס המשועבד בשעבוד ספציפי, ייטה בית המשפט לקבוע את זהות כונס הנכסים לפי בקשתו של הנושה. כלומר, בית המשפט מצמצם הלכה למעשה את הוראות חוק חדלות פירעון ופקודת החברות ותוחם את פרוצדורת מינוי כונס מתוך מאגר מועמדים שאצל הממונה אך ורק למינוי כונס נכסים לאכיפת שעבוד צף.

החלטה זו של בית המשפט מקבלת משנה חשיבות כאשר השעבוד הספציפי חל על מניות. אופן אכיפתו של שעבוד ספציפי על מניות (כפי שהיה בעניין אידיבי), עלול לקבוע את גורל השליטה בחברה. נושה המובטח בשעבוד ספציפי ייהנה אפוא מיתרון חשוב בכך שאדם מטעמו יהיה אמון על מימוש הבטוחה.

מינוי כונס נכסים זמני לאכיפת שעבוד צף ושעבוד ספציפי כאחד

עניין מעדני מיקי עסק בנושים המובטחים הן בשעבודים צפים והן בשעבודים ספציפיים כאחד. מבלי לגרוע מקביעתו הפרשנית העקרונית האמורה, שלפיה הוראות החקיקה בעניין מאגר מועמדים חלות גם על מינוי כונס נכסים זמני, קבע בית המשפט כי נושה מובטח בשעבוד ספציפי הוא "אדון לנשייתו" וזכאי לאכוף את השעבוד (קרי: למנות כונס נכסים) לפי בחירתו. בהתאם, ובאין הוראה אחרת, נושה כאמור רשאי למנות כונס נכסים מטעמו אף אם בקשתו טומנת בחובה גם אכיפה של שעבודים צפים.^[5] יוער, כי עמדת הממונה היתה כי אף בנסיבות עניין זה יש למנות כונס מתוך רשימת המועמדים שיציג הממונה לבית המשפט. בית המשפט לא קיבל עמדה זו. בית המשפט נסמך על הרציונל כי אם דעתו של הממונה תתקבל אזי נושים המובטחים הן בשעבוד ספציפי והן בשעבוד צף יעדיפו לממש את השעבוד הספציפי שלהם דרך מערכת ההוצאה לפועל, אשר לה סט חוקים נפרד המאפשר מינוי כונס נכסים מטעמו של הנושה.^[6] דבר זה היה מוביל לתוצאה בלתי רצויה: מינוי של שני כונסי נכסים במקביל, האחד מכוח השעבוד הספציפי (במינוי מטעם הנושה המובטח, דרך מערכת ההוצאה לפועל), והאחר מכוח השעבוד הצף (במינוי דרך בית המשפט של חדלות פירעון).

זאת ועוד, בית המשפט נכון היה ללכת כברת דרך נוספת ולמנות כונס נכסים מטעם הנושה הן לשעבוד ספציפי והן לשעבוד צף ללא צורך בהמתנה לרשימה המומלצת של הממונה בדבר זהות הכונס. בית המשפט נימק זאת בכך שבמקרים של דחיפות, אין מענה מספיק מצד הממונה לקבלת בקשות דחופות לאחר שעות העבודה. בשל כך הוסיף וקבע בית המשפט, כי בבקשות דחופות למינוי כונס נכסים זמני שבהם קיים חשש שההמתנה לעמדתו של הממונה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לנושה ניתן יהיה למנות כונס נכסים מטעם הנושה המובטח אף ללא המתנה לרשימה המומלצת של הממונה כאמור.

אכיפת שעבוד על ידי כונס נכסים כאשר ערך הבטוחה גבוה משיעור החוב לנושה

גם לאחר שמונה כונס נכסים לאכיפת שעבוד, ספציפי או צף, יש לתת את הדעת להוראות חוק חדלות פירעון בעניין היקף סמכותו של הכונס לממש בכוחות עצמו את הבטוחה. סע׳ 248 לחוק מבחין בין נסיבות שבהן שווי הבטוחה המוערך גבוה באופן מובהק משיעור החוב לנושה המובטח (oversecured creditor), לבין נסיבות שבהן שווי הבטוחה אינו גבוה באופן מובהק משיעור החוב (undersecured creditor).^[7]

כאשר שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מסכום החוב (oversecured) קובע החוק כי הבטוחה תמומש בידי הנאמן ולא בידי הכונס (זאת לשם השאת ערך הבטוחה במימוש גם עבור הנושים האחרים). עם זה, ככלל הנאמן יפעל בהתאם להנחיות הנושה המובטח. ברם, אם הנאמן סבור שפעולה לפי הנחיות הנושה המובטח תפגע בשאר הנושים הוא רשאי לבקש מבית המשפט הנחיות כיצד לפעול.

מנגד, כאשר שווי הנכס המשועבד אינו גבוה באופן מובהק מסכום החוב (undersecured) תמומש הבטוחה בידי כונס הנכסים שהתמנה לבקשת הנושה המובטח. אף בנסיבות כאמור, בית המשפט מוסמך להפעיל שיקול דעת ולקבוע כי המימוש ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט, כפי שנקבע אף קודם לחוק בפסיקת בתי המשפט.^[8]

לסיכום:

• סעיף 33 לחוק חדלות פירעון, בדבר רשימה מומלצת מטעם הממונה למינוי בעל תפקיד, חל הן על מינוי כונס נכסים קבוע והן על מינוי כונס נכסים זמני לאכיפת שעבוד צף.
• נושה בעל שעבוד ספציפי אשר יבקש למנות כונס נכסים מטעמו – דומה, כי בית המשפט ייטה לאשר מינוי כונס נכסים לפי בחירת הנושה, בין כונס נכסים זמני ובין כונס נכסים קבוע.
• נושה בעל שעבוד צף (ללא שעבוד ספציפי לצידו) אשר יבקש למנות כונס נכסים מטעמו – דומה כי בית המשפט ימנה כונס מרשימתו המומלצת של הממונה, אלא אם כן ינמק בית המשפט אחרת במסגרת שיקול דעתו המוקנה לו לפי החוק.
• נושה בעל שעבוד צף ושעבוד ספציפי כאחד אשר מעוניין למנות כונס נכסים מטעמו – טוב יעשה אם יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי כונס נכסים זמני. לפי הפסיקה שנסקרה לעיל, בית המשפט ייטה למנות כונס מטעמו של הנושה המובטח למימוש הבטוחה. משמונה כונס נכסים זמני מטעמו של הנושה המובטח, דומה כי סלולה בפני כונס הנכסים הזמני הדרך להתמנות גם ככונס נכסים קבוע.
• במקרים שבהם השווי המוערך של הבטוחה "גבוה באופן מובהק" משיעור החוב לנושה המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן ולא בידי כונס הנכסים מטעמו של הנושה המובטח.

[1] סע׳ 1, 17 לחוק המשכון, תשכ״ז-1967.

[2] סעיף 194(ב)(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות").

[3] חדל"ת 17320-11-19 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים (1992) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 18.11.2019) (להלן: עניין מעדני מיקי).

[4] חדל"ת 43652-09-20 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אי די בי חברה לפיתוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 25.9.2020).

[5] תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

[6] סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

[7] סעיף 248 לחוק חדלות פירעון אינו חל על מימוש משכון עצמי בידי הנושה על ניירות ערך המשועבדים לגוף מוסדי  (בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וכיו״ב) לפי סעיף 17(3) לחוק המשכון.

[8]  ע״א 8044/13 ששון לוי נ׳ שיכון ובינוי נדל״ן השקעות בע״מ ואח׳ (מיום 13.2.2014).

אנו נשמח לעמוד לשירותכם ולייעץ לכם על האפשרויות השונות הקיימות עבור הנושה, לפי הנסיבות הספציפיות ומאפייניו באופן שיאפשר השאת ומקסום ערך הנשייה. לפרטים נוספים, ניתן ליצור קשר עם פרופ׳ דוד האן, טל. 03-6074463, davidh@gkh-law.com.

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה למעלה מ-170 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, נדל"ן, ליטיגציה, הגבלים עסקיים, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

מידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.