The court rejected a motion to disqualify winning bids from a tender due to a defect in the guarantees that were attached to them:
מכרזים: פגם בערבות
בית המשפט דחה בקשה לפסילת הצעות זוכות במכרז בשל פגם שנפל בערבויות שצורפו להן. נקבע, כי אין מקום לגישה כל – כוללת לפיה לפגם בערבות במכרז אין תקנה. ועדת המכרזים איננה מחשב, היא מורכבת מבני אדם שמוטל עליהם להפעיל שיקול דעת ושכל ישר ולהחליט האם בנסיבות הספציפיות מדובר בפגם הפוסל את ההצעה ואם לאו.
בית המשפט דחה (8.11.17) בקשה לפסילת הצעות זוכות במכרז בשל פגם בערבות על אף ההלכה הפסוקה הקובעת כלל דווקני לפיו פגם בערבות מחייב פסילתה של הצעה.
אחד מהתנאים המוקדמים להשתתפות במכרז היה צירוף ערבות בנקאית בתוקף מהמועד האחרון להגשת הצעות ועד לתאריך מסוים. במסמכי המכרז צוין, כי אי צירוף ערבות בהתאם לדרישות המכרז תוביל לפסילת ההצעה. על אף תנאי המכרז, לשתי ההצעות הזוכות צורפו ערבויות בנקאיות בתוקף ממועד קודם למועד האחרון להגשת הצעות. ועדת המכרזים מצאה, כי הערבויות אינן מטיבות ולכן ניתן להכשירן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע כי אכן נפל פגם בערבויות שצורפו להצעות הזוכות – הן נכנסו לתוקפן במועדים מוקדמים למועד האחרון להגשת ההצעות, ועל כן הן אינן עומדות בתנאי המכרז. בית המשפט מזכיר, כי לפי ההלכה הפסוקה, יש להחיל את כלל הפסילה ולהקפיד בדקדקנות ובדווקנות על קיום נוסח הערבות, למעט בחריגים מצומצמים, כפי שפורטו בפרשת אדמונית החורש[1]: (א) הטעות נלמדת מהערבות עצמה; (ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב, והם נובעים מהיסח דעת גרידא, ולא מכוונה כלשהי של המציע, או של הבנק הערב; ו- (ד) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים.
עם זאת קבע בית המשפט, כי ועדת המכרזים אינה חייבת לפסול הצעה בכל מקום שנפל פגם בערבות ולא התקיימו בו כל התנאים שנקבעו בפרשת אדמונית החורש. פרשת אדמונית החורש אינה קובעת רשימה סגורה של חריגים שרק בהם ניתן להכשיר פגם בערבות.
נקבע, כי בגדר החריגים לכלל הפסילה, יש לכלול מקרים בהם ברור ומובהק, כי השוני בערבות הבנקאית לעומת הנדרש במסמכי המכרז הוא חסר כל משמעות. בית המשפט מפרט שורת דוגמאות קודמות מהפסיקה, בהן הוכשר פגם בערבות מאחר והיה ברור שהוא חסר כל משמעות, לרבות מקרים בהם נוסח הערבות לא תאם את הנוסח הנדרש במכרז[2], הוגשה ערבות בסכום גבוה מהסכום הנדרש[3] ואף ערבויות שתוקפן לא תאם את הנדרש במסמכי המכרז[4].
עת”מ (מרכז) 58120-07-17 אשת – ארגון שרותי תיירות בע”מ נ’ מדינת ישראל משטרת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 8.11.17).
[1] עע”מ 5834/09 אדמונית החורש נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו).
[2] עע”מ 6200/07 פ.ס.ס. ריהאב נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו); עת”מ (י-ם) 1612/09 נאות השרון שירותי סיעוד ורפואה נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו).
[3] עע”מ 5345/15 מפרם נ’ עיריית טבריה (פורסם בנבו).
[4] עת”מ (י-ם) 69084-07-17 יפעת ויגו נ’ מדינת ישראל משרד האוצר (פורסם בנבו); עת”מ (מרכז) 37900-09-15 אולטקסט שירותי משרד מתקדמים נ’ משטרת ישראל (פורסם בנבו).
***
לפרטים נוספים בעניין זה הנכם מוזמנים לפנות לעו”ד ירון הרמן, שותף, ראש מחלקת משפט מנהלי ורגולציה, בטלפון 03-6074464 או בדוא”ל yaron@gkh-law.com
