רפורמה בארה"ב בחקיקת איסור הלבנת הון
במהלך חודש דצמבר 2020, אישר הסנאט האמריקאי רפורמה רחבה בחוקי הסודיות הבנקאית ואיסור הלבנת הון, הרפורמה אושרה קודם לכן גם על ידי בית הנבחרים בארה"ב ("הרפורמה")
הרפורמה היא חלק ממהלכי חקיקה נרחבים בנושאי בטחון לאומי, והיא מתבססת על ניסיונות חקיקה שנעשו בעבר במטרה לייעל את ההתמודדות עם אירועי הלבנת הון, שהיקפם הוא משמעותי בארה"ב. הרפורמה, בין היתר, תיצור חובות גילוי נאות משמעותיות לסוגים נוספים שלעסקים ומשקיעים בארה"ב, ואף תרחיב את היקף העסקים הכפופים לחובות הרישום כעסקים הנותנים שירותים כספיים (money services businesses), ובכך תרחיב למעשה את תחולת הרגולציה בתחום.
חובות גילוי:
אחת המטרות המרכזיות של הרפורמה היא לעשות קודיפיקציה לתחום איסור הלבנת הון, כך שבין היתר, החקיקה בתחום איסור הלבנת הון תהיה מבוססת יותר על מודל של הערכת סיכונים. הרפורמה צפויה להשיג זאת דרך הרחבת חובות הדיווח וחובות הגילוי אשר להן יש תרומה משמעותית בנושא, בין היתר באמצעות הקדשת משאבים נוספים ביחס ללקוחות ופעילויות בסיכון גבוה יותר. הרפורמה מטילה דרישה על משרד האוצר האמריקאי להכין רשימה של סדר עדיפויות לאומי מבוסס על הערכת סיכונים למניעת הלבנת הון ולחייב מוסדות פיננסיים לאמץ, לשלב ולהטמיע סדר עדיפויות זה בתוכניותיהם למניעת הלבנת הון.
באופן ספציפי, לפי הרפורמה, תאגידים וחברות מסוג LLC (corporations and limited liability companies) ידרשו לגלות ליחידה למודיעין פיננסי בארה"ב ("FinCEN") פרטים מזהים אודות הנהנים (beneficial owners) באותם תאגידים, כלומר אותם יחידים השולטים באופן מהותי בתאגיד או אלה שבבעלותם יותר מ- 25% מהתאגיד, לרבות שמותיהם, תאריך לידתם, כתובתם ומספרי הזיהוי שלהם. חברות חדשות ידווחו מידע זה בעת התאגדותן. חברות מדווחות אשר עוברות שינוי בעלות או שליטה, יודיעו ל-FinCEN תוך שנה מאז שהשינוי נכנס לתוקף. עם זאת, הרפורמה פוטרת ככלל מחובות גילוי אלו, בין היתר, בנקים, חברות ציבוריות, וכן גופים אשר מקיימים את שלושת התנאים המצטברים הבאים: (1) מעסיקים מעל 20 עובדים במשרה מלאה; (2) מדווחים על הכנסות שנתיות בסכומים של מעל 5 מיליון דולר ארה"ב; ו- (3) יש להם משרדים פיזיים בארה"ב. הרפורמה מחריפה את הסנקציות המוטלות בגין הפרה של הוראות חוקי איסור הלבנת הון, ומגדילה משמעותית את העונשים, הן ביחס ליחידים והן ביחס לתאגידים, בגין הפרות חוקים אלו.
מידע אודות הנהנים כאמור לעיל לא יהיה זמין לציבור, אך FinCEN תוכל לשתף מידע זה עם רשויות פדרליות שונות בארה"ב, ובמקרים מסוימים לקבל את אישור בית המשפט לשתף מידע זה עם רשויות ממשלתיות אחרות. ככל שתתקבל הסכמת התאגיד, FinCEN תוכל גם לשתף את המידע עם מוסדות פיננסיים שונים לצרכי בדיקת נאותות.
הרחבת הרגולציה בהיבטי איסור הלבנת הון:
מטרה נוספת של הרפורמה הינה ליצור תיאום ושיתוף פעולה/שיתוף מידע בין גופים פיננסים שונים, ביניהם, רגולטורים פיננסיים מקומיים וזרים, לרבות באמצעות מינוי אנשי קשר של ה- FinCEN בשגרירויות השונות בארה"ב, על מנת להקל על ההתקשרות עם עמיתים זרים.
הרפורמה צפויה להרחיב את סמכויות האכיפה והחקירה של שר האוצר בארה"ב והתובע הכללי של ארה"ב, לרבות באמצעות האפשרות לדרוש מסמכים, גם כאלו המאוחסנים מחוץ לארה"ב, מבנקים זרים אשר מחזיקים בחשבונות קורספונדנט בארה"ב, או ביחס לכל חשבון בבנק זר אשר, בין היתר, נמצא תחת חקירה פלילית בארה"ב או תחת חקירה כלשהי בגין הפרת חוקי איסור הלבנת הון או כפוף לפעולות חילוט אזרחיות; וכן באמצעות הקמת פלטפורמה אשר תאפשר שיתוף וולונטרי של מידע ציבורי-פרטי בין גורמי האכיפה, מוסדות בטחון לאומי ומוסדות פיננסים.
הרפורמה יוצרת תוכנית "מודיעים" (whistleblower) חדשה על מנת להקל ולסייע באיתור עבירות הלבנת הון, לפיה ה"מודיעים" יהיו זכאים לקבל עד 30% מגובה הסנקציות המוטלות על אותן החברות המואשמות בעבירה. כמו כן, התוכנית מכילה הוראות שונות שמטרתן להגן על אותם "מודיעים".
מטרה נוספת של הרפורמה היא לעשות מודרניזציה למשטר של איסור הלבנת הון, מבחינה רגולטורית ומנהלית. כלומר, לעבור להליכים שמבוססים על שימוש בטכנולוגיה וחדשנות ולייעל תהליכים קיימים. לצורך כך, בין היתר, משרד האוצר ומשרד המשפטים בארה"ב יידרשו לבחון דיווחים אודות עסקאות במטבעות (currency transaction) ואודות פעילות חשודה (suspicious activity), זאת במטרה לייעל את שיטת הדיווחים.
שינוי נוסף נוגע להגדרת המונח Money Transmitter, כך שהגדרה זו תורחב ותכלול באופן מפורש גם כל דבר בעל ערך שהינו תחליף מטבע/כסף, כלומר היא תכלול גם העברת מטבעות דיגיטליים או וירטואליים, ובכך הרגולציה בהיבטי איסור הלבנת הון תחול גם על העברות מסוג זה, לרבות חובת רישום.
לסיום, נציין כי בהיבט הבינלאומי, הרפורמה מחזקת את חשיבות האכיפה המנהלית בהיבטי איסור הלבנת הון בינלאומיים ואת חשיבות שיתופי הפעולה עם גורמים זרים, כמו ה- OECD, על מנת לאכוף את הרגולציה.
למען הסר ספק, האמור לעיל אינו סוקר את הרפורמה במלואה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או בדוא"ל לעו"ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים Ofer@gkh-law.com או לעו"ד עמית גרינברגר, עורכת דין במחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים Amitgr@gkh-law.com.
מקורות:
