עסק שיצליח להוכיח את היותו בר קיימא יזכה ביתרון תחרותי בגיוס השקעות, מימון, שיווק הטכנולוגיה והמוצרים שלו, בגיוס עובדים ועוד. ההוכחה שעסק בר קיימא בצורת עמידה בכללי אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית (Environmental Social Governance – ESG), נשמעת כעניין יקר לגופים גדולים שיש להם השפעה חברתית וסביבתית משמעותית. אולם, כפי שנפרט להלן, קיום עקרונות ESG, איסוף מידע לגביו וגילוי נאות, מעניקים יתרון תחרותי כבר בשלב היזמות, שכן אלו נושאים שיותר ויותר משקיעים, עובדים, גורמי מימון ולקוחות שוקלים בבחינת השקעה, עבודה, מימון ורכישת מוצרים. לא זו בלבד, אלא שחובות הגילוי שהרגולטורים באיחוד האירופי ובארה"ב מבקשים לאמץ, ישפיעו גם על סטרטאפים וחברות ישראליות.
אולם, איסוף מידע על מידת פליטות פחמן בתהליכי ייצור ושימוש במוצרים, מידת השימוש באנרגיה, תנאי עבודה ותרומה לחברה, קשה בהעדר מידע זמין, הנובע מהיעדר היערכות מתאימה בבסיס הפעילות העסקית. ארגונים יודעים למדוד נתונים פיננסיים: היקף מכירות, עלויות ייצור, רווח וכדומה, אך איסוף מידע על גיוון תעסוקתי, תנאי המחייה של עובדים, פליטות פחמן במפעל, ההשפעה הפחממנית ברכש מספקים ובשימוש במוצרים על ידי לקוחות או השפעות של תנאי אקלים קיצוניים, כל אלו אינם, בהכרח, חלק אינהרנטי מאיסוף הנתונים בארגונים עסקיים ולפיכך, מחייבים פיתוח כלים לאיסוף וניתוח המידע, מכל שכן, לצורך גילויים לציבור באופן נכון.
לכן, היערכות לאיסוף מידע ושקילת התרומה הסביבתית והחברתית חייבים להתחיל כבר בשלב היזמות. כפי שיזמים יודעים לקבוע את ההסדרים העסקיים ביניהם באופן שיעודד משקיעים להשקיע ויאפשר השלמה מהירה של תהליך הגיוס, כך יש לקחת בחשבון כבר בשלב הכנת התכנית העסקית את פעילות החברה והתרומה של המוצרים שיפותחו בהיבטים סביבתיים וחברתיים; את היכולת להעסיק מגוון עובדים; התרומה או מידת הפגיעה בסביבה על ידי הפעילות או המוצרים שיפותחו ועוד שיקולים ועובדות שישכנעו את מחזיקי העניין בסיכויי העסק לא רק לגדול אלא להתקיים לאורך זמן בעולם משתנה.
בימים אלו נעשים בישראל צעדים ראשונים להטמעת האחריות התאגידית בתחומי הסביבה והחברה, החל באיסוף מידע, לדוגמה, רשות החדשנות שכבר שואלת שאלות בתחום ואוספת מידע שיסייע לה בעתיד להפעיל את שיקול דעתה באישור תוכניות. המשך ברגולציה סביבתית, ובכלל זה, הצעת חוק האקלים שאושרה השבוע בוועדת השרים ומטרתו למנוע ולצמצם פליטת גזי חממה ע"י קביעת יעדים לאומיים ויצירת תוכניות להיערכות להשפעות שינויי האקלים בישראל אשר, יחד עם הרגולציה הסביבתית הקיימת, יסייע אם יתקבל, לבחינת הסיכונים האקלימיים ומדידתם. בנוסף, המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך והבורסה פועלים אף הם להטמיע רגולציה וקריטריונים לגילוי נאות בתחום ה-ESG. אולם, אלו בינתיים מצומצמים מהכללים שהאיחוד האירופי אימץ ומבקש להרחיב ואלו שרשות ניירות ערך האמריקאית מבקשת לאמץ.
האיחוד האירופי כבר בשנת 2013 חייב בדירקטיבה (Non-Financial Reporting Directive) גילוי בדבר השפעות ESG על פעילות חברות ציבוריות גדולות וגופים מיוחדים בלבד. באפריל 2021 פרסם האיחוד האירופי הצעה לדירקטיבה (Corporate Sustainability Reporting Directive) שתחייב את כלל החברות הרשומות למסחר באירופה, חברות פרטיות גדולות וגופים נוספים לגלות מידע בנושאי ESG. האיחוד האירופי פרסם כי עד אוקטובר 2022 ה-European Financial Reporting Advisory Group אמור לפרסם סט ראשון של סטנדרטים לגילוי בתחום הקיימות שיחולו על חברות, כאמור.
במרץ 2022, פרסמה רשות ניירות ערך האמריקאית ,(SEC) להערות הציבור, הצעה לחייב חברות הרשומות למסחר בארצות הברית, לגלות מידע לגבי חשיפות אקלימיות מפליטת גזי חממה, חשיפה לסכנות אקלים ותכניות לצמצום החשיפות הללו. הכללים יחייבו חברות לפרסם את המדיניות שלהן בנושאי אקלים practices) governance related ,(Climate סיכונים צפויים ואסטרטגיה להקטנתם.
אחד הנושאים המורכבים בכללים המוצעים בארה"ב הוא גילוי לגבי Scope 3 emissions: בעוד שכלל החברות יהיו חייבות לגלות מידע בדבר פליטות ברמת הפעילות שלהן ושל מוצריהן (Scopes 1 ו-2) הרי שרק חברות מעל גודל מסוים יחויבו בגילוי ברמת Scope 3, היינו, מידע בקשר לפליטות במעלה ובמורד שרשרת האספקה שלהן, בכלל זה בשימוש במוצריהן על ידי לקוחותיהן. אמנם חובת הגילוי תחול רק על חברות גדולות, כאמור, אך כדי לעמוד בה יהיה עליהן לדרוש מידע כמותי מספקים ולקוחות. בדרך זו, השפעת הכללים תתרחב עם הזמן, ככל הנראה, גם לחברות פרטיות שיידרשו על ידי לקוחות שהן חברות ציבוריות, לדוגמא, לאסוף ולגלות מידע כמותי בקשר לפליטות הפחמן שלהן, כך שבאמצעות חוזי אספקה ותנאים כלליים לרכש, עשויות חברות החייבות בחובת גילוי לייצר חובת גילוי בשרשור, לאורך כלל שרשרת האספקה.
יש לשים לב כי אין זהות בין הכללים המוצעים על ידי האיחוד האירופי לאלו המוצעים בארה"ב. אולם, ככל שגילוי של חברה שחלה עליה חובת גילוי על פי כללי האיחוד האירופי, יעשה על פי הכללים האירופיים, הרי שגילוי כזה יספק. אולם הדבר לא יהיה פשוט או נקי מספקות. לדוגמא, לא ברור כיצד בתי המשפט בארצות הברית יחילו את הגנת "חוף המבטחים" (Safe Harbor), המוצעת בכללים בארה"ב, לגבי גילוי שנעשה לפי סטנדרט אירופי.
על פי הצעת הכללים שפירסמה רשות ניירות ערך האמריקאית, חובת הגילוי בארצות הברית, תחול לגבי מידע מהותי. השאלה המתבקשת היא מהו מידע מהותי, ונראה שיחול המבחן המקובל של "המשקיע הסביר". היינו, האם מידע מסוים ישפיע על החלטתו של משקיע סביר האם להשקיע או כיצד להצביע. בעניין זה, העדר מידע סטטיסטי אמין בדבר הסיכונים להתרחשות אירועים אקלימיים שיגרמו נזקים משמעותיים לחברה מקשה על בחינת מהותיות הסיכון והשפעותיו על "השורה התחתונה" של תוצאות החברה, ולפיכך, משפיעה על התשובה לשאלה האם קמה חובת גילוי.
מכל מקום, עיננו הרואות כי החברות האירופאיות והאמריקאיות החייבות בגילוי היום או שיהיו חייבות בגילוי בעתיד הקרוב, יחייבו בשלב כלשהו את ספקיהן לספק להן מידע ולעמוד בקריטריונים של ESG. לפיכך, נראה שהחובות הללו יתרחבו ויהפכו עם הזמן לחלק בלתי נפרד מהמטרות שעסקים יידרשו להציב לעצמם, לאסוף נתונים לאישושם ולגלות למחזיקי העניין בסדרי גודל שונים. היערכות מוקדמת כבר בשלב היזמות תספק יתרון תחרותי כבר בשלבי הגיוס הראשונים ומכל שכן, לקיימות של העסק לאורך זמן.
לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת איכות הסביבה, קיימות וקלינטק במשרדנו,
עו"ד מירב טביב בטלפון: 03-6074821 ובדוא"ל: meravt@gkh-law.com
ועו"ד מרב ניב גבע בטלפון: 03-6074434 ובדוא"ל: meravn@gkh-law.com
