חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים – מועדי אישורים וכהונות בתאגידים

נבקש לעדכנכם כי היום, 22 בנובמבר 2023, אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023 ("החוק"), המאפשר דחיית מועדים בתחומי משפט שונים ובכלל זה, דחיית מועדים בקשר להוראות החלות על תאגידים מכוח חוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות")¹.

החוק כולל הוראות לעניין מועדים ואישורים שונים שמועד סיומם חל בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד יום 7 בינואר 2024 ("התקופה הקובעת")², שעיקריהן בכל הנוגע לתאגידים הינם כדלקמן:

1. דחיית המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית ולמשלוח דוחות כספיים – ביחס לחברה שהמועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית שלה חל בתקופה הקובעת, ניתן יהיה לכנס את האסיפה השנתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד האחרון לכינוסה לפי סעיף 60 לחוק החברות³.
2. הארכת תקופת כהונה של דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי – במקרה בו היום האחרון של תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי אחר חל בתקופה הקובעת, דירקטוריון החברה רשאי להחליט להאריך את תקופת כהונתו החל ביום קבלת ההחלטה, בתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה חודשים ממועד סיום כהונתו4. הארכה זו לא תיחשב לעניין מגבלת תקופת הכהונה הקבועה בסעיף 245 לחוק החברות ובהגדרה "דירקטור בלתי תלוי" שבסעיף 1 לחוק החברות (קרי מגבלת הכהונה של שלוש שנים לכל תקופת כהונה של דירקטור חיצוני ומגבלת הכהונה המצטברת של דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי שעומדת על תשע שנים). במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק שקדמה לפרסום החוק, הובהר כי נוכח ההסדר המאפשר הארכת כהונה כאמור, לא יהיה בתקופת הכהונה הנוספת משום זיקה לחברה.
3.הארכת תוקפן של החלטות, עסקאות ואישורים מסוימים לפי חוק החברות – בהתאם לחוק, הדירקטוריון רשאי להאריך בתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה חודשים גם תקופה שנקבעה בהחלטה או תוקפו של אישור שניתנו לפי הסעיפים הבאים בחוק החברות, ואשר מסתיימים במהלך התקופה הקובעת:
3.1 תוקף הסמכת יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית למלא את תפקיד המנכ"ל או הסמכת המנכ"ל או קרובו למלא את תפקידי יו"ר הדירקטוריון (סעיף 121(ג) לחוק החברות).
3.2 תוקף אישור מדיניות תגמול לנושאי המשרה בחברה (סעיף 267א(ד) לחוק החברות) וכן תוקף אישור מדיניות תגמול שתוקפה חמש שנים מכוח תקנה 1(ג) לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג-2013.
3.3 תוקף אישור עסקאות של חברה ציבורית עם בעל שליטה בה או שלבעל שליטה יש בהן עניין אישי (או עסקה שאושרה לתקופה ארוכה יותר משלוש שנים בהתאם לקביעת ועדת הביקורת כי התקופה סבירה בנסיבות העניין) (סעיפים 275(א1)(1) או (2) לחוק החברות).
3.4 תוקף עסקאות בעלי שליטה שאושרו בהתאם לתקנות 1(1) ו-1ב(ב) לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000 – קרי, הארכת עסקת בעלי שליטה קיימת שאושרה לפי סעיף 275 לחוק החברות, וכן התקשרות לעניין תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה או קרובו בחברה ציבורית שהחלה לפני שהחברה הציעה לראשונה מניות לציבור ותוארה בתשקיף או שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לציבורית, ואשר טעונה אישור רק בתום חמש שנים ממועד שהחברה הפכה לציבורית (ובמקרה שהעסקה אושרה לאחר שהחברה הפכה לציבורית – או בתום שלוש שנים ממועד אישורה, לפי המאוחר).

ההחלטה על איזו מההארכות כאמור לעיל תתקבל בידי חברי הדירקטוריון שאין להם עניין אישי בהחלטה (יהא מספרם אשר יהא) וזאת על אף הוראות סעיפים 278(ב) ו-(ג) לחוק החברות5.
בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, הארכת מועדים כאמור לעיל בתאגיד מדווח תהא טעונה פרסום דיווח מיידי לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
עוד קובע החוק כי ההוראות לעניין תאגידים כאמור יגברו על הוראות תקנון החברה (על מנת שהוראות תקנוניות קיימות לא ימנעו את תחולתן על חברות).

יצוין כי הוראות הדחייה האמורות לעיל יחולו בשינויים המחויבים גם על שותפות מוגבלת ציבורית לעניין המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית, תקופת כהונה של דירקטור חיצוני או תקופה שנקבעה בהחלטה או תוקפו של אישור לפי סעיפים מסוימים בפקודת השותפויות. בנוסף, החוק קובע גם הוראות לעניין הארכת תקופות ודחיית מועדים לגבי אגודות שיתופיות.

כמו כן, החוק קובע גם הוראות לעניין הארכת תקופות כהונה בשירות הציבורי ובגופים ציבוריים, ובכלל זה דירקטור או יו"ר דירקטוריון שמונו לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (לרבות דירקטור חיצוני או בלתי תלוי המכהנים בחברה ממשלתית שהיא חברה ציבורית או חברת אגרות חוב).

הוראות מקלות נוספות נקבעו לעניין קבלת החלטות בדירקטוריון חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית או ועדת דירקטוריון בחברה כאמור, בתקופה הקובעת השנייה (מיום 23 בנובמבר 2023 עד יום 7 בינואר 2024), וזאת בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אף אם מספר הדירקטורים המכהנים נמוך ממספר הדירקטורים המזערי הנדרש לפעילותם של הדירקטוריון או של ועדת הדירקטוריון, או מהמניין החוקי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון או ועדת דירקטוריון, ואף באין דירקטורים שמתקיימים בהם תנאים נוספים הנדרשים לפי דין לכינוס הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון או לקבלת החלטה על-ידי מי מהם, ובלבד שבהחלטה נקבע כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי.

בחוק נקבע כי ראש הממשלה באישור הממשלה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת השנייה (שמסתיימת ביום 7 בינואר 2024), בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, וזאת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על תשעה חודשים.

לנוסח הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית לחצ/י כאן.
החוק עתיד להתפרסם ברשומות בימים הקרובים.

[3] לעניין חברה ציבורית וחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב, נדרש כי הדירקטוריון יחליט על דחיית כינוס האסיפה השנתית כאמור. בחברה פרטית (שאינה חברת אגרות חוב) המועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית יידחה בלא צורך בקבלת החלטת דירקטוריון. בהתאם, ביחס לחברה פרטית (שאינה חברת אגרות חוב), אשר לא מקיימת אסיפה שנתית כאמור בסעיף 61 לחוק החברות, דחייה כאמור תחול גם לגבי המועד האחרון למשלוח דוחות כספיים לבעלי מניותיה הרשומים במרשם בעלי המניות.

[4] משמעות הדבר הינה, כי במקרה שבו דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי סיים את כהונתו לפני יום פרסום החוק, הארכת כהונתו תחל דה פקטו מיום קבלת ההחלטה בדירקטוריון, כאשר בתקופה שממועד סיום הכהונה המקורי ועד קבלת ההחלטה בדירקטוריון, הוא לא ייחשב כמי שכיהן כדירקטור בחברה. עם זאת, תקופת הכהונה הנוספת של ארבעה חודשים תחל להיספר ממועד סיום כהונתו המקורי.