Memorandum of Law for increasing competition and reducing centralization and conflicts of interest in the banking market in Israel, Following the conclusions of the Strum Committee (Hebrew):
תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע”ו-2016 בעקבות מסקנות ועדת שטרום
ביום 6 ביולי 2016 פורסמו מסקנות “ועדת שטרום” ומשרד האוצר הפיץ את תזכיר החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע”ו-2016, שנועד ליישם את מסקנות הוועדה. מטרתו העיקרית של התזכיר היא להגביר את התחרות בשוק האשראי, והאשראי הקמעונאי בפרט.
לשם כך, מוצע בתזכיר לנקוט בארבעה מישורי פעולה עיקריים:
• איסור על תאגיד בנקאי גדול לתפעל הנפקת כרטיסי חיוב, לסלוק כרטיסי חיוב ולהחזיק בתאגיד המתפעל הנפקה או סולק כאמור;
• מתן הגנות לשחקנים חדשים בשוק האשראי (הגנות ינוקא);
• שינוי מבנה הבעלות בשב”א, התאגיד המפעיל את הממשק בין מנפיק כרטיסי חיוב לסולק כרטיסי חיוב;
• ונקיטת הוראות נוספות לשם הגברת התחרות.
בהתאם לתזכיר, יידרש תאגיד בנקאי גדול לחדול מלעסוק בתפעול והנפקה של כרטיסי חיוב, סליקה של כרטיסי חיוב ובשליטה והחזקה באמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה או בסליקה כאמור. זאת, החל מ-3 שנים מיום תחילת החוק (או באופן מדורג, החל מ-4 שנים מיום תחילת החוק).
מסקנות “ועדת שטרום” כוללות המלצות נוספות, ובין היתר, הגברת התחרות בתחום הסליקה, הרחבת היצע האשראי המועמד על ידי גופים מוסדיים, העצמת התחרות בין הבנקים הקיימים והנהגת ביטוח פיקדונות. על מנת לאפשר כניסת בנקים חדשים לשוק הקמעונאי, צויין כי בנק ישראל החליט על שורה של הקלות רגולטוריות למתן רישיון, בין היתר, בנוגע לדרישות ההון.
כללי
1. ביום 6 ביולי 2016 הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל, התשע”ו-2016.
2. תזכיר החוק הינו תוצר של דיונים שנערכו בוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (“ועדת שטרום“).
3. על פי המפורט בתזכיר, הוועדה מצאה כי המערכת הבנקאית בישראל מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ-94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ-95% מכלל האשראי הבנקאי במשק. בנוסף, בנק לאומי ובנק הפועלים מחזיקים יחדיו בכ-60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית.
4. הוועדה מצאה כי רפורמות שנערכו בשנים האחרונות הצליחו לתרום להגברת התחרות באספקת שירותים בנקאים ופיננסיים לעסקים גדולים בלבד, אולם לא תרמו להגברת התחרות בשוק האשראי למגזר הקמעונאי. בהתאם לממצאי הוועדה, נכון לסוף שנת 2015, מקורו של כ-94% מהאשראי למגזר הקמעונאי במערכת הבנקאית, ובכלל זה בחברות כרטיסי האשראי, המצויות כולן בבעלות בנקאית ורובן בבעלות בנק לאומי ובנק הפועלים.
5. לאור האמור, החליטה הוועדה לנקוט צעדים מבניים ואחרים, אשר העיקרים שבהם מתוארים להלן.
איסור על תאגיד בנקאי גדול לתפעל הנפקת כרטיסי חיוב, לסלוק כרטיסי חיוב ולהחזיק בתאגיד המתפעל הנפקה או סולק כאמור
6. מוצע לקבוע בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הבנקאות (רישוי)”) איסור על תאגיד בנקאי גדול לעסוק בעיסוקים הבאים: תפעול הנפקה[¹] של כרטיסי חיוב, סליקה, שליטה והחזקה באמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה או בסליקה כאמור. תאגיד בנקאי גדול יהיה רשאי לתפעל הנפקה של כרטיסי חיוב באמצעות תאגיד אחר. בהתאם לתזכיר, תאגיד בנקאי גדול הוא תאגיד בנקאי אשר סך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד עולה על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית בישראל, על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים על התאגיד לפי דין. המגבלה האמורה תיכנס לתוקף שלוש שנים ממועד תחילת החוק, או בתנאים מסוימים – ארבע שנים ממועד תחילת החוק.
7. בנוסף, שר האוצר הוסמך, בהסכמת נגיד בנק ישראל וועדת הכספים, החל מ-4 שנים ממועד תחילת החוק ועד ל-4 שנים מהמועד האמור, להפחית את השיעור לעיל לפיו מוגדר תאגיד בנקאי גדול ל-10%, תוך שהוא מביא בחשבון, בין היתר, את מצב התחרות בשוק הבנקאות.
הגנות לשחקנים חדשים (הגנות ינוקא)
8. בפרק ג’ לתזכיר מוצע לקבוע הוראות זמניות, אשר מטרתן לאפשר לשחקנים חדשים ובכלל זה לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להתבסס ולהתחרות בתאגידים הבנקאיים. בין היתר, מוצע לקבוע כדלקמן:
מגבלות עד למועד ההפרדה
8.1. עד למועד ההפרדה, תאגיד בנקאי גדול לא יקצר תוקף של כרטיס אשראי שהונפק וככלל לא ישנה מסגרת אשראי שהוקצתה ללקוח.
מגבלות לאחר מועד ההפרדה
8.2. ממועד ההפרדה ועד חמש שנים לאחר מכן, תאגיד בנקאי גדול לא ישנה את תנאי ההנפקה של כרטיס אשראי קיים.
8.3. בנוסף, ממועד ההפרדה ועד חמש שנים לאחר מכן, יוטלו על תאגיד בנקאי גדול מגבלות בקשר עם הנפקה של כרטיסי אשראי. תאגיד בנקאי גדול לא ינפיק כרטיס אשראי, אלא אם התקיימו תנאים מסוימים המפורטים בתזכיר, ובהם:
8.3.1. איסור פניה ללקוח 45 ימים קודם לתום תוקפו של כרטיס אשראי קיים וקבלת הסכמה מפורשת של לקוח להנפקת כרטיס אשראי;
8.3.2. תפעול הנפקת כרטיס אשראי יעשה על ידי חברה הרשומה בישראל, שאינה מתפעלת למעלה מ-40% מסך כרטיסי האשראי המונפקים ללקוחות התאגיד הבנקאי; התמורה שיקבל התאגיד הבנקאי הגדול מהתקשרותו עם החברה כאמור תוגבל על ידי המפקח;
8.3.3. סך האשראי המוענק על ידי תאגיד בנקאי גדול בכרטיסי אשראי יוגבל ל-50% מהיקף האשראי שהעניק בשנת 2015.
מגבלות על גופים פיננסים נוספים
8.4. בנוסף, מוצע בתזכיר להטיל על תאגידים בנקאיים אחרים, גופים מוסדיים גדולים[²] ותאגידים ריאליים משמעותיים, איסור לעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב, בסליקה ובשליטה ובהחזקה בתאגידים העוסקים בעיסוקים הנ”ל, ואולם הללו יהיו רשאים לעסוק בפעילויות הנ”ל באמצעות תאגיד אחר. מגבלה זו תהא בתוקף במשך 4 שנים ממועד תחילת החוק. תאגידים בנקאיים שאינם גדולים אשר החזיקו ערב החוק ביחד בתאגיד העוסק בהנפקה או בסליקה, יהיו רשאים להמשיך להחזיק בתאגיד כאמור.
שינוי מבנה הבעלות בשב”א
9. בשל חשיבותו של הממשק בין מנפיק לסולק המבוצע כיום באמצעות המתג של שירותי בנק אוטומטיים בע”מ (שב”א), שהינה חברת שירותים משותפת בבעלות התאגידים הבנקאיים הגדולים, מוצע בתזכיר לקבוע הוראות הנוגעות למבנה הבעלות וההחזקה בשב”א:
9.1. החזקה בשב”א תיעשה על ידי גוף פיננסי בלבד;
9.2. גוף פיננסי לא יחזיק יותר מ-10% בשב”א, והחזקות שמעבר לכך (להלן: “שיעור החזקה עודפת”) לא יקנו זכויות כלשהן;
9.3. גוף פיננסי המחזיק בשיעור החזקה עודפת יהיה חייב למכור את ההחזקה העודפת לגוף פיננסי המבקש לרכוש החזקה כאמור, והוקנתה לנגיד סמכות לקבוע את מחיר ותנאי המכירה, בתנאים מסוימים;
9.4. כן מוצע לקבוע הוראות ממשל תאגידי מסוימות בקשר לשב”א.
תחילתן של ההוראות בדבר שינוי מבנה הבעלות בשב”א כאמור לעיל – 18 חודשים ממועד תחילת החוק.
10. עם זאת, “ועדת שטרום” קבעה כי נוכח מורכבות השאלה בדבר שינוי מבנה הבעלות בשב”א כאמור, צוות מטעם הרגולטורים הרלוונטיים יבחן חלופות אחרות, שתועברנה לוועדת היישום (ראו להלן).
11. בנוסף, בהתאם למסקנות הוועדה, יקבע בנק ישראל תנאים מקלים למתן רישיון סולק ויסדיר מעמד של “סולק מתארח” לגורמים שהגישו בקשה לרישיון סולק, וזאת על מנת להגביר את התחרות בשוק הסליקה.
הוראות נוספות להגברת התחרות
12. התזכיר מציע לקבוע בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א-1981 הוראות נוספות שנועדו להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, ובהן ההוראות שלהלן (יצוין, כי לגבי חלק מהוראות אלה נקבעה תחולה מאוחרת):
12.1. איסור על תאגיד בנקאי לשנות לרעה הסכמי התקשרות מחמת שהלקוח מבקש לצרוך שירותים מגוף פיננסי אחר, בהיעדר הצדקה לכך;
12.2. איסור על תאגיד בנקאי לשלול או להגביל גוף פיננסי המתפעל הנפקת כרטיסי חיוב עבור התאגיד הבנקאי, מלהנפיק כרטיס אשראי ללקוחות התאגיד הבנקאי;
12.3. איסור על תאגיד בנקאי למנוע מגוף פיננסי המתפעל הנפקת כרטיסי חיוב עבור התאגיד הבנקאי, להשתמש במידע שהגיע לידיו כדין ובהסכמת הלקוח במסגרת תפעול ההנפקה לצורך מתן אשראי ללקוחות;
12.4. הטלת חובה על תאגיד בנקאי למסור לגוף פיננסי באופן יומי את יתרת העו”ש של הלקוח, לבקשת הלקוח;
12.5. הטלת חובה על תאגיד בנקאי להציג בפני לקוחותיו את כרטיסי האשראי של כל המנפיקים שביקשו זאת;
12.6. פרטיה של רכישה בכרטיס חיוב, המשולמת באמצעות חיוב חשבון הלקוח בתאגיד בנקאי, יועברו על ידי המנפיק לתאגיד הבנקאי. התאגיד הבנקאי יציג את פרטי העסקה בחשבון הלקוח ולא יעשה שימוש במידע שהגיע לידיו אלא לצורך האמור. לקוח רשאי לבקש כי יועברו לתאגיד הבנקאי רק הפרטים הנדרשים לצורך חיוב חשבונו.
הוראות נוספות
13. הקמת ועדת יישום. מוצע בתזכיר להקים ועדת יישום עד 6 שנים ממועד תחילת החוק, בראשות מנכ”ל משרד האוצר. בין תפקידי הוועדה לערוך בדיקות תקופתיות של התחרות בשוק הבנקאות, להמליץ על צעדי רגולציה וכו’.
14. הארכת מועדים. שר האוצר יוסמך להאריך מועדים שנקבעו בחוק.
מסקנות משמעותיות נוספות של ועדת שטרום
15. פיקוח. בהתאם למסקנות הוועדה, הפיקוח וההסדרה של פעילות הסליקה והאשראי (ובכלל זה הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי) יוותר בידי הפיקוח על הבנקים ויותאם לרמת הסיכון.
16. כניסת בנקים חדשים למערכת הפיננסית והקלות לבנקים קטנים ובינוניים. על מנת לאפשר כניסת בנקים חדשים לשוק הקמעונאי, צויין כי בנק ישראל החליט על שורה של הקלות רגולטוריות לכניסת בנקים חדשים. בנוסף, הציעה הוועדה כי תינתן לבנקים קטנים ובינוניים אפשרות לשתף פעולה בכל הנוגע למשאבי מיחשוב, וכי המדינה תסייע לשחקנים חדשים במימון שירותי מיחשוב.
17. ביטוח פיקדונות. הוועדה מציעה כי צוות משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר יציע מתווה לביטוח פיקדונות.
למסקנות “ועדת שטרום” לחץ כאן. לתזכיר החוק להגבת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק הבנקאות בישראל לחץ כאן.
_________
[¹] המונח “תפעול הנפקה” מוגדר בתזכיר כדלקמן: “כל הפעולות בקשר עם הנפקת כרטיס חיוב, למעט התקשרות עם לקוח לשם הנפקת כרטיס חיוב, התחייבות למתן אשראי בקשר עם הפעילות בכרטיס החיוב וקביעת עמלות בגין כרטיס החיוב”.
[²] גוף מוסדי שהיקף הנכסים שהוא מנהל עולה על 100 מיליארד ש”ח, וכן תאגיד השולט בגופים מוסדיים שסך הנכסים שהם מנהלים עולה על הסכום האמור.
* * *
לפרטים נוספים בעניין מבזק זה הנכם מוזמנים לפנות בטלפון 03-6074510 או בדוא”ל לעו”ד עופר חנוך, ראש מחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (ofer@gkh-law.com), או לעו”ד יגאל בנימיני, שותף במחלקת בנקאות, ביטוח ופיננסיים (yigalb@gkh-law.com).
