הרינו לעדכנכם כי ביום 4 בינואר 2023, פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") הצעה לתיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים ("הצעת התיקון"), שמטרתה העיקרית היא בתיקון מספר הגדרות בדברי חקיקה בדיני ניירות ערך, בתחומי הפיקוח השונים, באופן זה שיכללו ויחולו באופן מפורש גם על נכסים דיגיטליים (Digital Assets), ובכללם נכסים קריפטוגרפיים, מטבעות דיגיטליים, טוקנים ("Tokens") וכיוצא בזה.
בנוסף, מוצע להעניק לרשות לניירות ערך סמכות לקבוע הוראות נוספות, או לפטור מהוראות לפי החוקים המנוים בהצעת התיקון, לגבי ניירות ערך שהם נכסים דיגיטליים, אם הרשות מצאה כי הדבר נדרש, בין היתר, בשל אופי ניירות הערך.
החידוש שבהצעת התיקון הוא למעשה בהחלה של דיני ניירות ערך על נכסים דיגיטליים, ומתן סמכות רחבה לרשות לקבוע הוראות נוספות, או לפטור מהוראות לפי חוק ניירות ערך.
בכך מבקשת הצעת התיקון להשיג ערך כפול – ליתן מתן מענה לסיכונים הנלווים להשקעה בנכסים הדיגיטליים, לצד שימור יתרונותיו הפוטנציאליים, באמצעות מתן סמכות לרשות לניירות ערך להתאים את האסדרה בצורה גמישה למאפייני השוק והנכסים הדיגיטליים (ולקבוע הוראות נוספות או לפטור מהוראות לפי החוק לגבי נכסים כאמור).
ההצעה לתיקון להערות הציבור עד ליום 12 בפברואר 2023.
1. הרקע להצעה לתיקון
1.1. בשנים האחרונות התפתח בעולם ובישראל מעין שוק הון אלטרנטיבי של מוצרי השקעה ומתווכים בהשקעות המציעים לציבור מוצרים פיננסיים חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, ובכללם נכסים דיגיטליים [1].
1.2. נכסים דיגיטליים אלה משמשים בפועל בעיקר לצרכי השקעה פיננסית. יחד עם זאת, בניגוד לעולם ההשקעות המסורתי, רוב השוק האלטרנטיבי של נכסים דיגיטליים פועל ללא פיקוח. שוק זה אמנם חווה גלי צמיחה ודעיכה מאז שהחל להתפתח עם השקתו של ה-Bitcoin (הנכס הדיגיטלי הראשון), אולם יחד עם זאת ניכר כי המגמה הכללית לאורך השנים (משנת 2017 ועד סוף שנת 2021) היא מגמה של צמיחה והתרחבות.
1.3. בתקופה האחרונה, ובעיקר נוכח התרחשותם של מספר כשלים משמעותיים בתחום זה בזירה הבינלאומית שהובילו לאובדן של מיליארדי דולרים בכספי משקיעים,[2] נשמעת בעולם ביקורת חריפה (יותר מזו שהיתה קודם) על הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים, ועל הנזקים הנגרמים למשקיעים בהיעדר רגולציה על נכסים אלה.
1.4. האסדרה הקיימת בישראל החלה על השקעה פיננסית של הציבור חלה במקרים רבים גם על פעילות השקעה בנכסים דיגיטליים.[3] פעילות בנכסים אלה כפופה למסלולים מפוקחים כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בדיני ניירות ערך. בין היתר, ככל שמסווגים את אותם נכסים הדיגיטליים כמוצרים מפוקחים כגון "נייר ערך"; "מכשיר פיננסי" או "נכס פיננסי" (לפי העניין).
1.5. יחד עם זאת, במקרים שלא ניתן לסווג את הנכסים הדיגיטליים כמוצרים מפוקחים כאמור, עשויה להתבצע השקעה בנכסים אלה על-ידי הציבור, באופן שאינו מפוקח. על רקע מצב אפשרי זה, נולדה הצעת התיקון. להלן עיקרי החידושים המובאים במסגרתה.
2. החידושים העיקריים
2.1. תיקון חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך")
2.1.1. כאמור לעיל, במצב השורר היום נכסים דיגיטליים עשויים לחוס תחת ההגדרה של "נייר ערך" או "מכשיר פיננסי" או "נכס פיננסי", לפי העניין. אולם הדבר אינו מתחייב. על כן, הצעת התיקון מבקשת ליצור וודאות מסוימת באשר לתחולת חוק ניירות ערך על נכסים דיגיטליים, באופן זה שבמסגרת ההגדרות הנכללות בחוק זה תהיה התייחסות מפורשות לנכסים דיגיטליים.
2.1.2. מוצע לתקן בחוק זה:
2.1.2.1. סעיף ההגדרות –
2.1.2.1.1. מוצע להרחיב את ההגדרה של "מכשיר פיננסי" כך שתכלול, בין היתר, גם "נכסים דיגיטליים".[4]
2.1.2.1.2. מוצע לתקן את ההגדרה של "ניירות ערך" כך שתכלול גם תעודות המונפקות על-ידי אדם (לצד תעודות המונפקות על-ידי "חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר"), ותבהיר כי מדובר בתעודות המונפקות למטרה של השקעה פיננסית;[5]
2.1.2.1.3. ההגדרה תבהיר כי הנפקת התעודות אינה חייבת להיות בסדרה,[6] ולא נדרשת צורה אחידה או מסוימת, כגון מסמך בכתב, לתעודות המונפקות;[7]
2.1.2.1.4. מוצע להוסיף את ההגדרה של "נכסים דיגיטליים" (Digital Assets") כדלקמן: "ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, המשמשים למטרת השקעה פיננסית, וניתנים להעברה ולאחסון באופן אלקטרוני על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) או טכנולוגיה אחרת" ("הגדרת נכסים דיגיטליים").
2.1.2.2. מוצע להעניק לרשות סמכות לקבוע הוראות נוספות, או לפטור מהוראות החוק לגבי ניירות ערך שהם נכסים דיגיטליים, אם הרשות מצאה כי הדבר נדרש כפועל יוצא ממאפייניהם (אופי ההשקעה) ולשם הבטחת עניינו של ציבור המשקיעים.
2.2. תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
2.2.1. מוצע לתקן בחוק זה:
2.2.1.1. סעיף ההגדרות – מוצע להוסיף את הגדרת "נכסים דיגיטליים", ובכך להבהיר כי השקעה משותפת בנכסים דיגיטליים היא השקעה שחוסה תחת חוק זה. המשמעות והחידוש בכך, הם שכעת השקעות משותפות בנכסים דיגיטליים יפוקחו באופן בו מפוקחות השקעות משותפות בנאמנות, כלומר כקרנות נאמנות.
2.2.1.2. סעיף תחולת החוק – מוצע להבהיר ולהוסיף כי החוק יחול, בין היתר, גם על "הסדר שמטרתו השקעה משותפת בנכסים דיגיטליים".
2.2.1.3. סעיף החלת סמכויות הרשות – מוצע להעניק במסגרת חוק זה סמכות לרשות ניירות ערך לקבוע התאמות לגבי הסדרים להשקעה משותפת בנכסים דיגיטליים אם הדבר נדרש כפועל יוצא ממאפייניהם (אופי ההשקעה) ולשם הבטחת עניינו של ציבור המשקיעים. מדובר בסמכות רחבה ביותר שמוצע לתת לרשות.
2.3. תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995
2.3.1. המשמעות העיקרית לתיקון היא שאדם המעוניין לתת ייעוץ בנוגע לנכסים דיגיטליים, יידרש ברישיון מהרשות, בכפוף לחריגי החוק. לתשומת ליבכם, חוק זה מסדיר את המונח "ייעוץ השקעות" בצורה רחבה מאוד, כך שייעוץ יכול להתבצע בנוגע לכדאיות ההשקעה, החזקה, קניה או מכירה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר. בהתאם לפרסומים פומביים מהשבועות האחרונים, עמדת הרשות היא שייתכן שאפילו פוסט ברשתות החברתיות אודות כדאיות מסחר במטבעות דיגיטליים, עלול לעלות לכדי ייעוץ השקעות.
2.3.2. מוצע לתקן בחוק זה:
2.3.2.1. סעיף ההגדרות –
2.3.2.1.1. מוצע לתקן את הגדרת "ניירות ערך" בחוק זה כך שתכלול נייר ערך שהוצע לציבור לפי תשקיף, גם אם אינו רשום למסחר בבורסה ואת הגדרת "ניירות ערך חוץ" כך שתכלול ניירות ערך שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על-פי מסמך הצעה לציבור.[8]
2.3.2.1.2. מוצע להוסיף את הגדרת "נכסים דיגיטליים" לסעיף ההגדרות בחוק זה, כך שיהיה ברור שנכסים אלה כפופים לחוק.
2.3.2.1.3. מוצע לתקן את ההגדרה של "נכסים פיננסיים" גם שיכללו, בין היתר, גם "נכסים דיגיטליים".
2.3.2.2. סעיף החלת סמכויות הרשות – בדומה לתיקון המוצע בהקשר זה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, מוצע להעניק לרשות לניירות ערך סמכות לקבוע התאמות לעניין הסדרים החלים על נכסים דיגיטליים, במידה והדבר נדרש כפועל יוצא ממאפייניהם (אופי ההשקעה) ולשם הבטחת עניינו של ציבור המשקיעים. לכן מדובר בסמכות רחבה ביותר שמוצע לתת לרשות.
2.3.2.3. הוראת תחילה – מוצע כי מועד התחילה של חוק זה יהיה חצי שנה מיום פרסומו.
[1] בהתאם לאמור בדברי ההסבר של הצעת התיקון, נכסים דיגיטליים הינם נכסים העושים שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) כדוגמת בלוקצ'יין, או בטכנולוגיות אחרות, על-מנת לייצג העברה ואחסון של זכויות באופן דיגיטלי. נכסים אלה מכונים לעיתים "נכסים קריפטוגרפיים", "מטבעות דיגיטליים" או "טוקנים" או כינויים אחרים. ההתייחסות לנכסים דיגיטליים בהצעה לתיקון הנה לקבוצה הרחבה ביותר הכוללת את כל סוגי הנכסים (המדובר בהגדרה רחבה ביותר).
[2] לדוגמה מחיקתו של המטבע היציב האלגוריתמי Luna, קריסתה של חברת ההלוואות Clesius וקריסתה של בורסת FTX, בורסת הקריפטו מהגדולות בעולם.
[3] למשל, הצעה של ניירות ערך לציבור בישראל (דוגמת הנפקות ICOs); השקעה באמצעות מתווכחים דוגמת מנהלי תיקים ויועצי השקעות.
[4] כמו כן, מוצע להעביר הגדרה זו מסעיף 44יב לחוק לני"ע, לסעיף ההגדרות שבחוק זה.
[5] מוצע להוסיף את המילים "למטרה פיננסית", כך שיהיה ברור שניירות ערך הם כי "תעודות המונפקות על-ידי אדם, חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר למטרה פיננסית…"
[6] מוצע למחוק את המילה "בסדרות" מן ההגדרה.
[7] מוצע להוסיף להגדרת "ניירות ערך" את תת ההגדרה הבאה: "תעודות – מבלי שתידרש צורה אחידה או מסוימת, כגון מסמך בכתב".
[8] הצעה זאת באה על רקע העובדה כי ניירות ערך בכלל, וניירות ערך שהם נכסים דיגיטליים בפרט, אינם חייבים בהכרח להיות רשומים למסחר בבורסה.
לפרטים נוספים בעניין מזכר זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510, או בדוא"ל לעו"ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות ופיננסים ofer@gkh-law.com או לעו"ד שני גלנט-פרנקפורט, עו"ד במחלקת בנקאות ופיננסים shaniga@gkh-law.com.
